אדוארד דיטל

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב

אדוארד דיטל
Eduard Dietl

הגנרל אדוארד דיטל
לידה	21 ביולי 1890 רוזנהיים, הקיסרות הגרמנית האימפריה הגרמנית
נהרג	23 ביוני 1944 (בגיל 53) רטנג, גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
מקום קבורה	בית הקברות הצפוני של מינכן
מדינה	הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית
השתייכות	הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1910–1944 (כ־34 שנים)
דרגה	גנרל-אוברסט
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ההררית ה-3 מפקד הקורפוס ההררי נורווגיה מפקד ארמיית לפלנד מפקד הארמייה ההררית ה-20
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה

אדוארד דיטל (בגרמנית: Eduard Dietl;‏ 21 ביולי 1890 – 23 ביוני 1944) היה גנרל גרמני במלחמת העולם השנייה שהתפרסם בשל חלקו במערכה בנורווגיה במלחמת העולם השנייה.

דיטל נולד ב-21 ביולי 1890 ברוזנהיים שבבוואריה, כבנו של פקיד במשרד האוצר הבווארי. במהלך מלחמת העולם הראשונה הועלה לדרגת האופטמן (סרן) ונפצע ארבע פעמים.

לאחר המלחמה נשאר דיטל ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 במאי 1938 מונה דיטל למפקד הדיוויזיה ההררית ה-3.

עם פרוץ המלחמה היה דיטל מפקד הדיוויזיה ההררית ה-3, ולחם עימה במהלך הפלישה לפולין כחלק מהקורפוס ה-18 במסגרת הארמייה ה-14. כאשר פלשה גרמניה לנורווגיה במהלך מלחמת העולם השנייה, הונחתה הדיוויזיה של דיטל באזור הרי הצפון. דיטל קיבל הוראה להישאר שם, אולם אז כבשו בעלות הברית בפיקודו של אוטו רוגה את נרוויק. כוחותיו של דיטל יצאו ממחבואם ותקפו את הנורווגים ובעלי בריתם. רוגה נכנע ונרוויק נכבשה.

לאחר הצלחה מזהירה זו קיבל דיטל ב-19 ביוני 1940 תוספת עלי אלון לצלב האבירים של צלב הברזל, והיה החייל הגרמני הראשון שקיבל זאת. כמו כן הפך דיטל לפופולרי מאוד בעיני אנשיו ובעיני קצינים אחרים. היה אחד מחביביו של היטלר ואפילו מתנדבים פינים שלחמו לצד גרמניה העריצו אותו.

התקשורת הגרמנית ניצלה את גיבור המלחמה הפופולרי הזה למטרות תעמולה. דיטל נודע באהדתו למשטר הנאצי ובשנאתו ליהודים למרות שלא הייתה לו האפשרות לרדוף אותם באופן מעשי.

התפרסם במיוחד נאום של דיטל על מדרגות במינכן:

"החייל בחזית יודע שזה המאבק הגורלי של העם הגרמני שהיהודים מכל העולם הגיעו יחד לחיסולה של גרמניה ואירופה."

ב-15 בינואר 1942 מונה דיטל למפקד הקורפוס ההררי נורווגיה, וב-20 ביוני 1942 מונה למפקד הארמייה ההררית ה-20.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-23 ביוני 1944 הוזמן דיטל לפגישה עם היטלר באתר הנופש הפרטי של היטלר ברגהוף. במהלך הדרך התרסק מטוסו של דיטל, והוא נהרג יחד עם מספר קצינים נוספים. מותו נשמר בסוד בתחילה, אך הוא דלף לציבור ופורסם בעיתונות כשמועה לא בדוקה עוד בסוף יוני 1944^[1]. ב-1 ביולי 1944 עישרו הגרמנים את דבר מותו^[2]. בלווייתו היטלר נשא עליו הספד ששודר לאחר מכן ברדיו הגרמני.

ישנן שמועות שמטוסו של דיטל לא התרסק אלא נעשתה בו חבלה במטרה לפגוע במורל הגרמני.

מדיה וקבצים בנושא אדוארד דיטל בוויקישיתוף

• Literatur von und über Eduard Dietl, הקטלוג של הספרייה הלאומית הגרמנית
• Eduard Dietl, קורות חיים של אדוארד דיטל (בגרמנית)
• אדוארד דיטל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אדוארד דיטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)