אדולף וינדאוס

אדולף וינדאוס
Adolf Otto Reinhold Windaus

לידה	25 בדצמבר 1876 ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	9 ביוני 1959 (בגיל 82) גטינגן, גרמניה המערבית
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות גטינגן
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת פרייבורג הגימנסיה הצרפתית ברלין
מנחה לדוקטורט	היינריך קיליאני
מוסדות	אוניברסיטת פרייבורג אוניברסיטת גטינגן אוניברסיטת אינסברוק
תלמידי דוקטורט	אדולף בוטנאנדט, Erhard Fernholz
פרסים והוקרה	צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1951) מדליית הזהב ע״ש אדולף פון באייר (1927) פרס נובל לכימיה (1928) מדליית גתה לאמנות ומדעים (1941) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
בן או בת זוג	Elisabeth Windaus
תרומות עיקריות
מחקר בתחום הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים

אדולף אוטו ריינהולד וינדאוס (בגרמנית: Adolf Otto Reinhold Windaus; ‏25 בדצמבר 1876 - 9 ביוני 1959) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1928, "על עבודתו בתחום הסטרולים והקשר שלהם לויטמינים".

חייו

וינדאוס החל את לימודיו ב"Französisches Gymnasium" הנודע בברלין, שם התמקד בלימודי ספרות. לאחר סיום לימודיו ב-1895, המשיך ללימודי רפואה בפרייבורג ובברלין, ועבר את הבחינות הראשוניות ("Physikum") ב-1897.

במהלך לימודיו התעניין במיוחד בהרצאותיו של הרמן אמיל פישר, ולכן החל ללמוד כימיה בפרייבורג, אצל קיליאני, במקביל ללימודי הרפואה. בחורף 1899-1900 קיבל תואר דוקטור. עבודת התזה שלו עסקה בהתמודדות עם רעלים של צמח הדיגיטליס הפוגעים בלב.

לאחר סיום לימודיו בפרייבורג חזר לברלין, שם עבד עם פישר, ושם גם פגש לראשונה את אוטו דיאלס, והשניים היו לחברים לשארית חייהם. וינדאוס חזר לפרייבורג ב-1901 והחל לעסוק בתחום הכולסטרול וסטרולים קרובים; החלטתו לעסוק בתחום נבעה מהחוסר המוחלט בידע אודות מבנה הכולסטרול באותה תקופה. מתחילת עבודתו האמין, בצדק, כי הסטרולים (אותם ניתן למצוא בכל תא) הם חומרי מוצא לקבוצות אחרות של חומרי טבע. וינדאוס קיבל משרת מרצה ב-1903, בזכות מחקריו אלה (תחת השם "על כולסטרול"). ב-1919 הצליח להפוך כולסטרול לחומצה כולית, חומר שבודד בעבר מחומצות מרה על ידי וילנד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1927. כך הוכיח וינדאוס כי חומצות מרה קשורות לסטרולים.

וינדאוס עסק רבות גם בתחום נגזרות האימידזול, בשיתוף פעולה עם קנופ. במסגרת העבודה הוכיח כי היסטידין, חומצת אמינו המשמשת לבניית חלבונים, היא אלאנין אימידזול, וגילה גם את ההיסטמין, הורמון רב חשיבות.

וינדאוס התמנה לפרופסור חבר ב-1906 ולפרופסור לכימיה רפואית יישומית ב-1913 באוניברסיטת אינסברוק. ב-1915 עבר לגטינגן כפרופסור לכימיה, יורשו של אוטו וולך, שם פעל עד פרישתו ב-1944 כראש המעבדה לכימיה כללית. בין תלמידיו נמנה אדולף בוטנאנדט, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1939 על עבודתו בתחום הורמוני המין, הקרובים לסטרולים.

בזכות מומחיותו הנודעת הוזמן ב-1925 לעבוד עם הפיזיולוג האמריקני אלפרד הס בניו יורק על הוויטמין שכונה "antirachitic", הידוע כיום בשם ויטמין D.

במחקרים אחרים חקר בעיות סטריאוכימיות של מערכות טבעות ציס וטרנס, שעברו הידרוגנציה. במחקרים אלה פעל באופן אינדוקטיבי, על סמך תצפיות ניסיוניות, ולא הסקה תאורטית. בשנותיו האחרונות בחן גם את האפשרות של כימותרפיה בחקר מחלת הסרטן.

על עבודתו בתחום הרכב הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1928. וינדאוס זכה בפרסים נוספים, ביניהם מדליית פסטר (1938), ומדליית גתה (1941).

וינדאוס נשא לאישה את אליזבת' רסאו ב-1915, ולזוג נולדו שלושה ילדים, גונתר (1916), גוסטאב (1918) ומרגרט (1921).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדולף וינדאוס בוויקישיתוף

• אדולף וינדאוס, באתר פרס נובל (באנגלית)
• אדולף וינדאוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אדולף וינדאוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)