אווה זלר

אווה זלר
Uwe Seeler
	אווה זלר, 2016
מידע אישי
לידה	5 בנובמבר 1936; המבורג, גרמניה
פטירה	21 ביולי 2022 (בגיל 85); נורדרשטדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
גובה	1.69 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1946–1953	המבורג
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אווה זלר (בגרמנית: Uwe Seeler;‏ 5 בנובמבר 1936 – 21 ביולי 2022) היה כדורגלן גרמני ששיחק בעמדת החלוץ. זלר שיחק בקבוצת המבורג ושימש קפטן נבחרת מערב גרמניה במשך שמונה שנים. נחשב לאחד מטובי הכדורגלנים הגרמנים בהיסטוריה^[1]. נכלל ברשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם של פלה.

קריירה

מועדונים

ב-1954, לאחר מספר שנים במחלקת הנוער של המבורג, ערך זלר את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת. היה זה במסגרת משחק של הגביע הגרמני, בו ניצחה המבורג 8:2, וזלר התכבד לכבוש ארבעה שערים לזכותה. מאותו משחק, נשאר זלר נאמן להמבורג במשך כל הקריירה שלו, אף על פי שקיבל הצעות רבות ממועדונים איטלקיים וספרדיים. במקביל, הוא המשיך לעבוד לאורך כל חייו כאיש מכירות בעיר.

בשנותיו הראשונות של זלר בהמבורג, לא הייתה קיימת ליגה גרמנית אחת, אלא מספר ליגות במחוזות המדינה השונים. המבורג, ששיחקה בליגה של מחוז צפון, שלטה בה ללא עוררין וקטפה את רוב האליפויות האזוריות. זלר ידע לנצל זאת היטב, והוביל את המבורג ל-100 שערי ליגה כמעט בכל עונה. הוא עצמו כבש 267 שערים ב-237 משחקי ליגה בלבד, וב-1960 זכה עם הקבוצה באליפות המדינה לאחר ניצחון 3:2 על פ.צ. קלן. באותה שנה ובעקבות הישגיו, זכה זלר בפעם הראשונה בפרס כדורגלן השנה בגרמניה. בנוסף, הוא סיים במקום השלישי בהצבעה על פרס כדור הזהב.

שנה לאחר האליפות, הוביל זלר, יחד עם אחיו דיטר, את המבורג לחצי גמר גביע אירופה, שם הודחה על ידי ברצלונה. ב-1963, שלושער של זלר בגמר הגביע הגרמני נגד בורוסיה דורטמונד, העניק להמבורג גביע ראשון בתולדותיה. עונה לאחר מכן, הוקמה הבונדסליגה, וזלר סיים כמלך השערים של העונה לאחר שכבש 30 שערים ב-30 משחקים. באותה עונה, הוא אף זכה בפעם השנייה בתואר כדורגלן השנה בגרמניה.

בשנת 1968 הגיע זלר עם המבורג עד לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, שם הפסידה למילאן. הוא סיים כמלך השערים של המפעל באותה שנה, עם 8 כיבושים. לאחר עונה זו, לא הגיע זלר לעוד הישגים משמעותיים עם המבורג, ובסוף עונת 1971/1972 הודיע על פרישתו. 406 השערים שכבש בליגה הגרמנית, מציבים אותו במקום השני בדירוג הכובשים בכל הזמנים, אחרי גרד מילר^[2].

נבחרת מערב גרמניה

את הופעת הבכורה שלו בנבחרת מערב גרמניה, ערך זלר ב-16 באוקטובר 1954, בהפסד 3:1 לצרפת. שער הבכורה שלו הגיע כמעט ארבע שנים לאחר מכן, בניצחון 3:1 על ארגנטינה במסגרת שלב הבתים של מונדיאל 1958. בטורניר זה, כבש זלר עוד שער אחד נגד צפון אירלנד, ומערב גרמניה סיימה במקום הרביעי. למונדיאל 1962 הגיע זלר כאחד מכוכבי הנבחרת הגרמנית, אך הנבחרת הודחה כבר ברבע הגמר על ידי יוגוסלביה. זלר כבש שני שערים במהלך הטורניר - נגד שווייץ ונגד צ'ילה.

במונדיאל 1966 שנערך באנגליה, הגיע זלר לאחד משיאי הקריירה שלו. הוא שימש כקפטן והוביל את הנבחרת הגרמנית עד לגמר הטורניר, שם היא נעצרה על ידי המארחת, באחד ממשחקי הכדורגל השנויים במחלוקת בהיסטוריה של גביע העולם. שנים לאחר מכן, תמונתו המפורסמת של זלר יורד חפוי ראש מהמגרש לאחר ההפסד בגמר, נבחרה לתמונת המאה על ידי המגזין "קיקר"^[3]. זלר כבש שני שערים במהלך הטורניר (אחד נגד ספרד ואחד נגד אורוגוואי) ואף נבחר להרכב המצטיינים.

הטורניר הבינלאומי האחרון של זלר היה מונדיאל 1970 שנערך במקסיקו. גם בטורניר זה הוא שימש כקפטן הנבחרת, והוביל את הגרמנים עד לחצי הגמר, שם הם נעצרו על ידי איטליה, במשחק שידוע היום כ"משחק המאה"^[4]. גם בטורניר זה כבש זלר שני שערים, והיה לשחקן הראשון שכובש צמד בארבעה מונדיאלים שונים. בנוסף, הוא היה לכדורגלן הראשון ששיחק 20 משחקים במסגרת גביע העולם, וכיום הוא מדורג במקום הרביעי במספר דקות המשחק בטורניר זה (אחרי ליונל מסי, פאולו מלדיני ולותר מתאוס). זמן קצר לאחר המונדיאל, הודיע זלר על פרישה מהנבחרת הלאומית, כשלזכותו 43 שערים ב-72 הופעות.

לאחר הפרישה

עם פרישתו ב-1972, העניקה לו התאחדות הכדורגל הגרמנית את תואר "קפטן הכבוד" של הנבחרת הגרמנית. בזמן קבלת התואר, היה זלר לכדורגלן השני בלבד שזוכה לכבוד זה, אחרי פריץ ואלטר ב-1954. בשנת 2003, קיבל זלר את תואר "אזרח של כבוד" של העיר המבורג, והיה לספורטאי הראשון שזוכה בתואר זה. שנה לאחר מכן, נכלל זלר ברשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם של פלה, ובשנת 2005 הוצב פסל ענק של כף רגלו הימנית מחוץ לאצטדיונה של המבורג^[2].

ב-1995, מונה זלר לנשיא קבוצת נעוריו - המבורג, וכיהן בתפקיד כשנתיים וחצי. הוא התפטר עקב שערורייה פיננסית, עליה לקח אחריות. למרות התפטרותו, נמצא כי זלר לא היה מעורב באי-סדרים כלשהם.

נפטר ב-21 ביולי 2022.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אווה זלר
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל, באתר ESPN
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
אווה זלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ קרל סטוקרמנס,‏ IFFHS' Century Elections, באתר RSSSF‏, 30 בינואר 2000
^ ¹ ² מיכאל יוכין‏, מיוחד: דירוג 20 החלוצים הכי גדולים בתולדות הבונדסליגה, באתר וואלה!‏, 7 בדצמבר 2013
^ ארנאב בוסה,‏ THT Heroes: Uwe Seeler – An Ode To Uns Uwe, באתר The Hard Tackle‏, 13 בנובמבר 2011
^ לירן שכנר, כל העולם במה, באתר ספורט 1, 12 ביוני 2014 (מאורכב בארכיון האינטרנט)

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1958 (מקום רביעי)
1 הרקנראט • 2 ארהרדט • 3 יוסקוביאק • 4 אקל • 5 ווברס • 6 שימניאק • 7 שטולנוורק • 8 ראן • 9 ואלטר • 10 שמידט • 11 שפר • 12 זלר • 13 קלודט • 14 צ'יסלארצ'יק • 15 קלבסה • 16 שטורם • 17 שנלינגר • 18 הופמן • 19 פטרס • 20 נובר • 21 זאוויצקי • 22 קוויאטקובסקי • מאמן: הרברגר		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1962
1 טילקובסקי • 2 ארהרדט • 3 שנלינגר • 4 שולץ • 5 וילדן • 6 שימניאק • 7 קוזלובסקי • 8 האלר • 9 זלר • 10 ברולס • 11 שפר • 12 נובאק • 13 קורביוהאן • 14 ורנר • 15 גיזמן • 16 שטורם • 17 קראוס • 18 הרמן • 19 שטרהל • 20 פולמאר • 21 זאוויצקי • 22 פהריאן • מאמן: הרברגר		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1966 (מקום שני)
1 טילקובסקי • 2 הוטגס • 3 שנלינגר • 4 בקנבאואר • 5 שולץ • 6 ובר • 7 ברולס • 8 האלר • 9 זלר • 10 הלד • 11 אמריך • 12 אובראט • 13 הורניג • 14 לוץ • 15 פאטזקה • 16 לורנץ • 17 פול • 18 זילוף • 19 קראמר • 20 גרבובסקי • 21 ברנרד • 22 מאייר • מאמן: שן		מערב גרמניה

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1970 (מקום שלישי)
1 מאייר • 2 הוטגס • 3 שנלינגר • 4 בקנבאואר • 5 שולץ • 6 ובר • 7 פוגטס • 8 האלר • 9 זלר • 10 הלד • 11 פיכטל • 12 אובראט • 13 מילר • 14 ליבודה • 15 פאטזקה • 16 לורנץ • 17 להר • 18 זילוף • 19 דיטריך • 20 גרבובסקי • 21 מנגליץ • 22 וולטר • מאמן: שן		מערב גרמניה

[1] קרל סטוקרמנס,‏ IFFHS' Century Elections, באתר RSSSF‏, 30 בינואר 2000

[Simon-2] ¹ ² מיכאל יוכין‏, מיוחד: דירוג 20 החלוצים הכי גדולים בתולדות הבונדסליגה, באתר וואלה!‏, 7 בדצמבר 2013

[3] ארנאב בוסה,‏ THT Heroes: Uwe Seeler – An Ode To Uns Uwe, באתר The Hard Tackle‏, 13 בנובמבר 2011

[4] לירן שכנר, כל העולם במה, באתר ספורט 1, 12 ביוני 2014 (מאורכב בארכיון האינטרנט)

[1]

[2]

[3]

[4]