אוטה פאוול

אוטה פאוול
Ota Pavel
אוטה פאוול
אוטה פאוול
לידה 2 ביולי 1930
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1973 (בגיל 42)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Otto Popper עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי החדש בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Jiri Pavel עריכת הנתון בוויקינתונים
www.otapavel.cz
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטה פאוול (בצ'כית: Ota Pavel;‏ 2 ביולי 1930 – 31 במרץ 1973) היה עיתונאי ושדרן ספורט וסופר יהודי-צ'כי, אשר כתב ספרים בנושא ספורט וביוגרפיות.

ביוגרפיה

פאוול נולד בשם אוטו פופר בפראג בשנת 1930, כבן שלישי למשפחת פופר. האב היה סוכן מכירות יהודי, האם נוצרייה. המשפחה ניהלה אורח חיים חילוני, נהגה לחגוג את החגים הנוצריים והיהודיים גם יחד, וראתה בצ'כיה מולדת. בילדותו נהג פאוול להשתתף במסעות דייג, וכך הכיר את עולם המים, בעלי חיים ימיים ומלאכת הדייג; בערוב ימיו יצורי המים ואמנות הדייג היוו יסוד עיקרי בסיפוריו.

במלחמת העולם השנייה, סבתו מצד אביו נשלחה אל תאי הגזים, ואילו אביו ושני אחיו הוגלו בתחילה לגטו טרזין ואחר כך למחנה הריכוז מאוטהאוזן. פאוול נותר עם אמו הנוצרייה כאזרח חופשי, והצניע את עובדת היותו בן לאב יהודי. בתום המלחמה חזרו אביו ושני אחיו ממחנה הריכוז. המשפחה שינתה את שמה מפופר לפאוול (פאוול הוא שם צ'כי ואילו פופר הוא שם בעל צליל גרמני).

כתב ספורט

לאחר המלחמה, הפך פאוול לשחקן הוקי קרח מצטיין בקבוצת הנוער של ספרטה פראג, אך מחלה קטעה את הקריירה שלו כשחקן פעיל, והוא הפך לזמן קצר למאמן בקבוצת הנוער של ספרטה פראג.

בשנת 1949 המליץ לו ידידו ארנושט לוסטיג להתמקד בכתיבה, והוא הפך לשדר ספורט ברדיו של צ'כוסלובקיה.

בשנת 1955 הוא שינה את שמו הפרטי מאוטו לאוטה פאוול.

ב-1956 החל לעבוד כעיתונאי ספורט בכתב העת הצ'כי "סטדיום" (אצטדיון), ובו כתב מאמרים קצרים בנושאי ספורט. באותן שנים צ'כוסלובקיה הייתה מדינה קומוניסטית ועל אזרחיה הרגילים היו הגבלות יציאה מארצם; אך פאוול, בזכות היותו כתב ספורט, זכה לבקר במדינות המערב.

מחלתו

בשנת 1964, במהלך אולימפיאדת החורף באינסברוק, החל להראות סימנים של מחלת נפש, ואובחן כלוקה בהפרעה דו־קוטבית. בשנת 1966 מצבו הנפשי הידרדר והוא החל לקבל טיפולים נפשיים ואף התאשפז מרצונו בבתי חולים.

בשנת 1971 יצא לאור בצ'כוסלובקיה קובץ סיפורים דק פרי עטו, "מות האיילות היפות." זהו קובץ הסיפורים היחיד שהתפרסם בימי חייו, ומופיע גם בספר "צלופחי הזהב" לאחר מותו. מסוף שנות השישים עד מותו, במהלך מחלתו, כתב את כל סיפוריו הליריים החשובים, שהתפרסמו לאחר מותו בספר "צלופחי הזהב".

בשנת 1973 שם פאוול קץ לחייו, ונקבר בבית הקברות היהודי החדש בפראג ליד אביו.

ספריו שתורגמו לעברית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטה פאוול בוויקישיתוף