אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014)

משחקי הקיץ האולימפיים לנוער ה-II

עיר מארחת	נאנג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
מדינות משתתפות	203
ספורטאים משתתפים	3,579
תחרויות	222 ב-28 ענפי ספורט
טקס הפתיחה	16 באוגוסט 2014
טקס הנעילה	28 באוגוסט 2014
נפתח רשמית על ידי	הנשיא שי ג'ינפינג
השביע את המשתתפים	פאן ג'נדונג
השביע את השופטים	ג'ואו צ'יוז'ווי
הדליק את הלפיד האולימפי	צ'ן ז'וולין
האצטדיון הראשי	מרכז הספורט האולימפי נאנג'ינג
הערים שהתמודדו על האירוח	פולין פוזנן
→ אולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) אולימפיאדת הנוער בואנוס איירס (2018) ←

אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014) היא אולימפיאדת הנוער השנייה במתכונת של במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער. האולימפיאדה היא אירוע ספורט רב-ענפי לנוער בגילאים 14–18 ברוח המשחקים האולימפיים. המשחקים נפתחו רשמית ב-16 באוגוסט 2014 וננעלו ב-28 באוגוסט. באולימפיאדה השתתפו 3,579 ספורטאים מ-203 מדינות שהתחרו ב-222 אירועים ב-28 ענפי ספורט שונים.

נאנג'ינג נבחרה כעיר המארחת לאחר שהביסה את פוזנן ב-10 בפברואר 2010 בכנס ה-122 של הוועד האולימפי הבינלאומי בוונקובר. הוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער בנאנג'ינג (NYOGOC) הכינה 27 מתקני תחרות ו-8 מתקני אימונים. מרכז הספורט האולימפי נאנג'ינג אירח את טקסי הפתיחה והנעילה.^[1] קמע המשחקים הייתה לֶלֶה, דמות המורכבת מחלוקי נחל בצבעי הקשת,^[2] ומוטו המשחקים היה "שתף את המשחקים - שתפו את חלומותינו".

עשרה ערים הביעו עניין באירוח המשחקים, כאשר רק שלושה מהן הגישו לבסוף הצעה והוגדרו כמועמדות: נאנג'ינג (סין), פוזנן (פולין) וגוודלחרה (מקסיקו). ב-22 בינואר 2010, גוודלחרה הסירה את הצעתה באופן רשמי ופרשה מהמכרז. ב-10 בפברואר 2010 בכנס ה-122 של הוועד האולימפי בוונקובר נבחרה נאנג'ינג כעיר המארחת לאחר שזכתה בהצבעה 47-42.^[3]

תוצאות המכרז לאירוח משחקי הקיץ האולימפיים לנוער 2014
עיר	ארץ	הצבעות
נאנג'ינג	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	47
פוזנן	פולין פולין	42

כל המתקנים ממוקמים בארבעה אזורים בתוך נאנג'ינג, מרביתם קיימים, והוועדה המארגנת נדרשה לבנות מתקן אחד חדש להוקי שדה ועוד 3 מתקנים זמניים לאופני כביש, שיט וטריאתלון.^[4] מרכז הספורט האולימפי נאנג'ינג אירח את טקסי הפתיחה והנעילה.

אזור	מתקן	תמונה	ענפי ספורט
גוּלוֹאוּ	אולם התעמלות לונגג'יאנג		ג'ודו, היאבקות
	מרכז הספורט ווטאישאן		טניס שולחן, כדורגל, כדורסל
גְ'יָאנְגְנִינְג	מחנה אימוני ספורט פאנגשאן		קליעה, קשתות
	מרכז הספורט ג'יאנגנינג		כדורגל, כדוריד
	אגם ג'יניו		שיט
גְ'ייֵן-יֵה	מרכז הכנסים הבינלאומי נאנג'ינג		איגרוף, הרמת משקולות, טאקוונדו, סיף, קרב חמש מודרני
	מרכז הספורט האולימפי נאנג'ינג		אתלטיקה, התעמלות, קפיצה למים, קרב חמש מודרני, שחייה
פּוּקוֹאוּ	פארק היער הלאומי לאושאן		אופניים
	פארק ספורט אולימפי לנוער		אופניים, הוקי שדה, כדורעף חופים, רוגבי שביעיות
שׂוֵ'אנְווּ	מוסד ספורט נאנג'ינג		בדמינטון, טניס
	מרכז התערוכות הבינלאומי נאנג'ינג		רכיבה
	אגם שו'אנוו		טריאתלון, חתירה, קאנו/קיאק
	מועדון הגולף הבינלאומי ג'ונגשאן		גולף

הלפיד האולימפי עוצב על ידי חברת "ואטי". הלפיד מכונה "שער האושר" מכיוון שמבנה דמוי שער העיר של נאנג'ינג נמצא בחלק העליון של הלפיד. הצבע הכחול של הלפיד מייצג את השלווה של נאנג'ינג. נהר יאנגצה הזורם ליד נאנג'ינג מיוצג בפסים המופיעים על גבי הידית של הלפיד. הלפיד יוכל לעמוד בפני רוחות במהירות של 11 מטר לשנייה, גשמים של 50 מילימטר לשעה, להגיע עד לגובה של 4.5 קילומטר ומגוון טמפרטורה בין מינוס 15 מעלות צלזיוס ל-45 מעלות. בעקבות המסורת האולימפית, טקס הדלקת הלפיד נערך ב-30 באפריל 2014 באתונה, יוון באצטדיון פאנאתינאיקו שבו נערכו המשחקים האולימפיים הראשונים. ארבעה ספורטאים צעירים מיוון וסין העבירו את הלפיד ביניהם כבמירוץ שליחים.

מרוץ הלפיד חולק לשני חלקים. החלק הראשון היה מרוץ דיגיטלי שבו אנשים שהורידו יישום ייעודי שפותח עבור המשחקים השתתפו במירוץ הלפיד באמצעות אופציה ביישום בשם "תן לי אש". המשתתפים יכלו להעביר את הלהבה האולימפית לחבריהם על ידי נגיעת הפלאפונים אחד בשני. המירוץ הווירטואלי ביקר ב-258 מקומות שונים ב-204 המדינות המשתתפות במשך 98 יום. החלק השני של המירוץ היה מרוץ פיזי של הלפיד בנאנג'ינג בין 104 נושא לפיד במשך עשרה ימים.^[5]

במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער ב-2014 נערכו 222 תחרויות ב-28 ענפי ספורט שונים המחולקים ל-30 דסיפלינות שונות בהשתתפות 3,579 ספורטאים בני 14 עד 18. מאפיין ייחודי של המשחקים הוא קיום תחרויות של קבוצות מעורבות המורכבות מספורטאים ממדינות שונות. במהלך המשחקים התקיימו 8 תחרויות שהורכבו אך ורק מנבחרות מעורבות. לראשונה, במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער התחרו בגולף ורוגבי שביעיות. בנוסף, כדורעף החופים החליף את כדורעף האולמות ונערכו מספר שינויים בחלק מהענפים ובחלקם נוספו תחרויות חדשות.^[1][6]

במשחקים נערכו מופעי ראווה בארבעה ענפי ספורט.^[7]

• טיפוס
• החלקה מהירה על גלגיליות להב
• סקייטבורדינג
• וו-שו

●

טקס הפתיחה

●

תחרות

●

גמרים

●

טקס הנעילה

אוגוסט		14 ה'	15 ו'	16 ש'	17 א'	18 ב'	19 ג'	20 ד'	21 ה'	22 ו'	23 ש'	24 א'	25 ב'	26 ג'	27 ד'	28 ה'	גמרים
טקסים				●												●
ספורט בריכה	קפיצה למים										1	1	1	1	1		5
	שחייה				3	8	5	7	4	9							36
קשתות										●	●	1	1	1			3
אתלטיקה								●	●	●	13	12	11	1			37
בדמינטון					●	●	●	●	●	3							3
כדורסל						●	●	●	2	●	●	●	●	2			4
כדורעף חופים					●	●	●		●	●		●	●	1	1		2
איגרוף											●	●	●	3	10		13
קאנו/קיאק											●	4		●	4		8
אופניים					●	●	●	●		2		1					3
רכיבה							●	1	●	●	●	1					2
סיף					2	2	2	1									7
הוקי שדה					●	●	●	●	●		●	●	●	1	1		2
כדורגל		●	●		●	●		●	●		●	●	●	1	1		2
גולף							●	●	2			●	●	1			3
התעמלות	מכשירים				●	●	1	1			5	5					12
	אומנותית													●	2		2
	טרמפולינה								1	1							2
כדוריד								●	●	●		●	2				2
ג'ודו					3	3	2		1								9
קרב חמש מודרני										●	1	1		1			3
חתירה					●	●	●	4									4
רוגבי שביעיות					●	●	●	2									2
שיט						●	●	●		●	4						4
קליעה					1	1	1	1	1	1							6
טניס שולחן					●	●	●	2	●	●	1						3
טאקוונדו					2	2	2	2	2								10
טניס					●	●	●	●	●	●	2	3					5
טריאתלון					1	1			1								3
הרמת משקולות					2	2	2		2	2	1						11
היאבקות													5	4	5		14
סה"כ גמרים ביום					14	19	15	21	16	18	28	29	20	17	25		222

ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014)

הוועדה המארגנת של משחקי אולימפיאדת הנוער בנאנג'ינג (NYOGOC) לא קימה רישום של טבלת מדליות רשמית. באולימפיאדה הוענקו סך הכל 684 מדליות ב-222 אירועים. המדליות של הקבוצות המעורבות שהורכבו מספורטאים ממדינות לאום שונות רשומות בטבלה כמדליות שהוענקו ל"נבחרת לאומים מעורבת" ואינה מדורגת בטבלה.

מקרא

מיקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	סין	38	13	14	65
2	רוסיה	27	19	11	57
—	הוועד האולימפי הבינלאומי נבחרת לאומים מעורבת	13	12	14	39
3	ארצות הברית	10	5	7	22
4	צרפת	8	3	9	20
5	יפן	7	9	5	21
6	אוקראינה	7	8	8	23
7	איטליה	7	8	6	21
8	הונגריה	6	6	11	23
9	ברזיל	6	6	1	13
10	אזרבייג'ן	5	6	1	12
-	ישראל	0	0	0	0

203 מתוך 204 מדינות התחרו במשחקים. סיירה לאון וניגריה תכננו להשתתף, אך ב-13 באוגוסט 2014 שתי המדינות פרשו מהמשחקים בלחץ הרשויות הסיניות בניסיון למנוע מווירוס האבולה שהתפרץ במערב אפריקה להיכנס למדינה.^[8] ב-15 באוגוסט 2014 ליבריה גם פרשה מהמשחקים יחד עם שני ספורטאים מגינאה בשל האיסור מצד הוועד האולימפי הבינלאומי עקב החשש כי מהות ענף הספורט בהם הספורטאים משתתפים, ג'ודו ושחייה, יכולים להוות סיכון לספורטאים אחרים.^[9] הספורטאים מדרום סודאן מתחרים תחת הדגל האולימפי מכיוון שאין לדרום סודאן ועד אולימפי לאומי.^[10]

אולימפיאדת הנוער משלבת תוכניות תרבות וחינוך, המציעות מגוון של פעילויות תרבותיות וחינוכיות לצעירים. התוכנית כוללת ניסיון להעביר תוכנית חינוכית המבוסס על ערכים אולימפיים על מנת לקדם אורח חיים בריא ולאפשר לספורטאים הצעירים להפוך לאנשים בעלי "רוח ספורטיבית אמיתיות". התוכנית כוללת הנחיה מצד ספורטאים מפורסמים ומומחים בינלאומיים של הספורטאים הצעירים. התוכנית משלבת "מסורות אולימפיות (כגון מרוץ הלפיד) עם תרבויות מגוונות כדי להפיץ את הרוח האולימפית".

ב-17 במרץ 2014, נבחרו 37 ספורטאים מ-28 ענפי הספורט המשתתפים באולימפיאדה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי להיות מודל לחיקוי באולימפיאדת הנוער בנאנג'ינג. הספורטאים יציעו תמיכה וייעוץ לספורטאים הצעירים המשתתפים באולימפיאדה. בתור מודל לחיקוי הספורטאים הבוגרים ייקחו חלק בפעילויות וסדנאות על אורח חיים בריא, אחריות חברתית ואולימפיזם. בנוסף, הם גם ישתתפו בשיחות לא רשמיות המכונות "לשוחח עם אלופים".^[11][12] בחודש אפריל נבחרו סימון פארינה ופטריק מרפי להיות מודל לחיקוי ובכך מספרם גדל ל-39.^[13][14]

104 שגרירים צעירים בגילאי 18 עד 25 נבחרו על ידי הוועד האולימפי הלאומי שלהם. השגרירים השונים הם ספורטאים, מאמנים, סטודנטים או אנשי מקצוע צעירים הממחישים את הערכים האולימפיים ומהווים השראה לצעירים נוספים לעשות את אותו הדבר.^[15] התפקיד העיקרי של השגרירים הצעירים הוא לקדם את אולימפיאדת הנוער במדינתם ולעודד ספורטאים צעירים ממדינתם להוציא את המרב מהחוויה האולימפית של משחקי הנוער ולעודד אותם ליצור קשר עם ספורטאים מכל ענפי הספורט והתרבויות השונים ולהשתתף בכמה שיותר פעילויות וסדנאות. השגרירים הצעירים השתתפו בסמינר שנערך בין 25 ל-28 במרץ 2014 שלימד אותם על התרבות והפעילויות השונות שאולימפיאדת הנוער נאנג'ינג 2014 מציעה.

30 כתבים צעירים נבחרו על ידי אגודות הוועדים האולימפיים הלאומיים של כל יבשת לקחת חלק בתוכנית. הכתבים הם בגילאי 18 עד 24. כל יבשת יוצגה על ידי 4 כתבים בנוסף ל-8 כתבים מסין וכתב מהמדינות שיארחו את משחקי הקיץ והחורף האולימפיים לנוער הבאים.^[16] התוכנית נולדה כיוזמה לעידוד אנשים מרחבי העולם לקחת חלק ברוח האולימפית לנוער. התוכנית מספקת לכתבים הצעירים תוכנית הכשרה חוצה פלטפורמות עיתונאיות והזדמנות לצבירת ניסיון תוך כדי עבודה במהלך אולימפיאדת הנוער. הכתבים עובדים יחד עם אנשי מקצוע מוסמכים הנודעים ביותר בתחומים של שידור טלוויזיוני, עיתונאות כתובה, מדיה חברתית וצילום.^[17]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014)

ישראל שלחה משלחת המונה 14 ספורטאים שהתחרו ב-23 תחרויות ב-8 ענפי ספורט שונים. נושא דגל ישראל בטקס הפתיחה היה גולש הרוח, יואב עומר.
המשלחת הישראלית לא זכתה באף מדליה במשחקים. אולם, הג'ודוקא, עידן ורדי, זכה במדליית ארד כחלק מהנבחרות המאוחדות המורכבות מספורטאים ממדינות שונות.

בעקבות התפרצות מחלת האבולה במערב אפריקה ב-2014, פקידים סיניים הכניסו להסגר ובידוד את כל הספורטאים הניגרים מכל מתקני הספורט למרות שתוצאות בדיקות האבולה שנערכו להם לפני המשחקים היו שליליות. הוועד האולימפי הניגרי הגיב למעשה האפליה כלפי ספורטאיו על ידי פרישה של הנבחרת מהמשחקים.^[18][19][20]

לוחם טאקוונדו נפסל ב-5 בנובמבר 2014 לאחר שתוצאת בדיקת שימוש בסמים אסורים שבוצעה לו חזרה חיובית. הבדיקה מצאה כי הלוחם עשה שימוש בתרופה פורוסמיד. שמו של הלוחם לא פורסם מכיוון שבזמן המשחקים הוא היה קטין.^[21]

• אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
• אולימפיאדת בייג'ינג (2022)

מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014) בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת הנוער נאנג'ינג

המשחקים האולימפיים לנוער
ענפי ספורט • מדליות • הלפיד • הדגל
משחקי הקיץ	סינגפור (2010) • נאנג'ינג (2014) • בואנוס איירס (2018) • דקר (2026)
משחקי החורף	אינסברוק (2012) • לילהאמר (2016) • לוזאן (2020) • קאנגוואן (2024)