אטריבוט (אמנות)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
אטריבוט (באנגלית: Attribute) הוא סימן המשמש לזיהוי ביצירת האמנות. אטריבוטים יכולים להופיע כצבע, חפץ, מאפיין פיזי, חיה ועוד המתקשרים לדמות ביצירה ומאפשרים את זיהוי הדמות או משמעות היצירה.
אטריבוטים מופיעים באמנות מאז ימיה הראשונים והם האמצעי היחיד להבנת יצירת האמנות בעת ההתבוננות בה, שכן ללא הידע בתחום זה, לא ניתן יהיה לזהות את הדמויות ביצירה[1].
אטריבוטים מהווים למעשה שפה חזותית, שאינה מושתתת על דיבור וכתיבה, ומאפשרת גם לאנלפביתים "לקרוא" את היצירה ולהבין את הסיפור אותו הם מתארים.
במיתולוגיה היוונית
- דמות האוחזת בידה ברקים יסמל את זאוס.
- פעוט שמנמן לעיתים עם כנפיים בגב וברגליים וזנב סאטיר יסמל פוטו.
- דמות המחזיקה רימון או גרגירי רימון המזהה את פרספונה.
-
זאוס משליך ברק בפסל יווני ארכאי
-
פסל האל הרומי מרקוריוס, המקביל לאל היווני העתיק הרמס, עם תכונותיו קסדה מכונפת, מטה נחש, נעליים מכונפות מאת ג'אמבולוניה במוזיאון הלאומי ברג'לו
בתנ"ך
-
דוד ובידו אבן ולמרגלותיו ראשו של גוליית מאת בנדטו דה רובציאנו במוזיאון בודה
-
שמשון נושא את שערי העיר עזה בקתדרלת מילאנו
בנצרות
באיקונוגרפיה נוצרית השתמשו האמנים באטריבוטים כדי לזהות דמויות קדושות. היו מוסכמות ביחס לאופן בו כל דמות מוצגת, אך לא היו כללים נוקשים, כך שתכונות איקונוגרפיות היו נתונות לשינוי.[2]
- אוונגליסטים (מחברי הבשורות) מחזיקים לעתים קרובות ספרי בשורה[2]
- קדושים אנשי דת לובשים בגדי כמורה ומחזיקים חפצי פולחן בהם השתמשו אנשי הדת בטקסים בכנסייה, כגון מקטרות[2]
- קדושי מרפא מחזיקים בקופסאות תרופות[2]
- קדושי מעונה - קדושים שמסרו את נפשם למען אמונתם - מחזיקים לעתים קרובות צלבים כדי לקשר את קורבנם למותו של ישו על הצלב[2]
גם לצבעים היתה משמעות:
- זהב מסמל את האור הקדוש[3] ואת קרינתו של גן העדן[4]
- אדום מסמל את החיים הקדושים[4]
- כחול מסמן את חיי האנוש[4]
- לבן הוא אורו של האל, ומשמש בסצנות המציגות את תחייתו או שינוי צורתו של ישו[4]
באיקוניות של ישו ומרים ישו נוהג ללבוש בגד אדום ומעליו בגד כחול. שילוב זה מסמן את אלוהים כאדם. מרים לובשת בגד כחול ומעליו בגד אדום, שילוב המסמל מתנות אלוהיות שניתנו לאנושות.[4]
- צבע צהוב באמנות המסמל פחדנות ובגידה. יסמל את יהודה איש קריות שבגד בישו.
- דמות המחזיקה שק מטבעות המסמלת את תאוות הבצע של יהודה איש קריות.
- הילה המסמלת קדוש.
- אדרת גמלים המסמלת את יוחנן המטביל.
- דמות עם סטיגמטה יסמל את ישו שנפצע כתוצאה ממעמד הצליבה.
-
יהודה איש קריות מחזיק שק מטבעות בקתדרלת טולדו
-
הבשורה למרים בצבעי ארגמן, תכלת ולבן עם הילה לראשה ולראש המלאך גבריאל המביא עימו שושן צחור מאת אנדראה דלה רוביה במוזיאון בודה
אטריבוט אנטישמי
- אף ארוך מסמל יהודי.
- דמות המחזיקה שק מטבעות המסמלת את התאוות הבצע של יהודה איש קריות והיהודים המזוהים איתו.
בחברה הישראלית
- כובע טמבל כסימן היכר של קיבוצניק או ישראלי.
באומנות המודרנית
גם באמנות העכשווית נעשה שימוש באטריבוטים, בדמות שימוש בסמלי סטטוס ואביזרים ואייקונים טכנולוגיים ברוח התקופה. אטריבוטים אלה אינם מהווים עדיין צופן מוסכם וחד משמעי כמו האטריבוטים הקלאסיים, שכן הם חסרים את מאות השנים שבהם התגבשו והתקבעו הסיפורים והאטריבוטים הקלאסיים, אולם הם משפיעים באותה צורה. מגפת הקורונה, לדוגמה, מאופיינת באטריבוטים כמו מסכות, וערכות בדיקת נוגדנים[5].
הערות שוליים
- ^ ד"ר אפי זיו, מהי איקונוגרפיה
- ^ 1 2 3 4 5 Icons, an introduction (article) | Byzantine, Khan Academy (באנגלית)
- ^ admin, Characteristic Features of a Byzantine Icon, Russian Icon Collection, 2020-07-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 Florida State College at Jacksonville, Thomas Scott Cason, Byzantine Iconography
- ^ חניתה אליצור, "האטריבוטים החדשים", באתר חניתה אליצור, יוני 2020