איטליה באירוויזיון
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| רשת שידור | RAI |
| השתתפות ראשונה |
 לוגאנו, 1956 |
| זכיות |
 קופנהגן, 1964 זאגרב, 1990 רוטרדם, 2021 |
| השתתפויות | 48 |
| היעדרויות | 19 |
| אירוח האירוויזיון |
נאפולי, 1965 רומא, 1991 טורינו, 2022 |
| השתתפות אחרונה |
 מאלמה, 2024 |
איטליה השתתפה באירוויזיון כ-48 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956 והיא נמנית בין שבע המדינות מייסדות התחרות. לאחר היעדרות בין השנים 1998-2010, איטליה משתתפת ישירות בגמר התחרות מבלי להשתתף בשלב חצאי-הגמר, עקב היותה אחת מחמש המדינות העיקריות אשר אחראיות למימון התחרות, לצד גרמניה, בריטניה, ספרד וצרפת.
איטליה ניצחה בתחרות 3 פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה נעדרה מספר פעמים רב מהתחרות, לרוב בשל התעניינותו הציבורית הנמוכה של העם האיטלקי בתחרות.
הישגים
איטליה נטלה חלק בתחרות כ-48 פעמים: שלוש פעמים מתוכן איטליה ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2024, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם נורווגיה, דנמרק ואוקראינה כאשר לפניהן נמצאות אירלנד ושוודיה עם 7 ניצחונות כל אחת, לוקסמבורג, צרפת, בריטניה והולנד עם חמישה ניצחונות וישראל עם ארבעה ניצחונות. איטליה ניצחה בתחרות שלוש פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה הגיעה למקום השני שלוש פעמים בתולדותיה ב-1974, 2011 ו-2019 והגיעה חמש פעמים למקום השלישי ב-1958, 1963, 1975, 1987 ו-2015.
היעדרויות
איטליה נעדרה מ-19 תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:
היעדרותה הראשונה של איטליה נרשמה ב-1981 לאחר שרשות השידור האיטלקית הודיעה כי התעניינותו הציבורית של העם האיטלקי בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה מאותה סיבה גם בשנה שאחריה. היעדרותה השלישית נרשמה ב-1986 לאחר שרשות השידור האיטלקית החליטה לא להשתתף בתחרות.
איטליה שוב רשמה היעדרויות מהתחרות בין השנים 1994-1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית של העם האיטלקי בתחרות. לאחר היעדרות של כשלוש שנים, איטליה השתתפה בתחרות ב-1997, אולם פרשה לאחריה לאלתר מבלי מתן הסבר. לאחר כ-13 שנות היעדרות, הודיעה רשות השידור האיטלקית ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה תשוב לתחרות ב-2011.
לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות בשטחה של איטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. אמנם השיר האיטלקי של ג'יליולה צ'ינקווטי שניצח ב-1964 הפך להצלחה בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו" של שוודיה מ-1974, "Save Your Kisses for Me" של בריטניה מ-1976, "Puppet on a String" של בריטניה מ-1967, "Ding-a-dong" של הולנד מ-1975 ואפילו השיר האיטלקי של טוטו קוטוניו שניצח ב-1990 "Insieme: 1992", נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר "I treni di Tozeur" אשר שלחה איטליה ב-1984, עמו היא הגיעה למקום החמישי בתחרות ודורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים באיטליה, וכן התמקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.
התעניינות חדשה בתחרות
בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מתחרות האירוויזיון, וקראו לה לשוב ולהשתתף בתחרות.[1][2]
מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה האיטלקית, Carramba! Che fortuna, אשר בערוץ Rai 1, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי ”איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות”.[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן איטליה, מונקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.[5]
במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכישרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, RAI, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.[6]
איטליה וחמש הגדולות
מהתחרות ב-2004, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[7] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.
נכון ל-2024, איטליה וגרמניה הן המדינות היחידות מ"חמש הגדולות" אשר ניצחו בתחרות מ-1998.
הצנזורה הטלוויזיונית של אירוויזיון 1974
איטליה סירבה לשדר את התחרות ב-1974 ברשות השידור האיטלקית בשל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. אף על פי שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ואף על פי שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשות השידור האיטלקית הרגישה שהשיר "Sì", שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.
השירים שייצגו את איטליה באירוויזיון
שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר
| שנה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | מקום | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|
| 1956 | פרנקה ריימונדי | "Aprite le finestre" | "פתחו את החלונות" | לא ידוע[8] | לא ידוע[9] |
| טונינה טוריאלי | "Amami se vuoi" | "תאהב אותי אם אתה רוצה" | לא ידוע | לא ידוע | |
| 1957 | נונציו גאלו | "Corde della mia chitarra" | "מיתרים של הגיטרה שלי" | 6 | 7 |
| 1958 | דומניקו מודוניו | "Nel blu dipinto di blu" | "כחול צבוע בכחול" | 3 | 13 |
| 1959 | דומניקו מודוניו | "Piove (Ciao, ciao, bambina)" | "יורד גשם (ביי ביי במבינה)" | 6 | 11 |
| 1960 | רנאטו רשל | "Romantica" | "רומנטיקה" | 8 | 5 |
| 1961 | בטי קורטיס | "Al di là" | "מעבר" | 5 | 12 |
| 1962 | קלאודיו וילה | "Addio, addio" | "ביי ביי" | 9 | 3 |
| 1963 | אמיליו פריקולי | "Uno per tutte" | "אחד בשביל כולן" | 3 | 37 |
| 1964 | ג'יליולה צ'ינקווטי | "Non ho l'età" | "אינני מספיק מבוגרת" | 1 | 49 |
| 1965 | בובי סולו | "Se piangi, se ridi" | "אם את בוכה, אם את צוחקת" | 5 | 15 |
| 1966 | דומניקו מודוניו | "Dio, come ti amo" | "אלוהים, כמה אני אוהב אותך" | 17 | 0 |
| 1967 | קלאודיו וילה | "Non andare più lontano" | "לא ללכת יותר רחוק" | 11 | 4 |
| 1968 | סרג'ו אנדריגו | "Marianne" | "מריאן" | 10 | 7 |
| 1969 | איווה זניצ'י | "Due grosse lacrime bianche" | "שתי דמעות לבנות גדולות" | 13 | 5 |
| 1970 | ג'אני מורנדי | "Occhi di ragazza" | "עיניים של ילדה" | 6 | 5 |
| 1971 | מאסימו ראניירי | "L'amore è un attimo" | "האהבה היא רגע" | 5 | 91 |
| 1972 | ניקולה די בארי | "I giorni dell'arcobaleno" | "ימי הקשת" | 6 | 92 |
| 1973 | מאסימו ראניירי | "Chi sarà" | "מי יהיה" | 13 | 74 |
| 1974 | ג'יליולה צ'ינקווטי | "Sì" | "כן" | 2 | 18 |
| 1975 | ווס ודורי גצי | "Era" | "היה" | 3 | 115 |
| 1976 | אל באנו & רומינה פאוור | "We'll Live It All Again" | "נחייה את זה שוב" | 7 | 69 |
| 1977 | מיה מרטיני | "Libera" | "חופשייה" | 13 | 33[10] |
| 1978 | ריקי אה פוברי | "Questo amore" | "האהבה הזו" | 12 | 53 |
| 1979 | מתיה בזר | "Raggio di luna" | "קרן סהר" | 15 | 27 |
| 1980 | אלן סורנטי | "Non so che darei" | "אני לא יודע מה הייתי נותן" | 6 | 87 |
| לא השתתפה בין השנים 1981-1982 | |||||
| 1983 | ריקרדו פולי | "Per Lucia" | "ללוצ'יה" | 11 | 41 |
| 1984 | אליס ופרנקו בטיאטו | "I treni di Tozeur" | "הרכבות של טוזאור" | 5 | 70 |
| 1985 | אל באנו & רומינה פאוור | "Magic Oh Magic" | "קסם הו קסם" | 7 | 78 |
| לא השתתפה ב-1986 | |||||
| 1987 | אומברטו טוצי וראף | "Gente di mare" | "האנשים של הים" | 3 | 103 |
| 1988 | לוקה ברברוסה | "Vivo (Ti scrivo)" | "חי (אני כותב לך)" | 12 | 52 |
| 1989 | אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי | "Avrei voluto" | "הייתי רוצה" | 9 | 56 |
| 1990 | טוטו קוטוניו | "Insieme: 1992" | "ביחד: 1992" | 1 | 149 |
| 1991 | פפינו די קאפרי | "Comme è ddoce 'o mare" | "כמה מתוק הוא הים" | 7 | 89 |
| 1992 | מיה מרטיני | "Rapsodia" | "רפסודיה" | 4 | 111 |
| 1993 | אנריקו רוג'רי | "Sole d'Europa" | "השמש של אירופה" | 12 | 45 |
| לא השתתפה בין השנים 1994-1996 | |||||
| 1997 | ז'ליס | "Fiumi di parole" | "נהרות של מילים" | 4 | 114 |
| לא השתתפה בין השנים 1998-2010 | |||||
| 2011 | רפאל גולאצי | "Madness of love" | "טירוף של אהבה" | 2 | 189 |
| 2012 | נינה זילי | "L'amore è femmina (Out Of Love)" | "האהבה היא נקבה (מחוץ לאהבה)" | 9 | 101 |
| 2013 | מרקו מנגוני | "L’essenziale" | "חיוני" | 7 | 126 |
| 2014 | אמה מרונה | "La mia città" | "העיר שלי" | 21 | 33 |
| 2015 | Il Volo | "Grande amore" | "אהבה גדולה" | 3 | 292 |
| 2016 | פרנצ'סקה מיקיילין | "No Degree of Separation" | "ללא מידת הפרדה" | 16 | 124 |
| 2017 | פרנצ'סקו גבאני | "Occidentali's Karma" | "קארמה מערבית" | 6 | 334 |
| 2018 | ארמאל מטה ופבריציו מורו | "Non mi avete fatto niente" | "לא עשיתם כלום עבורי" | 5 | 308 |
| 2019 | מחמוד | "Soldi" | "כסף" | 2 | 472 |
| דיודאטו | "Fai rumore" | "להשמיע רעש" | התחרות בוטלה בשנה זאת | ||
| 2021 | מונסקין | "Zitti e buoni" | "תשתוק ותתנהג יפה" | 1 | 524 |
| 2022 | מחמוד ובלאנקו | "Brividi" | "צמרמורות" | 6 | 268 |
| 2023 | מרקו מנגוני | "Due vite" | "שני חיים" | 4 | 350 |
| 2024 | אנג'לינה מנגו | "La Noia" | "שיעמום" | 7 | 268 |
אירוח האירוויזיון
| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 1965 | נאפולי
|
אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI | גמר: רנטה מאורו |
| 1991 | רומא
|
אולפני צ'ינצ'יטה | גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו |
| 2022 | טורינו
|
פאלה אלפיטור | לאורה פאוזיני,מיקה ואלכסנדרו קטלן |
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של איטליה באירוויזיון (באנגלית)- האתר הרשמי של איטליה באירוויזיון - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון
- האתר הרשמי של האירוויזיון באיטליה - אתר האינטרנט של האירוויזיון באיטליה
- האתר הרשמי של רשות השידור האיטלקית - אתר האינטרנט הרשמי של רשות השידור האיטלקית
- היסטוריית ההצבעות של איטליה באירוויזיון
- מילים לשירים שייצגו את איטליה באירוויזיון
סרטונים בערוץ של רשות השידור האיטלקית, באתר יוטיוב- ynet, מסתמן: אחרי 13 שנה, איטליה חוזרת לאירוויזיון, באתר ynet, 3 בדצמבר 2010
- מור לוי, איטליה? דודיצ'י פונטי!, באתר ynet, 11 בדצמבר 2010
הערות שוליים
- ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
- ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
- ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
- ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
- ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.
- ^ Barclay, Simon (June 17, 2010). The Complete and Independent Guide to the Eurovision Song Contest 2010. Silverthorn Press. p. 24. ISBN 978-1-4457-8415-1.
- ^ במהלכה של הצבעת המדינות נעשו מספר טעויות בשלב חלוקת הנקודות אשר תוקנו לאחר שידור התחרות. הן מגישי הניקוד של יוון והן של צרפת שכפלו מספר נקודות והעניקו את אותו מספר נקודות למספר מדינות. מבין חלוקת הניקוד של יוון נוכתה נקודה אחת מבריטניה, הולנד, אוסטריה ופינלנד, ומבין חלוקת הניקוד של צרפת נוכתה נקודה אחת מאוסטריה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וישראל. התיקונים לא השפיעו על מיקומן הסופי של המדינות בתחרות.
| איטליה באירוויזיון
| |
|---|---|
|
