איי מריאנה
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט, האוקיינוס הצפון פסיפי  |
| קואורדינטות | 16°42′N 145°47′E / 16.7°N 145.78°E |
| שטח | 1,018 קילומטר רבוע |
| גובה מרבי | Agrihan |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 201,165 (2020) |
| אזור זמן | UTC+10 |
|
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)   איי מריאנה | |
  | |
איי מריאנה (באנגלית: Mariana Islands) ולעיתים המריאנה (עד תחילת המאה ה-20 כונו גם "איי הגנבים", בספרדית: Islas de los Ladrones) הם קבוצת האיים הצפוניים ביותר שבאיי מיקרונזיה במערב האוקיינוס השקט, הנמצאים בשליטת ארצות הברית, מטעם האו"ם. שטח האיים הוא 1,007 קמ"ר, מגואם עד קרוב ליפן. מבחינה פוליטית נחלקים האיים לשתי יחידות נפרדות: גואם (האי הדרומי ביותר) ואיי מריאנה הצפוניים.
רוב התושבים הם בני תערובת (אינדונזים, ספרדים, פיליפינים ויפנים) שעוסקים בחקלאות, ומגדלים בעיקר קוקוס, אורז, טבק, סוכר וכותנה. מלבד אלו, במספר איים יש מחצבים שונים, כגון מנגן.
היסטוריה
האירופאי הראשון שהגיע לאזור היה פרדיננד מגלן, אשר בשנת 1521 הגיע לגואם והכריז עליה כשטח בשליטת ספרדית. הספרדים התקבלו בהכנסת אורחים על ידי הילידים בני הצ'אמורו, אולם הבדלי התרבויות הביאו להתפרצות אלימה כאשר נעשה שימוש על ידי הילידים בסירה ספרדית ללא קבלת רשותם, כמקובל אצלם, דבר שנתפס על ידי הספרדים כגנבה. במעשי האלימות נהרגו שישה ילידים, וכפר בן 40 בתים נשרף לחלוטין. שלושה ימים לאחר מכן נמלט מגלן מהאיים.
בשנת 1667 התיישבו באיים מיסיונרים ספרדים, שנשלחו מטעם מריאנה, מלכת ספרד. ספרד דרשה רשמית את השליטה באיים וכי ייקראו על שם המלכה מריאנה, כפי שאכן קרה. האיים הוכרזו כשטח חסות ספרדי ונשלטו מן הפיליפינים כחלק מאיי הודו המזרחית הספרדיים. גואם נחשבה כתחנת עצירה חשובה בדרך ממקסיקו עבור ספינות הסוחר הספרדיות בדרכן אל הפיליפינים. בשנת 1668 נקבע שמם של האיים על שם המלכה מריאנה מאוסטריה, אלמנתו של המלך הספרדי פיליפה הרביעי.
רובה המוחלט של אוכלוסיית הילידים באיים מת או נישא בנישואי תערובת לכובשים האירופאים, בהתאם לחוק הספרדי. החוק דרש בין היתר שהייה בגואם לצורך חיזוק תהליך ההיטמעות בתרבות הספרדית על חשבון המקומית. הספרדים העבירו מתיישבים חדשים לאיים בעיקר מן הפיליפינים ומאיי קרוליין. על אף את נשמרה השפה הילידית של בני הצ'אמורו, ובנוסף להבדלים אתניים אחרים, מובחנים בני איי מאריאנה כקבוצה אתנית משלהם.
ביוני 1898, במסגרת מלחמת ארצות הברית–ספרד, כבשו כוחות של ארצות הברית את איי מריאנה[1]. ביולי 1898 הציגה ארצות הברית לספרד, בין תנאיה לסיום המלחמה, את הדרישה להעברת השליטה באחד מאיי מריאנה לידי ארצות הברית[2], כדי שתוכל לשמש כתחנת אספקה לאוניות של ארצות הברית[3]. ממשלת ארצות הברית בחרה באי גואם ואילו איי מריאנה הצפוניים ואתם איי מרשל ואיי קרוליין נשארו בידי ספרד. ביוני 1899 מכרה ספרד את איי מריאנה הצפוניים לגרמניה תוך שניתנה לספרד האפשרות להחזיק באיים תחנת אספקה[4].
לאחר מלחמת העולם הראשונה נלקחו שטחים אלו מגרמניה, וחבר הלאומים החליט להשאיר אותם בחזקת האימפריה היפנית, מלבד גואם, שנשאר בידי ארצות הברית.
לאחר מלחמת העולם השנייה ניתנה לארצות הברית מנדט גם על איי מריאנה הצפוניים ובשנות ה-70 הוכרזו איי מריאנה הצפוניים כחלק מארצות הברית. בימינו נכללים כל איי מריאנה בטריטוריות ארצות הברית.
מאיים אלו יצא במלחמת העולם השנייה המפציץ "אנולה גיי" להפיל על יפן את פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סאן פרנציסקה, המליץ, 13 ביוני 1898
האנגקאנג, המליץ, 6 ביולי 1898 - ^ וואשינגטאן, המליץ, 1 באוגוסט 1898
- ^ וואשינגטאן, המליץ, 2 באוגוסט 1898
- ^ מדריד, המליץ, 5 ביוני 1899
האימפריה הקולוניאלית הגרמנית 1871–1919 
| ||
|---|---|---|
| אפריקה | מזרח אפריקה הגרמנית: טנגניקה, רואנדה-בורונדי, וויטולנד, משולש קיונגה דרום-מערב אפריקה הגרמנית: נמיביה מערב אפריקה הגרמנית: קמרון הגרמנית, טוגולנד | |
| האוקיינוס השקט | גינאה החדשה הגרמנית: קייזר-ווילהמסלנד, ארכיפלג ביסמרק, איי שלמה הגרמנים, בוגנוויל, נאורו, איי מרשל הגרמנים, איי מריאנה, איי קרוליינה, מיקרונזיה, פלאו סמואה הגרמנית | |
| סין | אזור הזיכיון במפרץ ג'יאוג'ואו, צ'ינגדאו, אזור ההשפעה בשאנדונג | |
