איילית

איילית
איילית זכר
מצב שימור
ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
תת־מחלקה:	Pterygota
סדרה:	חיפושיות
תת־סדרה:	Polyphaga
אינפרא־סדרה:	Scarabaeiformia
משפחה:	איליתיים
תת־משפחה:	Lucaninae
סוג:	Lucanus
מין:	איילית
שם מדעי
Lucanus cervus ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

איילית (שם מדעי: Lucanus cervus) הוא חרק ממשפחת האיליתיים (Lucanidae).

האיילית נמנית עם החרקים הכי גדולים ובולטים באירופה. הזכר מתאפיין בצבתות גדולות ואדמדמות, הדומות לקרניי אייל ושתנועותיהן מזכירות צבת. אצל היחידים הגדולים יותר אורך ה"קרניים" עשוי להגיע למחצית מן סך אורכו של החרק, שהוא 25–75 מילימטר. הנקבות הן קצת קטנות יותר מהזכרים ואין להן "קרניים". לעומת זאת יש להן "צבת" קטן המשמש להן גם להשגת מזון.

האיילית יכולה לעוף. אצל הזכר, בעת מעוף הציר האורכי הוא משופע וה"קרניים" מורמות לעיל. כשאינו עף, כנפיו מכוסות.

תת-המינים הידועים ביותר הם:

• Lucanus cervus cervus - זכרים: 35–92 מילימטר, נקבות: 35–45 מילימטר, תפוצה: מזרח אירופה, מרכז אירופה ומערב אירופה
• Lucanus cervus akbesianus - זכרים: 50–100 מילימטר, נקבות: 40–45 מילימטר, תפוצה: סוריה, טורקיה
• Lucanus cervus judaicus (איילית סורית) - זכרים: 50–100 מילימטר, נקבות: 40–50 מילימטר, תפוצה: סוריה, טורקיה
• Lucanus cervus turcicus - זכרים: 75 מילימטר, נקבות: 35–40 מילימטר, תפוצה: בולגריה, יוון, טורקיה

במרכז אירופה ובדרומה האיילית הפכה לנדירה מאוד. זאת בעיקר בגלל היעלמות כמה מבתי הגידול, במיוחד יערות האלון^[1]. האיילית Lucanus cervus נרשמה בדירקטיבת בתי הגידול (Habitats Directive) של האיחוד האירופי משנת 1992 שבהן נדרשות המדינות החברות לציין אזורי שימור מיוחדים להגנה על המינים הרשומים^[2].

מדיה וקבצים בנושא איילית בוויקישיתוף

• איילית, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• איילית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• איילית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• איילית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• איילית, באתר GBIF (באנגלית)