אירוס הלבנון
אירוס הלבנון | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | אספרגאים |
משפחה: | אירוסיים |
סוג: | אירוס |
תת־סוג: | הרמודקטילואידס |
מין: | אירוס הלבנון |
שם מדעי | |
Iris histrio רייכנבך |
אִירוּס הַלְּבָנוֹן או אִירִיס הַלְּבָנוֹן (שם מדעי: Iris histrio) הוא מין בסוג אירוס בתת-הסוג הרמודקטילואידס (Hermodactyloides).
מאפיינים
אירוס הלבנון הוא גאופיט רב שנתי בעל בצל העטוף בסיבים קשים. אורך עליו 25–40 ס"מ, רוחבם בערך כעוביים, חתכם מרובע או דמוי צלב וצבעם ירוק רענן. הפרחים צומחים על עמודי פריחה קצרים המהווים בעצם גלגול של צינור העטיף. צבע הפרח תכול בהיר, עלי העטיף החיצוניים מעוטרים בעורקים ובנקודות כחולים-כהים, על רקעו של כתם לבן. צידם חיצוני של עלי העטיף מנוקד ארגמן. השחלה תחתית, ולעיתים קרובות היא נותרת בתוך הקרקע. הפריחה בתחילת החורף, מיד אחרי הגשמים הראשונים. לעיתים הפרחים מציצים עוד קודם לעלים.
השם הלועזי של הצמח הוא "איריס", על שם אלת הקשת בענן היוונית. בישראל מקובל השם "אירוס" שמקורו במשנה (מסכת אהלות, פרק ח' משנה א') והוא אומץ על ידי הוועדה לצמחי הבר שליד האקדמיה ללשון העברית כשמו העברי של הפרח.
אירוס הלבנון צומח בצפון ארץ ישראל ובסוריה, משני צידיו של השבר הסורי אפריקני, בחורשים ובבתות בהרים. אירוס הלבנון מקובל כצמח נוי בגינות באירופה.
אירוס הלבנון דומה מאוד לאירוס הסרגל, אך הציור בעלי העטיף החיצוניים בעל עורקים כהים. מספר הכרומוזומים שלהם זהה והם יוצרים צורות כלאיים.
ככל שאר מיני האירוס במדינת ישראל, מוגן גם אירוס הלבנון על פי חוק[2].
תמונות
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך א' עמוד 22, עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- אירוס הלבנון, באתר NCBI (באנגלית)
- אירוס הלבנון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אירוס הלבנון, באתר צמח השדה
- אירוס הלבנון, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אירוס הלבנון, באתר Tropicos (באנגלית)
- אירוס הלבנון, באתר GBIF (באנגלית)
- אירוס הלבנון, באתר The Plant List (באנגלית)
- אירוס הלבנון, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אירוס הלבנון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח