אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
לידה	4 ביוני 1843 ו' בסיוון ה'תר"ג פיקלייאי (אנ'), האימפריה הרוסית
פטירה	8 בפברואר 1905 (בגיל 61) ג' באדר א' ה'תרס"ה ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	? – 8 בפברואר 1905
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
בת זוג	פיגא מינא
שם השושלת	משפחת רבינוביץ' תאומים
אב	בנימין רבינוביץ'
צאצאים	ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843^[1] - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו

האדר"ת, נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. בהיותו בן חמש שנים, נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה חיבר עם אחיו-תאומו את החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. ביומנו התבטא האדר"ת ביחס לאחיו: "אהבת עולם אהבתיו ממש כנפשי". איתו חיבר גם את החיבור "בני בנימין".

בגיל 16, בשנת ה'תר"ך (1860), עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם החל האדר"ת בכתיבת חידושים על הרמב"ם בשם "מעשי למלך". כתיבת חידושים אלו נמשכה עד שנת ה'תרס"ב, בשתי מחברות^[2]. בי"ח באלול ה'תר"ך השתדך עם בתו של אריה לייב חזן מפוניבז' הרבנית פיגא מינא. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו אל בית חותנו. הוא למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר חזר אל בית אביו, אשר בינתיים עבר לשמש כרב העיר ווילקומיר.

בשנתיים הראשונות לנישואיו חלה במחלת עיניים שממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". הוא עיין וכתב באותה תקופה בשיטת הפלפול, ולדבריו "זאת הייתה לי בנקל, לאשר לא יכולתי לעיין בשקידה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת נערותו, אך הוא סירב, משום שחשש מהקפדתו של הרב המכהן אשר חלה בשיתוק. מספר פעמים נוספות הוצעו לו משרות רבנות ברוסיה ולא הסתייע הדבר. בחורף ה'תרל"ד נולדה בתו אסתר פריידל.

ימי רבנות פוניבז'

לאחר שתלמידו של הרב ישראל מסלנט, הרב הלל מיליקובסקי, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע כרבה של העיר תחתיו. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצורכי הנזקקים ונסע בעצמו כדי לאסוף תרומות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר ורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים שלווה מהם כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים. כמה מילדיו מתו ממחלות עקב חוסר אמצעים.

בראשית שנת ה'תרמ"ג שוב הוצעה לו משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. הוא שעה להפצרות בני פוניבז' שהציעו להכפיל כמעט את משכורתו, ונשאר בקהל עדתו. גם לאחר מכן היה מצבו דחוק^[3]. במקרה אחד לא קיבל משכורת של כמה חודשים ונאלץ להפסיק לקבל אנשים בחג הסוכות, כדי להסב את תשומת לב הקהילה למצבו הקשה. בשנת ה'תרמ"ו התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור שלוש שנים והוא כתב לרב קוק כי צר לו להפסיד את קשר המשפחה איתו ועל כן הוא מציע לו להשתדך עם אחייניתו. הרב קוק קיבל את ההצעה ונשא את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.

ימי רבנות מיר

לאחר 18 שנות רבנות בפוניבז', נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לתושבי מיר לקבל את רבנות עיירתם.

ימי רבנות ירושלים

לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, שהיה כבר מבוגר מאוד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות ירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת עלה לארץ בשנת ה'תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' ה'תרס"ה. התבטא שקיצרו את ימיו בכך שמיקמו את דירתו ממול להר הבית, מרוב צער שהוסב לו בכל פעם שהבחין בחורבנו^[4].

ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.

הנהגתו

במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים. הקפיד לקרוא קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ החמה, כוותיקין, אף בקיץ, אף שבמקום מגוריו בליטא זהו זמן מוקדם מאוד.

חיבר את החיבור האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו ואורחות חייו, שם נראית הקפדתו על פרטים קטנים. הוא מספר כי בליל הסדר היה מתרגש מאוד בפסקה "והיא שעמדה" ופורץ בבכי על הייסורים שעבר עם ישראל ועל החסדים שגמל עמם הקב"ה, "עד שבושתי מבני ביתי". כשגר מול מקום המקדש בירושלים אמר כי הדבר מקצר את ימיו, בכל פעם שהוא רואה את מקום המקדש חרב.

צאצאיו

ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו. אחד מהם, הרב אברהם משה רבינוביץ, היה מזכירו של גיסו הראי"ה קוק^[5] הוציא לאור את שני כרכי חוקת משפט^[6]. בן אחר, ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים היה גם חתנו של הרב קוק וראש המועצה הראשון של בת ים.

אשתו פיגא מינא נפטרה בראשית 1918 בכפר סבא לאחר שהוגלתה עם יהודי תל אביב יפו בידי הטורקים^[7]

הנצחתו

על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל^[8].

הרב קוק חיבר לזכרו את הספר אדר היקר.

ספריו

כתב למעלה מ-120 ספרים. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים רבים מספריו על ידי מכון אהבת שלום ומכונים נוספים.

להלן רשימה חלקית של ספריו^[9]:

2 תשובות בעניין כלאיים ושמיטה

לקריאה נוספת

• סדר אליהו - יומנו האישי-אוטוביוגרפי של האדר"ת, ירושלים תשמ"ד וירושלים תש"ע (מהדורה מצונזרת)
• הרב אברהם יצחק קוק, אדר היקר - ספר לזכרו
• שלמה אלברט, אדרת אליהו, תולדותיו, ירושלים תשס"ג
• הרב משה צבי נריה, 'חותנו של הרב - נפש דוד: לדמותו של הגאון האדר"ת זצ"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 236–250.

קישורים חיצוניים

• הראל כהן, אדר האדרת, מאמר מקיף אודותיו, בתוך: סדר פרשיות על בראשית, בהוצאת מכון ירושלים וישיבת בית אל
• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אליהו דוד ראבינאוויץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמוד 34, באתר היברובוקס
• יצחק אייזיק בן משה אהרן סנדר, תולדות גדולי ירושלים - ב, שיקאגא, תש"ך, באתר היברובוקס
• 'רבינוביץ־תאומים, ר' אליהו־דוד ב"ר בנימין (האדר"ת)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 92 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1290).
• הרב אליעזר מלמד, האדרת והאמונה, בעיתון בשבע
• הרב רונן טמיר, הגאון האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים זצ"ל, בעלון באהבה ובאמונה
• על האדר"ת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
• רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת), "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו), גיליון 2, אדר א' תש"ס, עמ' 4
• אליהו דוד בן בנימין רבינוביץ-תאומים (1845-1905), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים