אלכסאים

האלכסאים (ביוונית: ῾Ελκεσαιταί‏[1]) היו כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל ובעבר הירדן מסוף המאה הראשונה עד תחילת המאה הרביעית לספירה. רוב הידע שלנו על הכת בא מאבות הכנסייה – היפוליטוס (Hippolytus), אפיפניוס מסלמיס, אוריגנס ואוסביוס מקיסריה – אשר ביקרו אותם ואת אמונתם.

אמונתם

האלכסאים שמרו כנראה את השבת, היו צמחוניים וקיימו את מצוות המילה. במקביל הם גם קיימו את מצוות הטבילה לנצרות, והאמינו שהטבילה מסוגלת להעניק לטובל כפרה על עוונותיו. ייתכן שהם קיימו איזשהו טקס עם לחם ומלח (בדומה לטקס שסביב בציעת הלחם וקידוש היין, הנהוג בזרמים שונים בנצרות עד ימינו). הכת התנגדה לתורתו של פאולוס, וחבריה מתחו ביקורת על עיוותים בנצרות וביהדות גם יחד. הכת גייסה מאמינים מתוך כת האיסיים מאזור ים המלח. מתחילת המאה השנייה אימצה הכת דוקטרינות נוצריות רבות, כנראה כדי למשוך קהל מתוך הנוצרים דוברי היוונית.

ישנם קווים מקבילים בין האלכסאים וכת האביונים: שתי הכתות האמינו שישו היה ילוד אישה ודחו את רעיון הקורבנות, אמונה שהביאה אותם לדחות חלק ממצוות התורה.

מקור השם

יש כמה תאוריות לגבי מקור השם של הכת. היפוליטוס מספר שבזמנו של קליקסטוס הראשון, הביא איש בשם אלקיביאדס (Alcibiades), תושב אספמיה שבסוריה, ספר מרומא בשם "הלכסאי" (᾽Ηλχασαί) ובו בשורה אלוהית, מזמנו של הקיסר טראיאנוס, שלימדה על טקסים מיוחדים, ובהם יכולתה של הטבילה להעניק מחילה על כל העוונות. אפיפאניוס מכנה את אלכסאי "נביא שקר". לדעת חלק מן החוקרים, אבות הכנסייה טעו, ו"הלכסאי" היה השם של ספר הבשורה או שמו של המלאך שהביא את הבשורה. חוקרים אחרים סבורים שאלכסאי הוא באמת השם של האיש שמתואר כמקבלה של הבשורה, אבל הם משערים שהוא לא היה קיים במציאות (כפי שחשב אפיפניוס) אלא הוא היה המצאה ספרותית.

לקריאה נוספת

  • Wilhelm Brandt, Elchasai, ein Religionsstifter und sein Werk. Beiträge zur jüdischen, christlichen und allgemeinen Religionsgeschichte in späthellenistischer Zeit, Leipzig, 1912. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באנגלית: Elcesaites,‏ Elchasaites,‏ Elkasaites או Helkesaites.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.