אנדרטאות גבולות גטו ורשה

אחת האנדרטאות ולצדה על הקרקע סימון תוואי חומת הגטו
מפות התבליט והטקסט באחת האנדרטאות
תבליט מפת הגטו. מימין למעלה נראה המסמר המצביע על מיקום האנדרטה ביחס למפה
הלוח נושא הטקסט באחת האנדרטאות

אנדרטאות גבולות גטו ורשה בעיר ורשה בירת פולין היא מערכת של 22 אנדרטאות המציינת אתרים שונים לאורך התוואי שבו התמשכה חומת גטו ורשה במהלך קיומו. האנדרטאות הוקמו בשנים 20082010.

הקמת האנדרטאות

מערכת האנדרטאות הוקמה ביוזמת המכון ההיסטורי היהודי ועיריית ורשה על מנת להנציח את מקומו של הגטו, שכל חלקיו נהרסו על ידי הגרמנים. האנדרטאות הוצבו באתרים שונים לאורך תוואי חומת הגטו שנבחרו משום המשמעות שנודעה להם במהלך תקופת קיומו.

האנדרטאות נבנו במהלך שנת 2008. רובן נחנכו ב-19 בנובמבר 2008 על ידי ראש עיריית ורשה האנה גרונקייביץ-ואלץ (Hanna Gronkiewicz-Waltz). האנדרטה ה-22 נחנכה ב-27 בינואר 2010, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

האנדרטאות עוצבו על ידי אלאונורה ברגמן (Eleonora Bergman) ותומאש לץ (Tomasz Lec) ביחד עם אווה פוסטולה-קוזלובסקה (Ewa Pustoła-Kozłowska) ויאן יגיילסקי (Jan Jagielski). הקמתן מומנה על ידי עיריית ורשה ומשרד התרבות והמורשת הלאומית של פולין.

מבנה האנדרטאות

האנדרטאות הוקמו ברובן על גבי פאותיהם של כני בטון בגובה של 230 סנטימטרים, שהוקפו בריצוף. במקרים אחדים הן הוצמדו אל קירות מבנים. כולן כוללות שלושה מרכיבים כמפורט להלן.

מפת גבולות הגטו

כל אנדרטה כוללת מפת תבליט של מרכז ורשה בימי קיום הגטו, בגודל של 60X70 סנטימטרים. עליה נקבע תבליט נוסף של שטח הגטו בגבולותיו המקוריים (שהשתנו מספר פעמים במהלך שנות קיומו). מסמר מרובע על גבי תבליט הגטו בכל אנדרטה מצביע על מיקומה של אותה אנדרטה ביחס לגבולות הגטו.

טקסט

כל אנדרטה כוללת לוח זכוכית (בגודל של 50X36 סנטימטרים), הקבוע מתחת למפות התבליט. עליו מופיע הלוגו הדו-לשוני (פולנית ואנגלית) "MUR GETTA/GHETTO WALL 1940-1943" (כלומר "חומת הגטו 1940–1943"). בצדו מובא באותן שפות טקסט המבוא האחיד הבא:

בפקודת שלטונות הכיבוש הגרמנים נותק הגטו משאר חלקי העיר ב-16 בנובמבר 1940. שטח הגטו, שהיה מוקף חומה, היה בתחילה 307 הקטאר (759 אקרים); במשך הזמן הוא הוקטן. החל בינואר 1942 הוא חולק לשני חלקים שנקראו הגטו הקטן והגדול. 360,000 לערך מיהודי ורשה ו-90,000 מיישובים אחרים כונסו לתוך הגטו. כמעט 100,000 מתו מרעב. במהלך קיץ 1942 גירשו הגרמנים ורצחו קרוב ל-300,000 איש בתאי הגז של טרבלינקה. ב-19 באפריל 1943 התחוללה התקוממות בגטו. עד אמצע מאי נספו לוחמים ואזרחים בקרב או במבני הגטו, שנשרפו בשיטתיות. האוכלוסיה שנותרה נרצחה על ידי הנאצים בנובמבר 1943 במחנות הריכוז מיידנק, פוניאטובה וטרווניקי. רק מעטים שרדו.
לזכרם של אלו שסבלו, נלחמו ונספו.
העיר ורשה, 2008.

לצדו של הטקסט האחיד מופיעים על גבי כל אנדרטה טקסט קצר המתייחס להקשר לגטו של האתר בו היא ניצבת וכן תצלום היסטורי אחד (או אחדים) של הגטו המתייחסים לאותו אתר. הטקסטים נכתבו בגופן המזכיר הדפסת מכונת כתיבה מתקופת השואה.

סימון גבולות הגטו

על גבי הקרקע בקרבת האנדרטאות נקבעו פסי בטון ברוחב של 25 סנטימטרים, שעליהן נקבעו בברזל יצוק הכתובות MUR GETTA/GHETTO WALL 1940-1943. אלו מסמלים את המיקום המדויק של תוואי חומת הגטו.

אתרי האנדרטאות

אנדרטאות חומת הגטו הוקמו באתרים הבאים (רשימה לא מלאה):

  • שערים מרכזיים בחומת הגטו, לרבות שער הגטו ליד אומשלגפלץ
  • חומת הגטו ליד בית הכנסת טלומצקה
  • הפינה הצפון מזרחית של הגטו
  • אתר בית המשפט העירוני שליד הגטו, מקום שבו ניסו יהודים רבים להימלט ממנו
  • אתר גשר הולכי הרגל מעל רחוב חלודנה (Chłodna), שחיבר בין הגטו הגדול לבין הגטו הקטן
  • הגבול המערבי של חומת הגטו
  • הגבול הדרומי של חומת הגטו (ליד כיכר המצעדים דהיום)
  • הגבול הצפוני של חומת הגטו הקטן
  • הגבול הצפון-מזרחי של חומת הגטו
  • הגבול הצפון-מערבי של חומת הגטו, בין בית הקברות היהודי לבין בית הקברות פובונזקי (עד שהראשון נגרע משטח הגטו בדצמבר 1941)
  • אתר השטח הפתוח ליד בית הקברות היהודי בוורשה, שהפך בעצמו לאתר קבורה למתי הגטו ולמתי מרד ורשה ואף נערכו בו הוצאות להורג.
  • אתר "המובלעת האוונגלית" - מובלעת של שטח חופשי ובה מספר מבנים נוצריים, שהייתה מוקפת מכל צדדיה בשטח הגטו. מיקומה איפשר לכמרים ולבני קהילתם להגיש סיוע לתושבי הגטו.
  • אתר בו השתמר קטע מהחומה הצפונית של הגטו.
מראה שטח הגטו, שנהרס כולו על ידי הגרמנים (תמונה מ-1950)

ראו גם

קישורים חיצוניים