אקונומיקה

בקבוק אקונומיקה

אָקוֹנוֹמִיקָה הוא השם המסחרי בישראל של מלבין שמכיל ריכוז נמוך של נתרן תת-כלורי (Sodium hypochlorite; סימול כימי: NaOCl). אקונומיקה משמשת להלבנת בדים, כיורים, אסלות, רצפות ומשטחים עשויים אבן, לניקיון, ולחיטוי ביתי של מושבות פטריות וחיידקים.

אקונומיקה רגילה מכילה כ-3% נתרן תת-כלורי, פחות מ-1% נתרן הידרוקסידי, חומרי בושם ומים; אקונומיקה היא חומר בסיסי.

פעולת הלבנה של אקונומיקה נעשית בעזרת חמצון של מרכיבים בצבעים ובפיגמנטים. בפעולה זו נשברים קשרים כימיים בכרומופור (Chromophore), החלק שגורם למולקולה לבלוע אור, והכרומופור מתקצר או משתחרר לחלוטין מהמולקולה. כך מאבדת המולקולה את יכולתה לבלוע אור נראה והופכת לשקופה.

אטימולוגיה

מקור שמה של האקונומיקה הוא בשמו של מותג מסוים, שניתן לו על שם המילה "economic" שפירושה ניהול כלכלי נבון וחסכני. שמו של המותג השתרש והפך לשמו של המוצר[1].

מקורו של המותג אקונומיקה הוא במותג שייצר שמעון גלרנטר במפעל קטן בשכונת גבעת שאול בירושלים[2] בשנות ה-40 של המאה ה-20. את השם "איקונומיקה" רשם גלרנטר כסימן רשום בבעלותו בשנת 1945[3]. בשנים שלאחר מכן חברות אחרות השתמשו בשמות דומים כדי לשווק את מוצריהן[4]. בית החרושת של גלרנטר נסגר ב-1950[5].

סכנות

אקונומיקה עלולה להיות מסוכנת מאוד בעת מגע עם העיניים, ורצוי גם להימנע ממגע של החומר עם העור. אם האקונומיקה באה במגע עם הבגדים, היא מעוררת פעולת חמצון עם הבד ומכתימה אותו.

ערבוב של אקונומיקה עם חומצה גורם לתגובה שבה משתחרר גז כלור Cl2 בשל הפיכת -OCl, אניון הנמצא בתמיסת נתרן תת-כלורי, לחומצה HOCl. חומצה זו נמצאת בשיווי משקל כימי עם כלור מולקולרי (Cl2). שווי משקל זה הוא תלוי pH. כאשר מוסיפים חומצה, ה-pH יורד והתגובה נעה לכיוון של יצירת כלור מולקולרי המשתחרר בצורת גז. כך למשל, בנוכחות חומצת מימן כלורי תתרחש התגובה הבאה:

.

הכלור המשתחרר הוא חומר מסוכן מאוד למערכת הנשימה, לאיברי החושים בפנים ולעור.

ערבוב של אקונומיקה עם אמוניה מייצר כלוראמינים, תרכובות רעילות של כלור, המהוות סכנה לעיניים ולמערכת הנשימה. להלן שרשרת התגובות של נתרן תת-כלורי עם אמוניה:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקונומיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים