אקוצנטריות
אֶקוֹצֶנטְרִיוּת - גישת ערך היקום בסביבתנות. (מיוונית: οἶκος, 'אויקוס' - בית, וκέντρον, 'קנטרון' מרכז) היא גישה במדעי הסביבה ובהגות המדינאית שביסודה של מערכת ערכים מוסרית, המדגישה את הטבע כולו, על נופיו, והקיים בו, בין אם הוא חי או צומח ובין אם הוא דומם.
גישה זו שונה מעט מהגישה הביוצנטרית - גישת ערך החיים, המדגישה את החיים כבסיס למחויבות מוסרית, שלפיה יש לשמר בתי גידול ואת מגוון המינים, מכיוון שיש ערך לחיים - לחי ולצומח.
שתי הגישות, האקוצנרית והביוצנטרית מנוגדות לגישה האנתרופוצנטרית - גישת ערך האדם, על פיה המוסר צריך להתחשב באדם ובצרכיו בלבד, ורק כנגזרת מכך לשמר את הטבע או להגן עליו.
יסודות גישת 'ערך היקום'
ההצדקה לגישת ערך היקום נשענת בדרך כלל על מערכת אמונית ותפישת עולם (אונטולוגיה) הרואה בכל הקיים בעולם החומר, ישות אחת או ישויות הקשורות ואחוזות אלו באלו, עד שאין להפריד בין גבולות ורמות כמו רמת בני-אדם לעומת שאר החי והצומח, או אפילו בין החי-והצומח לדומם. משום כך מערכת הערכים המוסרית והאחריות האנושית אינה עוצרת באדם, אלא חלה על כלל היקום, באופן שוויוני. תפיסה זו של שוויון המחויבות וערכי המוסר כלפי העולם כולו, שוויון גם עם רכיבים ממנו, שאינם בני אדם, נקראת שוויונות ביוספרית.
על פי פרופסור סטאן רווה (Rowe) המנוח, בספרו 'מקום הבית, מאמרים במדעי הסביבה':
- הטענה האקוצנטרית ביסודה נובעת מהאמונה שבהשוואה לחלקו החשוב של האדם, שאמנם אין עליו עוררין, האקוספירה השלמה חשובה עוד יותר ויש לה השלכות משמעותיות יותר: היא מכילה יותר, מורכבת יותר, משולבת יותר, יצירתית ויפה יותר, מלאת קסם והוד קדומים, ועתיקה יותר מהזמן עצמו.[1]
- אותה ה"סביבה", שגישת ערך האדם ה'אנתרופוצנטרית' בטעות רואה בה אוסף של פרטים שנועדו כולם אך ורק על מנת לשמש את האדם ולשרת את צורכי האנושות, דווקא היא, במשמעות וברובד העמוק ביותר, מקורה של האנושות והמקיימת את האנושות - מתוך משלב גאוני ורב ממדים זה, הנותן חיים. גישת 'ערך היקום' עולה על גישת ערך החיים (הביוצנטריות) והעיסוק הכפייתי שלה ביצורים חיים (אורגניזמים), מכיוון שלפי גישת 'ערך היקום' אין להפריד בין בני אדם ובין כל מה שמקיף אותם: החומרים שמקורם מהחי-והצומח או מהדומם. כל אחד מאלו, הם חלקיקים וגלים, גוף ונשמה, במסגרת מצאי הכח במרחב של כדור הארץ.[2]
כמו כן הוא כתב:
- העברת התרבות המערבית ממסלולה הנוכחי למסלול של הצלה סביבתנית-מדינית, פירושה מציאת מערכת אמונות ודעות חדשה שתנחה את אורחות חיינו. מערכת זו מוכרחה לנבוע מתרבותנו מבוססת המדע. נראה לי שמערכת האמונות הכלל עולמית המוצלחת והמבטיחה היחידה היא האקוצנטריות, המוגדרת כשינוי ערכים ושינוי המיקוד מ'הומו סאפינס' אל כוכב הלכת 'ארץ'. הגיון מדעי תומך בשינוי ערכים זה. כל היצורים החיים התפתחו מכוכב ארץ, והתקיימו ומתקיימים מן הארץ. וכך הארץ ולא היצור היא ביטוי החיים. הארץ, ולא האנושות היא מרכז החיים, מרכז היצירתיות. הארץ היא השלם אשר אנו חלקיה המשועבדים לה. משנת הגות יסודית כזו מביאה למודעות ולרגישות הסביבתית את המיקוד הממשי והחובק כל הדרוש לה.
- אקוצנטריות איננה הטענה שכל היצורים ערכם שווה זה לזה. אין זו טענה המתנגדת לאנושות, וגם לא טענת נגד לאלו המבקשים צדק חברתי. אין היא מתכחשת לכך שקיימות מגוון בעיות שמרכזן אנושיות. אך היא עוקפת מן הצד את הבעיות הללו, הקטנות יותר, ואת הנושאים הללו, קצרי המועד, על מנת להתמודד עם המציאות הסביבתנית. זוהי התבוננות במצבם הסביבתני של כל היצורים, ועל פי השקפתה התבוננת כוללת באקוספירה (המקבילה למושג ביוספירה), כלומר התבוננות ביקום כולו, אותו היא רואה כיצור, שחשיבותו היא מעבר למין יצורים חיים מסוים, אפילו מעבר לחשיבות המין הספיאנטי זה שנתן את שמו לעצמו. [3]
מקורות המושג
רעיון ה'אקוצנטריות' בשם זה, גישת המוסר על פי ערך היקום, נהגה לראשונה בידי אלדו ליאופולד בשנת 1949, במאמר בירחון מאוניברסיטת אוקספורד. תפישה זו מכירה בכך שכל המינים כולל האדם הם תוצר של תהליך התפתחותי ארוך, וקשורים זה בזה בתהליכי חייהם. כתבי אלדו ליאופולד מרכזיים לגישה זו, ומושגי יסוד בה הם הרעיונות שלו בעניין מוסר האדמה וניהול סביבתי מוצלח.
אקוצנטריות - גישת ערך היקום - מתמקדת ב"קהילה הביוטית" - כלומר קהילת חומרי החיים - כשלמות אחת, ומנסה לשמר את הרכב מערכת הסביבה, כולל אפילו נופים, ואת התהליכים הסביבתיים.
המושג מתבטא גם בעקרון הראשון של תנועת האקולוגיה העמוקה, כפי שהוגדרו בידי ארן נאס וג'ורג' סשונז ב-1984, שם הדגישו שגישה על פיה האדם במרכז היקום, אנטרופוצנטריות, אותה גישה לפיה האדם הוא בחיר היצירה ומטרת הבריאה, היא גישה המהווה אויב קשה לתפישת המוסר של ערך היקום.[4]
רקע
ערך מורחב – סביבתנות
נוהגים לסווג את המחשבה הסביבתנית והענפים השונים בתנועה הסביבתנית לשני מחנות: אלו הנחשבים אנטרופוצנטרים - 'האדם במרכז', ואלו הנחשבים ביוצנטרים - גישה על פיה 'החיים במרכז'. יש המשתמשים במושגי אקולוגיה "שפלה" (מוסר החיים) לעומת אקולוגיה "עמוקה" (מוסר יקומי), או טכנוצנטריות לעומת אקוצנטריות.
גישת 'ערך היקום' מוכרת כזרם מחשבתי בסביבתנות, אותה תנועה מדינית ומוסרית השואפת להגן ולשפר את איכות הסביבה הטבעית כנגד שינויים מעשה ידי האדם הפוגעים בסביבה. ההגנה על הסביבה ושיפור תנאי הסביבה נעשה על ידי אימוץ דפוסי פעולה מדיניים חברתיים וכלכליים המכירים ביחסי הגומלין עם הטבע. בדרכים שונות, הסביבתנות טוענת שיש להתחשב ביצורים שאינם אנושיים, ובסביבה הטבעית כולה, בתחשיבים כלכליים, מדיניים, חברתיים ומוסריים, ובתוכניות אלו.[5]
השוואה לגישות דומות
אנתרופוצנטריות - גישת המוסר האנושני (האדם במרכז)
- ערך מורחב – אנתרופוצנטריות
גישת 'ערך היקום' - האקוצנטריות - נתפסת בידי תומכיה כגישה המנוגדת באופן קיצוני לתפישות בהן האדם במרכז, ולמערכות ערכים על פי גישת 'ערך האדם'. לדבריהם, התפישות על פיהן האדם במרכז הן תפישות מסורתיות מושרשות של התרבות המערבית - בכלכלה, במדע ובחיים המדיניים. גישת ערך האדם, לטענתם, היא גישה המותירה את הגנת הטבע הכללי לגחמות האדם בהתאם לצרכיו, וכך הטבע עלול ליפול קרבן לדרישות הנוחיות האנושית. לעומת זאת, על פי דעתם, גישת 'ערך היקום' היא הכרחית על מנת לבסס מערכת חסרת פניות להגנה על הסביבה.
יש המבקרים את הגישה היקומית בכך שהיא פותחת את הדלתות למוסר הפועל נגד האנושות, והמסכן את הקיום האנושי תמורת קיומו ורווחתו של מושג של "טוב עליון" שמעולם לא הוגדר כראוי.[6]
הוגה שיטת האקולוגיה עמוקה, ארן נאס, טען, שהמשבר הסביבתי האנושי, התפוצצות האוכלוסין, והכחדת מינים רבים נובעים כולם מהשיטה האנתרופוצנטרית, גישת 'ערך האדם', לעומת הגישה היקומית.[7]
רווה ואחרים השוו את ההכרה ההדרגתית בכך שהאדם אינו במרכז היקום, להכרה האיטית של המערב, בכך שכוכבי הלכת השמש והכוכבים אינם סובבים סביב הארץ. "ובקצרה ניתן לומר, בדעותנו ומושגינו, אף שאי אפשר להיפטר מההקשר האנושי ומההאנשה שלהם, שאין צורך שיהיו דווקא אנתרופוצנטריים".[8]
טכנוצנטריות - שליטת האדם בסביבה על ידי המדע והטכנולוגיה
מרבים גם להשוות את גישת 'ערך היקום' מול הגישה הטכנוצנטרית - שבמרכזה היכולת לטפל בסביבה באופן מלאכותי.
לרוב רואים בהן שתי גישות מנוגדות, הנתונות במחלוקת לגבי יחסם ליכולת הטכנולוגיה האנושית לשלוט בסביבה, להשפיע עליה לטובה לאורך זמן ואף להגן עליה. סוברי גישת 'ערך היקום', כולל תנועת "ירוק עמוק" (אקולוגיה עמוקה) רואים עצמם בדרך כלל כנתונים לחסדי הטבע ומשועבדים לו, ולא כשליטים על טבע. אין להם אמון בטכנולוגיה המודרנית, ולא במוסדות הקשורים בה. לטענתם, יש להעדיף ולכבד תהליכים ותוצרים טבעיים, ולדעתם, השימוש בתצרוכת עצמית וטבעית ובטכנולוגיה מעוטת השפעה רצוי יותר, על פני שליטה טכנולוגית בטבע.
לעומתם, לטכנוצנטרים אמון מלא בטכנולוגיה ובתעשייה, והם מאמינים בכך שהאנושות מסוגלת ואולי אף שולטת כעת בטבע. אף שייתכן שהם מקבלים את קיומם של בעיות סביבתיות כתוצאה מהתעשייה והטכנולוגיה, אין הם רואים את הפתרון בהצרת השימוש בטכנולוגיה ובצמצום התעשייה, להפך, לדעתם רק על ידי המדע והטכנולוגיה ניתן לפתור את הבעיות הללו, וזוהי הדרך הנכונה לפיתוחן של המדינות המתפתחות והמפותחות כאחד.[9]
ביוצנטריות - גישת ערך החיים (החיים במרכז)
הבדל דק קיים בין גישת 'ערך החיים' - ביוצנטריות, לגישת 'ערך היקום' - האקוצנטריות. גישת ערך היקום מכירה בחשיבותן של מערכות סביבה שאינן חיות בנוסף על מערכות החיים בהן מכירה גישת 'ערך החיים' הביוצנטרית.[10]
המונח שימש בעבר בידי תומכי גישת "השמאל הביוצנטרי" - המשלב אקולוגיה עמוקה עם גישות המתנגדות לתעשייה ולכלכלת שוק חופשי, כמו דויד אורטון.
ראו גם
- מהותנות
- אקולוגיה עמוקה
- תנועת שחרור העולם
- עלות חיצונית
- סביבתנות
- מדעי הסביבה
- אקופמיניזם
- גאיה
- הולוצנטריות
- טכנוצנטריות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Stan קורות חייו של רואה (אנגלית, באתר 'אקוספריות')
- ^ סטאן רווה (1994). "יקומיות: האקורד המהדהד והמתאם בין בני האדם והעולם." ירחון התוקע בחצוצרה 11(2): 106-107.
- ^ סטאן רווה בספרו "יקומיות וידע סביבתני מסורתי."
- ^ "גישת ערך היקום ותשתית האקולוגיה העמוקה".
- ^ אנציקלופדיה בריטניקה, 2009, כותרת: סביבתנות
- ^ הגדרת גישת המוסר היקומי (אקוצנטריות) (אנגלית) באתר התשובות Answers.com]
- ^ ארן נאס בספרו: השפל והעמוק - תנועה סביבתית ארוכת טווח, "חקירה 16" עמודים 95–100. (1973)
- ^ see רווה באתר אקו-ספירות
- ^ "הארץ, אקוצנטריות וטכנוצנטריות" (אנגלית) באתר ארגון הסביבה הבריטי
- ^ הערך אקוצנטריזם. מילון כיס אוקספורד לשפה האנגלית.