בוסטון סלטיקס

בוסטון סלטיקס
Boston Celtics

מידע כללי
תאריך ייסוד	1946
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
אולם ביתי	טי די גארדן (18,624 מושבים)
מיקום	בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
ליגה	NBA
אזור	האזור המזרחי
בית	הבית האטלנטי
בעלים	ויק גראוסבק
נשיא	ריץ' גות'הם
מנהל מקצועי	בראד סטיבנס
מאמן	ג'ו מאזולה
צבעי תלבושת	לבן, ירוק ושחור
תארים
אליפויות ליגה 18 1957, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1966, 1968, 1969, 1974, 1976, 1981, 1984, 1986, 2008, 2024 אליפויות אזוריות 22 1957, 1958, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1966, 1968, 1969, 1974, 1976, 1981, 1984, 1985, 1986, 1987, 2008, 2010, 2022, 2024
תלבושת
מדי בית וחוץ של בוסטון סלטיקס
תלבושת בית תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

בוסטון סלטיקס (באנגלית: Boston Celtics) היא קבוצת כדורסל מהעיר בוסטון שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית האטלנטי שבאזור המזרח, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם TD גארדן.

בוסטון היא הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות ה-NBA עם 18 אליפויות. היא גם אחת משתי הקבוצות היחידות ב-NBA שנותרו בליגה מאז הקמתה ונשארו במיקומן המקורי (השנייה היא ניו יורק ניקס).

הקבוצה הוקמה ב-1946 על ידי וולטר בראון, מנהל אולמה הביתי המיתולוגי בוסטון גארדן, ושיחקה בשלוש עונותיה הראשונות בליגת ה-BAA שהיא ליגת האב של ה-NBA. ב-1949 ליגת ה-BAA אוחדה עם ליגת ה-NBL הוותיקה, אך החלשה יותר והוקמה ליגת ה-NBA. בדראפט 1950 הפכו הסלטיקס לקבוצה הראשונה שבחרה בדראפט ה-NBA שחקן אפרו אמריקאי – צ'אק קופר.

בשנים הראשונות בליגת ה-NBA הסלטיקס התקשו, עד שמינו לעמדת המאמן את רד אאורבך. כשאאורבך התחיל לעבוד כמאמן לא היו לו עוזרים, והוא עשה את כל העבודות לבדו: ניהל את האימונים, חיפש כישרונות צעירים ותכנן את מסעות משחקי החוץ של הקבוצה.

הסלטיקס הייתה הקבוצה השולטת בליגה בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60, שבמהלכן זכתה בשמונה אליפויות רצופות (1965/1966-1958/1959), וב-11 אליפויות בסך הכל ב-13 עונות (1968/1969 -1956/1957) בהנהגת ביל ראסל. אאורבך הוביל את הקבוצה כמאמן לתשע אליפויות לפני שהוחלף על ידי ראסל, שהוביל אותה לשתיים נוספות כמאמן-שחקן. השחקנים הבולטים באותה תקופה (מלבד ראסל) היו הרכזים בוב קוזי וקיי. סי. ג'ונס, הקלעים סם ג'ונס וביל שרמן, הסמול פורוורדים ג'ון האבליצ'ק, פרנק רמזי וג'ים לוסקוטוף, והפאוור פורוורדים טום היינסון וסאץ' סנדרס.

עונת 1969/1970 הייתה אחת העונות החלשות ביותר של המועדון עד אז, כשהוא סיים עם מאזן הגרוע ביותר מאז עונת 1949/1950. למרות העונה החדשה, הרכישות של דייב קאונס וג'ו ג'ו וייט סימנו את ההתחלה מחדש של הסלטיקס.

אחרי שהפסידו בגמר המזרח ב-1972 הסלטיקס השיגו מאזן מצוין של 14–68 בעונת 1972/1973. למרות העונה הסדירה המצוינת, הפלייאוף הסתיים באכזבה, כאשר הסלטיקס הפסידו בסדרת גמר המזרח שנה שנייה ברציפות, הפעם לניו יורק ניקס, ב-7 משחקים. בעונת 1973/1974 הסלטיקס זכו באליפות ה-12 שלהם כשניצחו בסדרת הגמר את מילווקי באקס. בעונת הסלטיקס זכו באליפות שנייה ב-3 שנים, כשניצחו את פיניקס סאנס בסדרת הגמר ב-6 משחקים. בדראפט 1977 הסלטיקס בחרו את סדריק מקסוול, שיהפוך לשחקן מפתח.

בדראפט ה-NBA‏ 1978 היו לסלטיקס שתי בחירות דראפט מתוך ה-8 הראשונות. בבחירה ה-6 בדראפט לקח מאמן הסלטיקס, אאורבך, סיכון כשבחר בלארי בירד, אשר העדיף להישאר לשנה רביעית באוניברסיטת המדינה של אינדיאנה. אאורבך טען שההמתנה עבורו למשך שנה נוספת תשתלם. בירד אכן חתם בסלטיקס זמן קצר לאחר שהפסיד בגמר אליפות ה-NCAA לאוניברסיטת המדינה של מישיגן שהונהגה על ידי מג'יק ג'ונסון.

הסיפור החשוב האחר של הסלטיקס בעונת 1978/1979 היה הסכסוך המתמשך בין המאמן אאורבך לבין בעלי הקבוצה החדש ובעלי קנטקי פרייד צ'יקן, ג'ון י. בראון. הסכסוך כמעט הוביל לעזיבתו של אאורבך לעמדת המאמן בניו יורק ניקס. תמיכת הציבור הייתה נתונה לאאורבך, כך שבראון החליט למכור את הקבוצה ולא להיות האיש שפיטר את אהוד האוהדים. בזמן הקצר שבראון היה מנהל הקבוצה, הוא הספיק לארגן את רכישתו של בוב מקאדו, אותו אאורבך לא אהב. הסלטיקס סבלו מעונה חלשה וסיימו אותה עם מאזן שלילי של 29–53.

עונת 1979/1980 הייתה עונת הבכורה של לארי בירד, שנבחר שנה לפני כן. יחד עם כניסתו של הבעלים החדש של הקבוצה ביצע אאורבך מספר שינויים. אאורבך העביר את בוב מקאדו והביא את השחקן אם אל קאר, המתמחה בהגנה. אאורבך קיבל גם שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון. בעונה זו בסלטיקס כיכבו מספר כישרונות, כבירד, נייט ארצ'יבלד, סדריק מקסוול ודייב קאונס. הסלטיקס שפרו את מאזנם מהעונה שעברה ב-32 ניצחונות, עד אז שיא המהפך העונתי לטובה כשהשיגו מאזן 21–61. הסלטיקס הפסידו בגמר המזרח לפילדלפיה 76'.

אחרי עונה זו אאורבך ביצע את אחד מהטריידים החד צדדיים בהיסטוריה של ה-NBA. לסלטיקס היו שתי בחירות דראפט גבוהות, הבחירה השנייה וה-13. אאורבך שלח את שתי הבחירות בתמורה לסנטר הגולדן סטייט ווריורס, רוברט פאריש, ובחירת הדראפט השלישית מאותו דראפט, קווין מקהייל. עם שני שחקנים אלה, שיהפכו בעתיד לחלק מהיכל התהילה, הסלטיקס הפכו לאחת מהקבוצות החזקות ביותר ב-NBA.

בעונת 1980/1981 הסלטיקס השיגו מאזן של 20–62 תחת המאמן החדש ביל פיץ'. המאזן הטוב הושג למרות פרישתו של דייב קאונס. בגמר המזרח הסלטיקס נפגשו עם פילדלפיה 76' בפעם השנייה ברציפות. לאחר שפיגרו בסדרה 1–3, הסלטיקס ניצחו 3 משחקים ברציפות כשבמשחק ה-7 הם ניצחו בנקודה אחת, 91-90. בסדרת הגמר הסלטיקס זכו באליפות נגד היוסטון רוקטס. סדריק מקסוול נבחר ל־MVP של סדרת הגמר. בעונה הבאה הסלטיקס התחרו בגמר המזרח בפעם השלישית ברציפות מול פילדלפיה, ושוב היו בפיגור 1–3. הם ניצחו 2 משחקים ברציפות והשוו את הסדרה, אך הפסידו במשחק השביעי. ב-1983 הסלטיקס הודחו בפלייאוף בסוויפ בפעם הראשונה של המועדון על ידי מילווקי באקס.

בעונת 1983/1984 הסלטיקס השיגו מאזן 20–62 תחת המאמן החדש קיי. סי. ג'ונס, וחזרו לגמר ה-NBA אחרי היעדרות של 3 שנים. בתחילת סדרת הגמר הם היו בפיגור 1–2 נגד הלוס אנג'לס לייקרס, אך בסופה של הסדרה הם ניצחו והשיגו את האליפות ה-15 בתולדות המועדון. בסיום העונה אאורבך הודיע רשמית שהוא פורש מעמדת המאמן, אך נשאר בעמדת נשיא הקבוצה. מהלכו הראשון של מאמן הקבוצה החדש היה העברתו של ג'רלד הנדרסון לסיאטל סופרסוניקס, ובתמורה הוא קיבל בחירת דראפט בסיבוב הראשון.

בעונת 1984/1985 הסלטיקס והלייקרס נפגשו פעם נוספת בגמר, אך הפעם הלייקרס ניצחו וזכו באליפות. לאחר העונה הסלטיקס רכשו מלוס אנג'לס קליפרס את הסנטר ביל וולטון, במקומו של סדריק מקסוול. וולטון היה כוכב בפורטלנד טרייל בלייזרס, אך פציעות מנעו ממנו לממש את הציפיות בסלטיקס.

קבוצת הסלטיקס בעונת 1985/1986 נחשבה לאחת מקבוצות ה-NBA החזקות ביותר בהיסטוריה. הסלטיקס השיגו מאזן 15–67, ומאזן 1–40 בביתם. לארי בירד זכה בפרס ה-MVP של העונה בפעם השלישית ברציפות, וביל וולטון נבחר לפרס השחקן השישי של העונה ב-NBA. הם זכו באליפות ה-16 בתולדות המועדון, והאליפות האחרונה במאה ה-20, כשניצחו את יוסטון רוקטס 4-2 בסדרת הגמר.

לסלטיקס הייתה זכות לבחירה השנייה בדראפט ה-NBA‏ 1986, בה הם בחרו את לן ביאס. הציפיות היו שביאס ישמור על יכולתה של הקבוצה לאחר שמקהייל, בירד ופאריש יפרשו. לרוע המזל ביאס מת כ-48 שעות לאחר בחירתו כשהשתמש בקוקאין במסיבה. אף על פי שהסלטיקס הפסידו את ביאס, בעונת 1986/1987 הקבוצה נותרה חזקה, כשהשיגה מאזן 23–59, וזכתה באליפות המזרח. בגמר ה-NBA הסלטיקס הפסידו ללוס אנג'לס לייקרס בסדרה של 6 משחקים, וזו הייתה הפעם האחרונה שהסלטיקס השתתפו בגמר ה-NBA במשך 22 השנים הבאות. בעונה הבאה הסלטיקס הפסידו בגמר המזרח לדטרויט פיסטונס ב-6 משחקים.

לאחר עונת 1987/1988 התפטר המאמן קיי. סי. ג'ונס, והוחלף על ידי עוזרו ג'ימי רוג'רס. לקבוצה הייתה בעיה משמעותית, כשכבר בתחילת העונה החליט לארי בירד לערוך ניתוח בשתי רגליו כדי להוציא מהן שברי עצמות. כל ניסיונותיו של בירד לחזור למגרשים נכשלו, והסלטיקס השיגו מאזן 40–42 בעונת 1988/1989. הם הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי דטרויט פיסטונס.

בעונת 1989/1990 בירד חזר למגרש כדי לשחק 75 משחקים בעונה זו, ולשפר את מאזן הסלטיקס ל-30–52. בסדרת הפלייאוף הראשונה נגד ניו יורק ניקס הסלטיקס ניצחו בשני המשחקים הראשונים, אך הפסידו בשלושת הבאים, והודחו. לאחר ההדחה המבישה רוג'רס פוטר, ובמקומו מונה המאמן כריס פורד, שחקן העבר של הסלטיקס.

בעונת 1990/1991 הסלטיקס השתפרו והשיגו מאזן של 26–56 תחת מאמנם החדש. הסלטיקס ניצחו בבית האטלנטי אף על פי שבירד החמיץ 22 משחקים בעקבות פציעות. בעונה הבאה, עונת 1991/1992, הסלטיקס השיגו מאזן 31–51, ונפגשו בסיבוב הפלייאוף הראשון עם אינדיאנה פייסרס, והדיחו אותם בסוויפ, 0–3. בחצי גמר המזרח הסלטיקס הפסידו לקליבלנד קאבלירס בסדרה של 7 משחקים. בירד שיחק בעונה זו 45 משחקים בלבד, ובפלייאוף רק 4 משחקים (מתוך 10) בעקבות בעיות בגבו.

אחרי 13 עונות בסלטיקס, וזכייה באולימפיאדת 1992 כחבר הדרים טים, לארי בירד הודיע על פרישה ממשחק פעיל בגלל בעיות בגבו.

הגארד בן ה-26, רג'י לואיס, נראה כיורש של לארי בירד בסלטיקס. לואיס התעלף במהלך סדרת הפלייאוף הראשונה בעונת 1992/1993 נגד שארלוט הורנטס (בה הסלטיקס הפסידו ב-4 משחקים). לאחר מכן נודע שללואיס היו בעיות בלב. הוא מת מהתקף לב באימון קליעות שהתקיים בסיום העונה. הסלטיקס הנציחו את לואיס בכך שאף אחד לא ילבש עוד את מספר חולצתו, 35. עידן ה"שלישייה הגדולה" של בירד-מקהייל-פאריש הסתיים רשמית ב-1994 כאשר פאריש חתם בהורנטס. מקהייל פרש בהפסד של הסלטיקס להורנטס. את העונה הבאה הסלטיקס סיימו מחוץ לפלייאוף כשהשיגו מאזן 32–50.

בדראפט 1994 הסלטיקס בחרו באריק מונטרוס, שהיה אמור למלא את מקומם של הפורשים על המגרש. בפועל מונטרוס אכזב והועבר בטרייד מאוחר יותר. עונת 1994/1995 הייתה עונתם האחרונה של הסלטיקס בבוסטון גארדן. בעונה זו הסלטיקס החתימו את דומיניק וילקינס, שהוביל את הקבוצה בנקודות בממוצע עם 17.8 למשחק. שחקן השנה השנייה, דינו ראדג'ה, חיזק את הסלטיקס ועזר להם להגיע לפלייאוף, בו הם הפסידו בסיבוב הראשון לאורלנדו מג'יק בסוויפ.

ב-1995 הסלטיקס עברו מהבוסטון גארדן ל"פליט סנטר" (שמאוחר יותר ייקרא ה-TD גארדן). פורד פוטר ובמקומו התחיל לאמן מנהל הקבוצה. הסלטיקס בחרו בדראפט את אריק ויליאמס, וסיימו את העונה במאזן 33–49. הדברים נעשו גרועים יותר כאשר בעונה הבאה הסלטיקס ניצחו ב-15 משחקים בלבד מול 67 הפסדים, אף על פי שבחרו את בחירת הדראפט הראשונה, אנטואן ווקר. בדראפט 1997 הסלטיקס קיבלו את הבחירות ה-3 וה-6, ובחרו בצ'אנסי בילאפס ורון מרסר. דייוויד וסלי, דינו ראדג'ה וריק פוקס עזבו, וויליאמס נשלח בטרייד לדנוור נאגטס.

בדראפט ה-NBA ‏1998 בחרו הסלטיקס בפול פירס בבחירה העשירית, שחקן שנחשב לכוכב במכללה והציפיות היו שייבחר בבחירה מוקדמת יותר. פירס אכן הפך לכוכב, והשתלב היטב עם אנטואן ווקר.

לסלטיקס היו 3 בחירות בדראפט 2001 כתוצאה מטריידים. הסלטיקס בחרו את ג'ו ג'ונסון, ג'ו פורטה וקדריק בראון. מתוך השלושה רק ג'ונסון הצליח בקריירת ה-NBA שלו, והוא עשה זאת כשעזב את הסלטיקס. את עונת 2001/2002 פתחו הסלטיקס עם ציפיות נמוכות. המבקרים הופתעו מההצלחה היחסית של הסלטיקס, כשסיימו את העונה הסדירה לפני פילדלפיה 76' (שסיימה בעונה שעברה בגמר ה-NBA) בבית האטלנטי.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף הסלטיקס ניצחו את פילדלפיה בסדרה 2–3. בחצי גמר המזרח גברו הסלטיקס על דטרויט פיסטונס בסדרה בתוצאה 1–4, כשהמשחק הזכור ביותר הוא השלישי בו הסלטיקס ניצחו בתוצאה נמוכה מאד, 64–66. בהופעה הראשונה של הסלטיקס בגמר המזרח מאז 1988 הם עלו ליתרון 1–2 נגד הניו ג'רזי נטס, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים והודחו בתוצאה 2–4. בעונה הבאה הסלטיקס הודחו בחצי גמר המזרח שוב על ידי הנטס בסוויפ, כאשר במשחק הרביעי הם כפו שתי הארכות.

לפני ההדחה מינו הסלטיקס לעמדת המנהל את דני איינג', שחקן העבר של הקבוצה. מהלכו הראשון של איינג' היה לשלוח את אנטואן ווקר לדאלאס מאבריקס. בתמורה, הסלטיקס קיבלו את ריף לפרנץ, כריס מילס, יירי ולש ובחירת דראפט ב-2004. הסלטיקס הגיעו לפלייאוף, אך הודחו בסוויפ על ידי אינדיאנה פייסרס, כשבכל המשחקים הם הפסידו בהפרש גדול.

לקראת עונת 2004/2005 מינו הסלטיקס את דוק ריברס לעמדת המאמן. הסלטיקס היו אז קבוצה של שחקנים צעירים, כשאל פירס הצטרף שחקן השנה הראשונה אל ג'פרסון. את העונה סיימו הסלטיקס במאזן 37–45, כשסיימו ראשונים בבית האטלנטי, לראשונה מאז עונת 1991/1992. הסלטיקס החזירו את אנטואן ווקר לקבוצה במהלך העונה. הם הודחו בפלייאוף בשנית נגד הפייסרס, הפעם בסדרה בת 7 משחקים. הסלטיקס העבירו את ווקר בטרייד עוד פעם, הפעם למיאמי היט.

בעונה הבאה, עונת 2005/2006, לפול פירס הייתה זו העונה הטובה ביותר בקריירה שלו מבחינה אישית, כשקלע 26.8 נקודות בממוצע למשחק. הסלטיקס השיגו מאזן 33–49, בעיקר בגלל קבוצה צעירה מדי. הם העבירו את מרכוס בנקס, ריקי דייוויס ומארק בלונט למינסוטה טימברוולבס ובתמורה קיבלו את הסנטר המאכזב מייקל אולווקנדי ואת האולסטאר וולי זרביאק.

בדראפט ה-NBA ‏2006 הסלטיקס המשיכו את בניית הקבוצה. דני איינג' העביר את הזכויות על רנדי פוי, דן דיקאו וריף לפרנץ לפורטלנד טרייל בלייזרס וקיבל את סבסטיאן טלפייר, ת'יאו ראטליף ובחירת דראפט בסיבוב השני. בערב דראפט 2007 הסלטיקס העבירו בחירת דראפט בסיבוב הראשון בתמורה לראז'ון רונדו, שיהפוך בעתיד לשחקן מפתח של הקבוצה. בסיבוב השני בחרו הסלטיקס את הפורוורד לאון פואו. ב-6 ביולי 2006 חתם בסלטיקס טוני אלן.

למרות השינויים הרבים עונת 2006/2007 הייתה עונה עגומה למועדון. העונה התחילה עם מותו של המאמן לשעבר רד אאורבך בגיל 89. את העונה סיימו הסלטיקס במאזן 24–58, כשבמהלכה איבדו את פול פירס וטוני אלן בעקבות פציעות. למרות האכזבה הגדולה קיוו הסלטיקס שיקבלו בחירת דראפט גבוהה, כדי לבחור בגרג אודן או קווין דוראנט, אך קיבלו בהגרלה את הבחירה ה-5 בלבד. לדעת רבים רדף את המועדון מזל רע מאז מותו של לני ביאס עד ההגרלה הזו.

"שלושת הגדולים"
ריי אלן	פול פירס	קווין גארנט

בקיץ 2007 החליט דני איינג' לעשות מספר מהלכים שיחזירו את הסלטיקס לגדולתם. בערב הדראפט הוא שלח את ג'ף גרין וולי זרביאק ודלונטה וסט לסיאטל סופרסוניקס ובתמורה הוא קיבל את ריי אלן וגלן דייוויס. הסלטיקס שלחו את ראיין גומס, ג'רלד גרין, אל ג'פרסון, ת'יאו ראטליף וסבסטיאן טלפייר למינסוטה טימברוולבס ובתמורה הם קיבלו את ה-MVP לשעבר, קווין גארנט.

בעונת 2007/2008 הסלטיקס השיגו את המהפך החיובי הגדול ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, כשהשיגו מאזן 66–16 (לעומת 24–58 בעונה הקודמת). למרות זאת, המסע שלהם לעבר האליפות היה קשה. בתחילה הם פגשו בפלייאוף את אטלנטה הוקס וקליבלנד קאבלירס, והדיחו את שתיהן. את הקאבס הם הדיחו אחרי סדרה בת 7 משחקים. הסלטיקס ניצחו בגמר המזרח את דטרויט פיסטונס ב-6 משחקים.

בגמר ה-NBA הסלטיקס נפגשו עם הלוס אנג'לס לייקרס. הסלטיקס ניצחו בסדרה של 6 משחקים, כשבמשחק האחרון הם מביסים את הלייקרס ב-39 הפרש, התבוסה הגבוהה ביותר למשחק בסדרת גמר (עד עונת 2016, אז הביסה קליבלנד קאבלירס את גולדן סטייט ווריורס בהפרש של 42 נקודות).

בעונת 2008/2009 קבעה בוסטון שיא NBA בתולדות הליגה לפתיחת העונה, לאחר שהשיגה 27 ניצחונות ושני הפסדים. מתוך המשחקים האלו היו להם שני רצפים של יותר מ-10 ניצחונות, כשאחד מהם היה ב-19 ברציפות. אחרי פגרת האולסטאר נפצע קווין גארנט במשחק נגד יוטה ג'אז ופיספס את 25 המשחקים האחרונים של העונה. למרות ההחלשות של הסלטיקס במשך העונה הם סיימו עם מאזן טוב של 20–62, אך העונה שלהם הסתיימה בחצי גמר המזרח, כשהפסידו לאורלנדו מג'יק. במהלך הסדרה הסלטיקס הובילו 2–3, אך הפסידו שני משחקים רצופים והודחו. קודם לכן, הסלטיקס גברו על שיקגו בולס ב-7 משחקים בסיבוב הפלייאוף הראשון, כשבארבעה משחקים הייתה לפחות הארכה אחת.

בתחילת עונת 2009/2010 חזר גארנט מהפציעה, והסלטיקס החתימו את ראשיד וולאס ומרקיז דניאלס. בנוסף הם העניקו לראז'ון רונדו חוזה חדש לחמש שנים. הקבוצה פתחה את העונה בצורה טובה והגיעה למאזן 5–23. במהלך העונה ריברס נתן פחות דקות לשחקנים המבוגרים יותר כדי לשמור אותם רעננים לקראת הפלייאוף, מה שעלה לו בהרבה הפסדים, אך התברר כהימור נכון לקראת הפלייאוף. הסלטיקס סיימו את העונה הסדירה עם מאזן 30–52, במקום הרביעי במזרח.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחו הסלטיקס את מיאמי היט 1–4. בסיבוב השני, שלא ניתנו להם סיכויים גדולים לעבור אותו, הסלטיקס ניצחו את קליבלנד קאבלירס 4-2. בגמר המזרח הם ניצחו את אורלנדו מג'יק 4-2. בעונה זו המשיך ראז'ון רונדו את השיפור במשחקו, ועזר לסלטיקס, הפעם ממעמד הסופרסטאר. בגמר ה-NBA הסלטיקס נפגשו עם לוס אנג'לס לייקרס. הסלטיקס הובילו בסדרה 2–3, ונראה היה שהם בדרך לאליפות ה-18 שלהם, אך במשחק ה-6 נפצע שחקן החמישייה של הקבוצה, קנדריק פרקינס, והסלטיקס הפסידו בשני המשחקים הבאים והפסידו בסדרה.

בתחילת עונת 2010/2011, כשהציפיות היו שקנדריק פרקינס יחזור למגרשים רק בפברואר, הסלטיקס החתימו שני סופרסטארים שמשחקים בעמדת הסנטר. השחקנים היו שאקיל אוניל וג'רמיין אוניל. הצטרף אליהם בחירת הדראפט של הסלטיקס מ-2008, סמיח ארדן הטורקי. הסלטיקס החזירו את דלונטה וסט שיעזור לרונדו להתחלק בעומס הדקות. הרכישות של שני האונילים וארדן, שהצטרפו לגארנט, פרקינס וגלן דייוויס יצרו עומק נדיר בספסל הגבוהים של הסלטיקס.

בעונה זו פול פירס הפך לשחקן הסלטיקס השלישי שמגיע ל-20,000 נקודות, אחרי לארי בירד וג'ון האבליצ'ק. ב-7 בינואר 2011 הסלטיקס הצטרפו ללוס אנג'לס לייקרס כשתי הקבוצות היחידות שהשיגו יותר מ-3000 ניצחונות, כשהסלטיקס ניצחו את טורונטו ראפטורס 122-102. במהלך העונה שלחו הסלטיקס את פרקינס ורובינסון לאוקלהומה סיטי ת'אנדר בתמורה לג'ף גרין וננאד קרסטיץ'. את עונת 2010/2011 סיימו הסלטיקס עם מאזן 26–56, במקום השלישי במזרח, והם פגשו את ניו יורק ניקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף וניצחו בסוויפ 0–4. הסלטיקס הודחו בשלב חצי גמר המזרח לאחר שהפסידו 1–4 למיאמי היט. בעונת 2011/2012 הודחו הסלטיקס בשלב גמר המזרח, לאחר שהפסידו 3–4 למיאמי היט. במהלך העונה הפך ריי אלן לקלע השלשות הטוב בהיסטוריה אחרי שעקף את רג'י מילר, ובסיום העונה עבר למיאמי היט.

בעונת 2012/2013 הסלטיקס הגיעו למאזן 40–41 כשכוכב הקבוצה, ראז'ון רונדו, נפצע וסיים את העונה באמצעה. הם סיימו במקום השביעי במזרח והודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף על ידי ניו יורק ניקס בתוצאה 2–4.

בסוף עונת 2012/2013 דני איינג', מנכ"ל הקבוצה, החליט על הפיכה בקבוצה: המאמן הצעיר בראד סטיבנס מונה למאמן הראשי לאחר שדוק ריברס נשלח בטרייד ללוס אנג'לס קליפרס, שני סמלי המועדון פול פירס וקווין גארנט נשלחו יחד עם ג'ייסון טרי לברוקלין נטס בתמורה לכריס האמפריז, ג'רלד וולאס, מרשון ברוקס, קית' בוגאנס ובחירות דראפט עתידיות, כאשר המטרה היא להפוך את הסגל לצעיר ואטרקטיבי יותר.

בדראפט של שנת 2014 בחרה בוסטון את מרכוס סמארט בבחירה ה-6 בסיבוב הראשון. בדצמבר 2014 הועבר רונדו לדאלאס מאבריקס ובינואר 2015 הועבר ג'ף גרין לממפיס גריזליס. תחת הנהגתו של סטיבנס סיימה הקבוצה את עונת 2014/2015 במקום השביעי וחזרה לפלייאוף כשבמאזנה 40 ניצחונות מול 42 הפסדים, אך הודחה בסיבוב הראשון בסוויפ 0–4 על ידי קליבלנד קאבלירס.

בדראפט 2015 בחרה בוסטון את טרי רוזיר בבחירה ה-16. את עונת 2015/2016 סיימה בוסטון במקום החמישי במזרח עם מאזן של 48 ניצחונות מול 34 הפסדים והודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף בתוצאה 2–4 מול קבוצת אטלנטה הוקס. בקיץ 2016 החתימה הקבוצה את האולסטאר אל הורפורד, עד אז כוכבה של אטלנטה הוקס.

בדראפט 2016, בחרה בוסטון בבחירה השלישית את ג'יילן בראון. בעונת 2016/2017 סיימה הקבוצה, בראשותו של שחקנה אייזיאה תומאס שנבחר לחמישיית העונה השנייה, במקום הראשון במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף ניצחה הקבוצה בסדרה של שישה משחקים את שיקגו בולס וניצחה בחצי הגמר האזורי את וושינגטון ויזארדס בשבעה משחקים, אך הפסידה בגמר האזורי לקליבלנד קאבלירס. בסדרה מול הקאבלירס נפצע תומאס, אך גם בלעדיו הצליחה הקבוצה לנצח משחק חוץ אחד על חודה של נקודה, מה שלא מנע מהקאבלירס לעלות לגמר ה-NBA מול גולדן סטייט ווריורס, שזכתה באליפות.

בדראפט 2017, קיבלה בוסטון את הבחירה ה-3 בסיבוב הראשון, ובחרה את ג'ייסון טייטום מאוניברסיטת דיוק. באותו קיץ הצטרף לקבוצה בטרייד, כוכב הקליבלנד קבאלירס ואחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם באותה עת, קיירי אירווינג, במסגרת טרייד בו עשו את הדרך ההפוכה אייזיאה תומאס, ג'יי קראודר ואנטה ז'יז'יץ'. בהמשך הקיץ חתם בקבוצה כוכב היוטה ג'אז, גורדון הייוורד. באותה עונה עשתה הקבוצה קפיצת מדרגה משמעותית והגיעה למקום השני במזרח, ואף הצליחה להעפיל בפלייאוף לגמר המזרח, בו הפסידה את הסדרה 3–4 לקליבלנד קאבלירס בהנהגתו של לברון ג'יימס.

לקראת עונת 2018, היו הסלטיקס אחת מהקבוצות המובילות ב-NBA ומועמדת לאליפות, כשהציגה סגל כשרוני במיוחד, שכלל חמישייה חזקה שכללה את קיירי אירווינג, ג'יילן בראון, גורדון הייוורד, ג'ייסון טייטום ואל הורפורד. בעונת 2018/2019 הגיעו הסלטיקס למקום ה-4 במזרח, אך הודחו בחצי גמר המזרח על ידי מילווקי באקס.

בקיץ 2019, ביצעו הסלטיקס מספר שינויים משמעותיים בקבוצה. קיירי אירווינג סיים את חוזהו בסלטיקס וחתם בברוקלין נטס, ובמקביל, הצטרף לקבוצה כוכב שארלוט הורנטס קמבה ווקר בטרייד, עבור טרי רוזיר. בהמשך הקיץ, סיים גם אל הורפורד את חוזהו וחתם בפילדלפיה 76'. הסלטיקס הפכו לקבוצה צעירה המובלת על ידי שחקנים צעירים כמו ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. בעונת 2019/2020 סיימה בוסטון במקום ה-3 בטבלת המזרח והגיעה עד לגמר האזורי, בו הפסידה למיאמי היט. בתום העונה האריך טייטום את חוזהו תמורת 195 מיליון דולר לחמש שנים. במהלך עונת 2020/2021 נפצע ג'יילן בראון, והסלטיקס הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון מול ברוקלין נטס בתוצאה 1–4.

בקיץ 2021 עזב בראד סטיבנס את תפקיד המאמן, החליף את דני איינג' בתור הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, ומינה במקומו את אימה יודוקה כמאמן. באותו קיץ העביר סטיבנס את קמבה ווקר בטרייד בתמורה לאל הורפורד שחזר לקדנציה שנייה בסלטיקס. בפלייאוף 2022 גברה בוסטון על ברוקלין נטס (4–0), מילווקי באקס (4–3) ןמיאמי היט (4–3) בדרך להעפלה ראשונה לגמר ה-NBA מאז 2010. בסדרת הגמר הפסידו הסלטיקס לגולדן סטייט ווריורס בתוצאה 2–4, לאחר שהובילו 2–1. בספטמבר 2022 פוטר יודוקה, ובמקומו מונה עוזרו ג'ו מאזולה כמאמן הקבוצה. בפלייאוף 2023 העפילו הסלטיקס לגמר המזרח, אך הפסידו למיאמי היט בתוצאה 3–4 לאחר שחזרו מפיגור 0–3.

לקראת עונת 2023/2024 ביצע סטיבנס שני טריידים משמעותיים: ב-23 ביוני 2023 העביר את מרכוס סמארט, דנילו גלינארי ומייק מוסקאלה בתמורה לקריסטפס פורזינגיס,^[1] וב-12 ביולי העביר את רוברט ויליאמס ומלקולם ברוגדון (יחד עם שתי בחירות דראפט) תמורת ג'רו הולידיי.^[2]

את עונת 2023/2024 הסדירה סיימה בוסטון במקום הראשון בליגת האנ.בי.איי. בשלב הפלייאוף הראשון היא ניצחה את מיאמי היט, אשר הדיחה אותה בעונה הקודמת, בתוצאה 4:1. בשלב השני, חצי גמר המזרח, ניצחה את הקליבלנד קאבלירס בתוצאה 4:1. בשלב השלישי של הפלייאוף, גמר האזור המזרחי, ניצחה בוסטון את אינדיאנה פייסרס בתוצאה 4:0. בגמר פגשה בוסטון את דאלאס מאבריקס, בהנהגתם של לוקה דונצ'יץ וקיירי ארווינג. בשלושת המשחקים הראשונים ניצחה בוסטון, אך ברביעי הפסידה בהפרש נקודות גבוה מאד.^[3] במשחק החמישי ניצחה בוסטון ללא קושי וזכתה באליפות ה-18 בהיסטוריה שלה, מספר האליפויות הגבוה ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.^[4] שחקנה, ג'יילן בראון, זכה בתואר MVP של סדרת הגמר.^[5]

ערך מורחב – היריבות בין הבוסטון סלטיקס לבין הלוס אנג'לס לייקרס

לסלטיקס וללוס אנג'לס לייקרס אחת מהיריבויות הגדולות ב-NBA. הן נפגשו בגמר ה-אנ. בי. איי 12 פעמים, הכי הרבה מפגשים לשתי קבוצות בהיסטוריה. שתי הקבוצות זכו בהכי הרבה אליפויות NBA, כשהם זכו ביחד ב־35 (הסלטיקס ב-18 אליפויות והלייקרס ב-17 אליפויות) מתוך סך של 78 אליפויות אפשריות. בשנות ה-60 הסלטיקס והלייקרס נפגשו בגמר 6 פעמים ובכל הפעמים הסלטיקס ניצחו, למרות ניסיונותיהם של כוכבי הלייקרס אלג'ין ביילור וג'רי וסט לקחת אליפות.

בשנות ה-80 היריבות חודשה בין שתי הקבוצות. הסלטיקס והלייקרס זכו ב-8 אליפויות מתוך 9 אפשריות בין 1980–1988, כשהלייקרס זכו ב-5 אליפויות והסלטיקס ב-3. במהלך שנות ה-80 הן נפגשו בגמר 3 פעמים. היריבות שקעה בשנות ה-90 כששתי הקבוצות נחלשו, ובתחילת שנות ה-2000 כשהלייקרס זכו באליפויות הסלטיקס לא היו קרובים לגמר ה-NBA.

היריבות חודשה בגמר 2008, בו הסלטיקס ניצחו את הלייקרס 2–4 . בגמר 2010 הלייקרס ניצחו את הסלטיקס 3–4.

ערך מורחב – היריבות בין הבוסטון סלטיקס לבין הפילדלפיה 76'

באזור המזרחי לסלטיקס יריבות ארוכת שנים עם פילדלפיה 76', שהובלה על ידי וילט צ'מברלין בשנות ה-60 (שמאוחר יותר התחרה בסלטיקס כשהוא במדי הלייקרס), ועל ידי ג'וליוס ארווינג ומוזס מלון בשנות ה-70 וה-80. היריבות בשנות ה-80 אופיינה בעיקר כיריבות של שני כישרונות, ארווינג ולארי בירד. היריבות האחרונה שלהם בפלייאוף הייתה ב-2002, כשאלן אייברסון ופול פירס, ממובילי הקבוצות, התמודדו ראש בראש בגמר המזרח.

עיקרה של תקופת היריבות עם דטרויט פיסטונס היה בשנות ה-80. שתי הקבוצות נפגשו 5 פעמים בפלייאוף בין השנים 1985–1991. הרבה פעמים היו עימותים בין שחקן מסוים של הסלטיקס לבין ביל למביר מהפיסטונס. היריבות התקררה בשנות ה-90 כמו עם הלייקרס, אך היא חודשה בחצי גמר המזרח ב-2002 ובגמר המזרח ב-2008. הקבוצות התחרו ביניהן 7 פעמים בפלייאוף, והמאזן עומד על 3–4 לטובת הסלטיקס בסדרות ו-19–20 לסלטיקס במשחקים.

את הכינוי בוסטון סלטיקס החליט להעניק מייסד הקבוצה, וולטר בראון, כדי לייצג את האוכלוסייה האירית הרבה השוכנת בבוסטון (המילה סלטיקס באנגלית מייצגת את התרבות האירית העתיקה - קלטית, הגיית המילה שובשה).

הגרסה הכי מוכרת של לוגו הסלטיקס הייתה בין השנים 1976–1996, בערך בתקופה של לארי בירד. הלוגו היה צבוע בצבע מרכזי אחד בלבד, ירוק, וכל שאר החלקים היו לבנים. בלוגו היה גם קצת צבע שחור, אך בכמות מזערית. הלוגו מתאר את הלפרקון, כשמסביבו מעגל ירוק ובתוכו כתוב שם הקבוצה. הלוגו עדיין משמש כמה רשתות טלוויזיה. עונת הבכורה שלו הייתה עונת 1975/1976, בה הוא היה על רק המכנסיים הירוקים.

בעונת 1996/1997 שונה הלוגו ונוספו לו צבעים. החולצה, הכובע והפפיון נצבעו בצבע זהב. הכדור נצבע בחום, והמכנסיים והנעליים היו בצבע שחור. צבע העור שלו נצבע בצבע ורדרד. לסלטיקס היו גם לוגואים חלופיים, כשהמפורסם ביותר נוצר ב-1998. מצויר בו תלתן לבן על רקע ירוק, כשמעליו רשום שם הקבוצה באותיות לבנות. פעמים רבות הלוגו החלופי הוצג כשהתלתן בצבע זהוב, על האימוניות של השחקנים.

• 
  1946–1950
• 
  1950–1960
• 
  1960–1968
• 
  1968–1976
• 
  1976–1996
• 
  הלוגו מאז 1996

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2022/2023:

• חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 60, לארי בירד נגד אטלנטה, 12 במרץ 1985, וג׳ייסון טייטום נגד סן אנטוניו ספרס, 1 במאי 2021

ריבאונדים: 51, ביל ראסל נגד סירקיוז, 5 בפברואר 1960.

אסיסטים: 28, בוב קוזי נגד מיניאפוליס, 27 בפברואר 1959.

חטיפות: 9, לארי בירד נגד יוטה (1985), ופול פירס נגד מיאמי (1999).

חסימות: 9, קווין מקהייל נגד ניו ג'רזי (1982) ושיקגו (1983), ורוברט פאריש נגד אטלנטה (1982).

• הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד.^[6] חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

מלבד שחקנים שגופייתם הופרשה, הפרישה הקבוצה באופן סמלי את הגופיות מספר 1 ו-2 עבור פעילים מרכזיים בה שלא היו שחקנים: וולטר בראון, המייסד והבעלים עד מותו ב-1964, ורד אאורבך שאימן את הקבוצה 36 שנים והמשיך בה כנשיא עד מותו ב-2006.

סגל בוסטון סלטיקס
שחקנים	מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא SF/PF 0 ארצות הברית ג'ייסון טייטום 2.03 מטרים 3 במרץ 1998 אוניברסיטת דיוק PG/SG 4 ארצות הברית ג'רו הולידיי 1.93 מטרים 12 ביוני 1990 UCLA SG/SF 7 ארצות הברית ג'יילן בראון 1.98 מטרים 24 באוקטובר 1996 אוניברסיטת קליפורניה PF/C 8 לטביה קריסטפס פורזינגיס 2.18 מטרים 2 באוגוסט 1995 לטביה PG/SG 9 ארצות הברית דריק וייט 1.93 מטרים 2 ביולי 1994 אוניברסיטת קולורדו PG 11 ארצות הברית פייטון פריצ'רד 1.85 מטרים 28 בינואר 1998 אוניברסיטת אורגון SF/PF 13 ארצות הברית דרו פיטרסון (כ) 2.06 מטרים 9 בנובמבר 1999 אוניברסיטת דרום קליפורניה PG 20 ארצות הברית ג'יי. די. דייוויסון (כ) 1.85 מטרים 3 באוקטובר 2002 אוניברסיטת אלבמה PF/C 26 ארצות הברית אקסבייר טילמן 2.01 מטרים 12 בינואר 1999 אוניברסיטת המדינה של מישיגן SF/PF 27 ארצות הברית ג'ורדן וולש 1.98 מטרים 3 במרץ 2004 אוניברסיטת ארקנסו SF/PF 28 ארצות הברית אנטון ווסטון (כ) 2.03 מטרים 6 באוקטובר 2000 אוניברסיטת גונזגה SF 30 ארצות הברית סם האוזר 2.01 מטרים 8 בדצמבר 1997 אוניברסיטת וירג'יניה C 40 ארצות הברית לוק קורנט 2.16 מטרים 15 ביולי 1995 אוניברסיטת ואנדרבילט PF/C 42 הרפובליקה הדומיניקנית אל הורפורד 2.06 מטרים 3 ביוני 1986 אוניברסיטת פלורידה SG 44 ארצות הברית ג'יידן ספרינגר 1.93 מטרים 25 בספטמבר 2002 אוניברסיטת טנסי SG/SF 55 ארצות הברית ביילור שאיירמן 1.98 מטרים 26 בספטמבר 2000 אוניברסיטת קרייטון C 88 פורטוגל נמיאש קייטה 2.13 מטרים 13 ביולי 1999 אוניברסיטת המדינה של יוטה	מאמן: ארצות הברית ג'ו מאזולה מקרא ק - קפטן כ - שחקן החתום על חוזה כפול ד - בחירת דראפט שטרם הוחתמה ח - שחקן חופשי שחוזהו בקבוצה הסתיים * - בית ספר תיכון סגל הקבוצה באתר הרשמי עודכן בתאריך: 21 באוקטובר 2024

מדיה וקבצים בנושא בוסטון סלטיקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בוסטון סלטיקס (באנגלית)

• בוסטון סלטיקס, ברשת החברתית פייסבוק
• בוסטון סלטיקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• בוסטון סלטיקס, ברשת החברתית אינסטגרם
• בוסטון סלטיקס, ברשת החברתית טיקטוק
• בוסטון סלטיקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• בוסטון סלטיקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הסטטיסטיקה של הסלטיקס בכל עונותיה, באתר basketball-reference.com