בנימין הרשב

בנימין הרשב
לידה 26 ביוני 1928
וילנה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 2015 (בגיל 86)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט הלנה טולסטוי
פרסים והוקרה
צאצאים אהוד הרושובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) (באנגלית: Benjamin Harshav (Hrushovski)‎‏; 26 ביוני 192823 באפריל 2015) היה חוקר ספרות, מומחה לספרות השוואתית, משורר ביידיששם העט ה. בנימין) ובעברית (בשם העט גבי דניאל), מתרגם ועורך ישראלי. כיהן כפרופסור לספרות באוניברסיטת תל אביב וכפרופסור לספרות השוואתית, ללשון וספרות עברית, וללשון וספרות סלאבית באוניברסיטת ייל. העורך-המייסד של כתב העת Poetics Today. חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, חתן פרס א.מ.ת (2005).

ביוגרפיה

בנימין הרשב נולד בשנת 1928 בעיר וילנה שבפולין (כיום בירת ליטא), בנם של זוג אנשי חינוך: ד"ר אברהם הרושובסקי (אגסי), מורה להיסטוריה בגימנסיות שונות ובסמינר העברי למורים ולימים מורה בחיפה (נפטר ב-1973), ודבורה פרֶיידקֶס-הרושובסקי (1896–1985), מנהלת בית ספר היידי ע"ש ס"מ גורביץ בווילנה. הייתה לו אחות צעירה ממנו, אטה הרושובסקי.

למד בבית ספר עממי יהודי חילוני ובגימנסיה יידית-חילונית. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה לברית המועצות במבצע ברברוסה, נסה המשפחה מזרחה לאורל, שם גרו עד 1946. הוא סיים את הבגרות בתיכון רוסי בשנת 1945 ולמד שנה מתמטיקה ופיזיקה בצ'קאלוב (אורנבורג), וזכה בפרס הראשון לתלמידי השנה הראשונה. בשנים 1946–1948 חי בפולין הקומוניסטית ובגרמניה. ב-1946 הצטרף לתנועת דרור-החלוץ הצעיר. בשנים 1947–1948 היה עורך-משותף של כתב העת למעפיל הצעיר, "להבות", במינכן[1].

ב-1948 העפיל לארץ ישראל, התגייס לפלמ"ח ובמלחמת העצמאות לחם בגדוד החמישי עד 1949.

גם הוריו ואחותו עלו לישראל. ב-1968 נרצחה אחותו בעת טיול בטורקיה.

בשנים 1948 עד 1986 חי בירושלים ובתל אביב. בין השנים 1949–1957 למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון (בהצטיינות יתרה) ושני (בהצטיינות) בספרות עברית, מקרא, היסטוריה של עם ישראל וספרות יידיש. בשנת 1948 פרסם את ספר השירים שלו ביידיש, "שטויבן" ('אבקים'), שראה אור במינכן. בשנת 1951 היה בין מייסדי קבוצת סופרי היידיש יונג ישראל. באותה תקופה ייסד וערך ביחד עם אריה סיון, משה דור ונתן זך את כתב העת "לקראת". בשנים 1957–1960 למד לדוקטורט בספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, אצל רנה ולק (René Wellek).

בשנים 1954–1957 ו-1960–1963 לימד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1963–1966 כיהן בה כמרצה לספרות השוואתית ורוסית. בשנת 1965 התמנה כמרצה בכיר לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב[1].

ב-1966 הקים עם תלמידו מנחם פרי את החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו. ב-1968 ייסד את כתב העת "הספרות". באותה שנה מונה לפרופסור חבר לתורת הספרות וספרות השוואתית. בשנת 1972 היה לפרופסור מן המניין. בשנים 19711973 היה פרופסור אורח לספרות השוואתית וסלאבית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ושוב ב-1977 ובסתיו 1978. בקיץ 1972 היה פרופסור לתורת הספרות בבית הספר לספרות באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון. בשנים 19701971 ו-19731974 כיהן כפרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית (במקביל לפרופסורה בתל אביב). ב-1975 הקים את המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, ועמד בראשו עד פרישתו ב-1987. ייסד וערך את כתב העת הבינלאומי של מכון פורטר Poetics and Theory of Literature ואחרי שנסגר על ידי המו"ל הקים את כתב העת הבינלאומי Poetics Today, רבעון הנערך במכון פורטר ורואה אור בהוצאת אוניברסיטת דיוק. בשנת 1974 ייסד ושימש עורך אחראי של סדרת "ספרות, משמעות, תרבות" בהוצאת מכון פורטר והקיבוץ המאוחד, עד 1986.

ב-1976–1977 היה חבר במרכז לתארים מתקדמים בספרות עברית באוניברסיטת אוקספורד. בסתיו 1980 היה פרופסור אורח לספרות עברית ויהודית קלאסית ומודרנית באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1982 הופקד על הקתדרה ע"ש פורטר לתורת הספרות ופואטיקה באוניברסיטת תל אביב.

בקיץ 1983 היה פרופסור בתוכנית הקיץ לפואטיקה ולימודי סטרוקטורליזם באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון, ופרופסור לבלשנות וספרות יידית באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1983–1985 היה חבר במכון למחקר מתקדם בברלין. בקיץ 1985 היה פרופסור אורח לספרות השוואתית בדארטמות' קולג' בהנובר שבניו המפשייר. בחורף 1986 היה פרופסור אורח ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה. וב-1986–1987 היה פרופסור אורח לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת ייל. משנת 1986 ועד למותו התגורר בעיר ניו הייבן שבקונטיקט. התאזרח בארצות הברית.

בשנת 1986 עורר סערה ציבורית, לאחר שפרסם שיר פרובוקטיבי בכתב העת לספרות ואמנות "אגרא", בו האשים את דוד בן־גוריון בכך "שסלל את דרך בורמה על עצמות נערים מן השואה"[2][3]. השיר עורר תגובה חריפה. בין השאר, חיים גורי וחנוך ברטוב דרשו לשלול ממנו את הפרופסורה. להגנתו אמר שהשיר מבוסס על עובדות היסטוריות[4].

בשנת 1987 עזב את אוניברסיטת תל אביב והצטרף לסגל אוניברסיטת ייל כפרופסור לספרות השוואתית ומופקד הקתדרה ע"ש בלאושטיין לספרות ולשון עברית. בשנת 1992 התמנה במקביל כפרופסור ללשונות סלאביות בייל. במינויים אלה החזיק עד לפרישתו. בשנים 19982000 היה מנהל לימודי התארים המתקדמים במחלקה לספרות השוואתית.

בין השנים 19711998 היה חבר הוועד המנהל של האגודה הבינלאומית למדעים סמיוטיים (IASS). משנת 1972 היה חבר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ומשנת 1993 חבר ה-Authors Guild של ארצות הברית. בשנים 19851991 היה חבר הוועדה לתורת הספרות באגודה הבינלאומית לספרות השוואתית (International Comparative Literature Association,‏ICLA).

בשנת 1995 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנים 1995–1996 היה פרופסור מחקר (Distinguished Professor) באוניברסיטה הפתוחה.

הרשב פרסם אנתולוגיה של שיריו ביידיש, וכן שירים בעברית תחת השם "גבי דניאל". תרגם מאנגלית, יידיש וגרמנית לעברית, ותרגם לאנגלית.

בשנת 2011 פרש לגמלאות.

היה נשוי עד מותו למתרגמת ברברה הרשב. בנו מהפסיכואנליטיקאית רנה מוזס-הרושובסקי, אהוד הרושובסקי, הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בנימין הרשב נפטר ב-23 באפריל 2015, בגיל 87. הוא תרם את גופתו למדע. הותיר את אשתו, שלושה ילדים ונכדים[1]. בשנת 2017 יצא לאור בהוצאת כרמל קובץ מקיף של כל שיריו[5].

פרסים והוקרה

ספריו

  • ריתמוס הרחבות: הלכה ומעשה בשירתו האקספרסיוניסטית של אורי צבי גרינברג. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • שירי גבי דניאל, מגיש בנימין הרשב, דיוקן המשורר והערות - א"נ לוריא, ציורים - משה קופפרמן, מוציא לאור: ספרי סימן קריאה, תל אביב, תש"ן, 1990.
  • אמנות השירה. ירושלים: הוצאת כרמל, תש"ס, 2000[9].
  • אמנות השירה / [הקלטת שמע]. ירושלים: כרמל, תש"ס, 2000
  • שירת התחיה העברית : אנתולוגיה היסטורית-ביקורתית. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס, 2000
  • שדה ומסגרת: מסות בתאוריה של ספרות ומשמעות. ירושלים: הוצאת כרמל, תש"ס, 2000.
  • שירת היחיד בניו-יורק: דיוקנאות של ארבעה משוררי יידיש ומבחר שיריהם בתרגום עברי. ירושלים: כרמל, תשס"ב, 2002.
  • התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי ; עריכת המהד’ העברית: זיוה בן-פורת. ירושלים: כרמל, תשס"ו, 2006.
  • משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008.
  • לשון בימי המהפכה - המהפכה היהודית המודרנית ותחיית הלשון העברית. ירושלים: כרמל, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ח, 2008.
  • תולדות הצורות של השירה העברית מן התנ"ך עד המודרניזם. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2008.

מספריו ביידיש

  • טאקע אויף טשיקאוועס: געבליבענע לידער, צייכענונגען - מ. קופפערמאן. מוציא לאור: ראוון ד'וויילז: דריי שוועסטער, תשנ"ד, 1994.

בעריכתו

  • גלות המשוררים: מבחר שירים 1914–1956 / מאת: ברטולט ברכט. ערך, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר והערות: ה. בנימין. מהד’ ב’ ; תל אביב: הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תשל"ח.
  • משורר בניו-יורק: מבחר שירים מכל הספרים / יעקב גלאטשטיין ; ערך ותרגם: בנימין הרשב; תל אביב: הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1990[10].
  • מאניפסטים של מודרניזם / עורך - בנימין הרשב. מהדורה מהד’ ב, מורחבת ומתוקנת ; ירושלים: כרמל, תשס"א, 2001.

ספרים שתרגם וההדיר

תרגומים לעברית

  • שירים וחזיונות / (השירים תורגמו מיידיש בידי בנימין הרושובסקי. החזיונות...תורגמו מיידיש בידי שמשון מלצר.) בלווית מבוא מאת דב סדן ; ירושלים: מוסד ביאליק, (תש"ך)
  • ברכב אש: שירים ופואימות / תרגמו מיידיש: ה. בנימין [=בנימין הרושובסקי] ואחרים, בלוית מבוא מאת דב סדן, ירושלים: מוסד ביאליק, (תש"ך)
  • טוס הזהב: שירים ופואמות / משה ליב הלפרן ; תרגמו מיידיש: ה. בנימין ואריה סיון, בלוויית מבוא מאת אליעזר גרינברג; ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג
  • גלות המשוררים: מבחר שירים 1914–1956 / ברטולט ברכט ; תרגם מגרמנית: ה. בנימין; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח (1978)
  • טביה החלבן ומונולוגים / מאת שלום עליכם. תרגום מיידיש ואחרית דבר: ה. בנימין. תל אביב: הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תשמ"ג.
  • סיביר: פואמה / אברהם סוצקבר. מיידיש: ה. בנימין. ציורים: מארק שאגאל. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג.
  • כנפי שחם: שירים מן היומן ושירים אחרים / [מאת] אברהם סוצקבר. תרגמו מיידיש: יעקב אורלנד, ה. בנימין, ק. א. ברתיני, דוד וינפלד. האמן במסיכת היומן: מסה מאת דן מירון. הביא לדפוס: ק. א. ברתיני. (רישום העטיפה: יוסל ברגנר); (תל אביב): עם עובד, (תשמ"ג)
  • שירה מודרנית: מבחר תרגומים / בנימין הרשב; תל אביב: עם-עובד, תש"ן[11].
  • שירי גבי דניאל / מגיש בנימין הרשב ; דיוקן המשורר והערות: א.נ. לוריא ; ציורים: משה קופפרמן. תל אביב: הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תש"ן[12].
  • המתופף בחוצות: מבחר שירים / משה לייב הלפרן ; מבוא: בנימין הרשב [תרגום: בנימין הרשב בשיתוף עם אריה סיון]; ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג
  • אינטרוספקטיביזם בניו יורק: כולל מבחר שירי א. לילס בתרגום מיידיש / בנימין הרשב ; רוב הספר שירי א. לילס ; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997
  • דיוקנאות של ארבעה משוררי יידיש ומבחר שיריהם בתרגום עברי בתרגום מיידיש / בנימין הרשב; [משירי משה לייבּ הלפרן, יעקב גלאטשטיין, א. ליילס וציליה דראפקין]; הוצאת כרמל, 2002
  • כל שיריו/ אבות ישורון ; הערות: בנימין הרשב, הלית ישורון; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה-תשס"א, 2001
  • כינוס דומיות: מבחר שירים / אברהם סוצקבר ; תרגם מיידיש והקדים מבוא בנימין הרשב ; עוד תרגמו יעקב אורלנד... [ואחרים]; ערכה: ניצה דרורי-פרמן. תל אביב: עם עובד, תשס"ה, 2005.
  • במלכות הצלב / תרגם מיידיש: בנימין הרשב; העורך ומחבר "אחרית דבר": אברהם נוברשטרן. ירושלים ותל אביב: בית מורשת אצ"ג ובית שלום עליכם, תשס"ז, 2006.

תרגומים לאנגלית

  • אכזיב, קיסריה ואהבה אחת/ יהודה עמיחי ; תחריטים: דגנית פרטוש-כהן ; עברית-אנגלית ; אנגלית: ברברה ובנימין הרשב. ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ו, 1996
  • מבחר משירי יהודה עמיחי לאנגלית 1948-1994 (477 עמודים) Yehuda Amichai- a life of poetry בהוצאת הרפר-קולינס, ניו יורק 1995.
  • Menke: The Complete Yiddish Poems of Menke Katz, New York: Ths Smith (שירים של מיינקה כץ)

ספר יובל לכבודו

  • זיוה בן-פורת (עורכת), אדרת לבנימין: ספר היובל לבנימין הרשב, 2 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר – אוניברסיטת תל אביב (ספרות, משמעות, תרבות), 1999–2001.

לקריאה נוספת

  • Ziva Ben-Porat, ,Benjamin Harshav (Hrushovski): A personal retrospect,' Poetics Today 22,1 (2001), 245-251. (Muse, PDF)

קישורים חיצוניים

לאחר מותו

מפרי עטו

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 גילי איזיקוביץ, בנימין הרשב, מחוקרי הספרות החשובים בישראל, מת בגיל 87, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
  2. ^ נרי ליבנה, הנה מוטלות גופותינו, כותרת ראשית, 3 בספטמבר 1986
  3. ^ משה גלבוע, ; "גבי דניאל - בתוך הרושובסקי, מעריב, 30 באפריל 1987
  4. ^ פנינה בסכס, לטרון, הקרב השני, כל העיר, 29 באוגוסט 1986
  5. ^ דן מירון, הוא הבין שאת השירה הישראלית יכתבו אחרים, באתר הארץ, 13 ביוני 2017
  6. ^ שירי לב-ארי, הפרופ' בנימין הרשב זכה בפרס "קורט" לספרות ביוגרפית, באתר הארץ, 16 במרץ 2004
  7. ^ כתב גלובס, ‏פרסי א.מ.ת: מיליון ד' יחולקו בין 11 זוכים בתחומי התרבות והמדע, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2005
  8. ^ שירי לב-ארי, פרס עקביהו לפרופ' בנימין הרשב, באתר הארץ, 2 ביוני 2008
  9. ^ שמעון זנדבנק, הלהט והלהטוטים, באתר הארץ, 5 במרץ 2001
  10. ^ אריאנה מלמד, איך מתרגמים לעברית "אויפפרעסן", "געשיכטע־ ו"געכאפט־, ולמה בתיה גור לא מסתכלת במקור משורר בניו־יורק - יעקב גלאטשטיין, מיידיש: בנימין הרשב. סימן קריאה-הקיבוץ המאוחד, חדשות, 8 ביוני 1990
  11. ^ מנחם בן, שירה - יותר מדי יהודים, אם תסלחו לי 19 מתוך 38 המשוררים בקובץ "שירה מודרנית" בתרגום בנימין הרשב הם מאחינו בני־ ישראל, רובם כותבי יידיש, כל העיר, 14 בספטמבר 1990
  12. ^ אריאנה מלמד, ביקורת - מה שמותר באמסטרדם - שירי גבי דניאל. מגיש: בנימין הרשב. צייר: משה קופפרמן ספרי סימן קריאה, חדשות, 3 באוגוסט 1990