בס (אל)

תגליף של דמותו של בס מקדש דנדרה, מצרים
פסלו של בס, מוצג כיום במוזיאון הלובר, פריז

בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה. לימים התפתחה דמותו, והוא הפך לאל המביא מזל טוב, ולאל המגן על הטוב מפני הרע. מקור פולחנו של האל בס בנוביה, ופולחנו הגיע למצרים העתיקה כבר בתקופת הממלכה הקדומה. הוא נפוץ גם באיקונוגרפיה הפיניקית ואף בישראל ויהודה הקדומות.[1]

תיאור דמותו של בס במיתולוגיה המצרית ופולחנו

בכתובות קדומות בהן מופיע האל בס לראשונה הוא מתואר כאריה העומד על שתי רגליו האחוריות, שרגליו הקדמיות מונפות באוויר. בתקופות מאוחרות יותר (החל מתקופת הביניים השלישית) בס מתואר כפני אריה או כאדם הלובש עור אריה על גבו.

בס הוא האל המגן על נשים בשעת לידתם, ועל הילודים מיד אחרי הלידה. לימים התפתחה דמותו והוא הפך לאחד מהאלים המגינים על הבית - האל המגן על בית המשפחה מפני נחשים, ורוחות רעות ושומר על הילדים. בשל מעמדו כמגן על הבית והדברים החשובים המצויים בו התפתחה דמותו לאל המגן על כל דבר טוב - והוא נחשב לאל המוזיקה, הריקוד ואף לאל המגן על הזוג המקיים יחסי מין. רקדנים וזמרים קיעקעו את דמותו על ירכיהם.

ציור דמותו של בס ורעייתו בסתת על קיר הבית נועד להגן על החדר, ולעודד פריון.

בס הוא גם אל הגמדים.

השפעה תרבותית

ייצוגים פיניקיים של האל בס על ארון אמתוס (אנ') מקפריסין

פולחנו התפשט לקפריסין ובאמצעות מתיישבים פיניקים גם לאיטליה ונשתמר בצורה מסוימת בפולחנו של הקדוש הנוצרי בסוס המגן על פיריון.

המתיישבים הפיניקים שהגיעו לאי איביזה קראו לאי בשם "איבשם", שמשמעותו אולי "אי־בס" (האי של האל בס).

בארכאולוגיה של ארץ ישראל

בחפירות באזור נחל ברקאי (משנת 1999) נמצאה צלמית ברונזה בדמות בס בין שרידי יישוב מתקופת הברזל II.[2] בתל בית שמש נמצא (בשנת 2018 במסגרת חפירת הצלה בעת עבודות להרחבת כביש 38) פסל אבן בדמות בס.[3] בחניון גבעתי בעיר דוד התגלה (במרץ 2019) שבר כלי חרס ועליו דמותו של האל בס, המתוארך לתקופה הפרסית, מהמאות ה־5 או ה־4 לפנה"ס.[4]

שתי הדמויות שעל פיטס א' מחורבת תימן, המזוהות על־ידי חלק מהחוקרים עם "יהוה ואשרתו", מעוצבות בדמות בס.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בס בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

Dasen, Veronique (2013). Dwarfs in Ancient Egypt and Greece. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-199-68086-8

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, אסתר אשל (ע), לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 132
  2. ^ שמואל גבעון, ‏נחל ברקאי – 1998-2000, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 116 לשנת 2004
  3. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, הישג לארכיאולוגים: כביש 38 שאמור לחצות את תל בית שמש יצומצם, באתר הארץ, 20 בינואר 2019
  4. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, שבר כלי חרס ועליו דמותו של האל בס התגלה בחפירות בעיר דוד, באתר הארץ, 19 במרץ 2019
המיתולוגיה המצרית
הפנתאון המצרי אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת (וסת־בעל) • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת


אתרים מיתולוגיים בנבן
כתבים דתיים אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים
פולחן מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים