ג'ון ג'יי
 | |||||||||
| ג'ון ג'יי | |||||||||
| לידה |
23 בדצמבר 1745 ניו יורק, פרובינציית ניו יורק, האימפריה הבריטית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1829 (בגיל 83) בדפורד, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות ג'ון ג'יי, מחוז וסטצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הפדרליסטית | ||||||||
| בן או בת זוג |
Sarah Jay  | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ג'ון ג'יי (באנגלית: John Jay; 23 בדצמבר 1745 – 17 במאי 1829) היה פוליטיקאי, מהפכן, דיפלומט ומשפטן אמריקאי. נחשב לאחד מבין שבעת ה"אבות המייסדים" החשובים ביותר.
נודע בעיקר עקב שליחותו בצרפת במשותף עם בנג'מין פרנקלין ועם ג'ון אדמס ועקב חלקו בכתיבת מסמכי "הפדרליסט". נחשב לאחד מראשי המוחות מאחורי מרד המושבות כנגד האימפריה הבריטית בסוף המאה ה-18. כמו כן, ג'יי כיהן כנשיא הראשון של בית המשפט העליון של ארצות הברית בין השנים 1789–1794, כמושל ניו יורק בין השנים 1795–1801 וכמזכיר לענייני חוץ (לימים מזכיר המדינה).
ביוגרפיה
ילדותו ונעוריו
ג'יי נולד בשנת 1745 למשפחת סוחרים עשירים בעיר ניו יורק. את ילדותו העביר בעיר ריי שבמדינת ניו יורק. הוא למד אצל מורים פרטיים, עד שבהיותו בן 15 עבר ללמוד בקינגס קולג'. לאחר שקיבל הסמכת עורך דין הוא החל לעבוד יחד עם רוברט ליווינגסטון. לאחר מכן הקים משרד עורכי דין משלו.
פעולתו הפוליטית החלה עם מינויו למזכיר "ועדת ההידברות"(אנ') של ניו יורק. (ועדות ההידברות היו מעין "ממשלות צללים" שהוקמו בארצות הברית ערב מלחמת העצמאות). עמדותיו של ג'יי בתקופה זו לגבי שלטון הבריטים היו מורכבות. הוא הביע חשש מפני אנרכיה שעלולה לפרוץ בעקבות מלחמה עם הבריטים (מה שכונה "שלטון האספסוף"), ותמך בניסיונות הפיוס שנעשו עם הפרלמנט של בריטניה. לעומת זאת הוא הביע מחאה על המיסים הכבדים שהבריטים הטילו על המתיישבים, ותמך במאבק נגדם. אירועים שונים, בהם שרפת העיר נורפוק על ידי חיילים בריטים, הובילו לשינוי עמדתו של ג'יי, ותמיכתו בהכרזת עצמאות.
המהפכה האמריקאית
בתחילת המהפכה טיפס ג'יי ב"סולם הדרגות" הפוליטי. הוא התמנה קודם לנשיא הקונגרס הפרובינציאלי של ניו יורק, אחר כך לשופט העליון של מדינת ניו יורק, ובשנת 1778 נבחר לנשיא הקונגרס הקונטיננטלי. במהלך כהונתו הוא היה היושב ראש בישיבות של הקונגרס הקונטיננטלי, אך לא החזיק כוח ממשי מעבר לשאר חברי הקונגרס.
ב-27 בספטמבר 1779 סיים ג'יי את תפקידו, ומונה לשגריר ארצות הברית בספרד, שם עסק בגיוס כספים למדינה שבדרך. לאחר מכן לקח חלק פעיל במשא ומתן עם הבריטים לסיום המלחמה. הוא דחה את הצעתו של הרוזן משלבורן לעצמאות, מכיוון שלא הובטחה עצמאות בזמן המשא ומתן. בסופו של דבר הושגה הסכמה עקרונית על הסכם העצמאות, אך נקודות מעשיות רבות נשארו ללא מענה.
עם הקמת המדינה מונה ג'יי ל"מזכיר ענייני החוץ"[1] של ארצות הברית, תפקיד שהפך אחר כך למזכיר המדינה של ארצות הברית. (מקבילו של שר החוץ). הוצע לו להמשיך כמזכיר המדינה, אבל הוא סירב. במקום זאת הוצע לו להיות נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, והוא קיבל את המשרה.
הסכם ג'יי
בשנת 1795 רשם ג'יי את הישגו הדיפלומטי הגדול ביותר, עם חתימתו על הסכם ג'יי עם הבריטים. לפני ההסכם, בריטניה וארצות הברית היו על סף מלחמה. עיקר הסכסוך היה סביב הגבלות שהטילה בריטניה על ייצוא אמריקאי, וגם הפרות של חוזה פריז. ג'יימס מדיסון תמך ביציאה למלחמה, אולם ג'ורג' וושינגטון, שכיהן כנשיא באותו זמן, החליט לשלוח את ג'יי כשליח דיפלומטי. ג'יי חזר עם חתימה על הסכם ג'יי, שפתר סוגיות רבות עם הבריטים.
כשופט
עיקר פעולתו של בית המשפט העליון של ארצות הברית בתקופת כהונתו של ג'יי הייתה הקמת התשתית של מערכת המשפט- מינוי עורכי דין, החלטה על נהלים וכדומה. בפני בית המשפט הובאו רק ארבעה תיקים משפטיים במשך שש שנות הכהונה:
- תיק "ווסט נגד בארנס", בו הוחלט לאפשר תשלום חובות באמצעות שטרות.
- תיק "כריסהולם נגד מדינת ג'ורג'יה", בו הוחלט שהמדינות והאזרחים בארצות הברית כפופים להחלטות משפטיות שנעשו על ידי בתי משפט בריטיים טרם הכרזת העצמאות. קביעה זו בוטלה עקב התיקון ה-11 לחוקת ארצות הברית.
- "תיק הייבום", בו הוחלט שבתי המשפט של מדינות אינם יכולים לקבוע לגבי תקציבי הפנסיה של חיילים משוחררים, למרות חוק שהעביר הקונגרס, שדרש זאת. זאת הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון סתר החלטה של הקונגרס, והפעם הראשונה שנידונה בארצות הברית שאלת השפיטוּת.
- תיק "מדינת ג'ורג'יה נגד בריילספורד", בו הורחבו סמכויותיו של חבר המושבעים במשפט.
מושל ניו יורק
במאי 1795, בזמן ששהה באנגליה, מונה ג'יי למושל השני של מדינת ניו יורק, לאחר ג'ורג' קלינטון. הוא נבחר כנציג המפלגה הפדרליסטית. הוא כיהן במשך שש שנים, ולאחר מכן דחה הצעה לכהונה שנייה. הוא פרש לחיים בחווה במחוז וסטצ'סטר שבמדינת ניו יורק. אשתו מתה זמן מועט לאחר פרישתו, אולם הוא חיי בחווה במשך כמעט שלושים שנים נוספות, עד מותו בשנת 1829.
עמדותיו
ג'יי ידוע בעיקר כמתנגד נחרץ לעבדות. הוא עסק רבות בייעוץ משפטי לשחורים שנחשדו כעבדים. בזמן כהונתו כמושל ניו יורק, החל להיאבק למען אמנסיפציה לשחורים. המאבק לא נחל פרי מלא בזמן כהונתו, אבל הוא הצליח להעביר את חוק האמנסיפציה בשנת 1799. הוא זכה לראות את הצעתו ממומשת לפני מותו ב-1829.
מלבד זאת, ג'יי ידוע כאנגליקן נלהב, וקידם את הכנסייה בארצות הברית.
כמחצית משופטי בית המשפט העליון בתקופתו של ג'יי היו בונים חופשיים, ויש הטוענים שגם הוא היה בונה חופשי. דעותיו כליברל נוצרי עומדות בקנה אחד עם עובדה זו.[2]
הנצחה
מקומות רבים ברחבי ארצות הברית קרואים על שמו של ג'יי. ישנן שבע ערים בשבע מדינות שונות בשם "ג'יי" (במדינות קליפורניה, פלורידה, מיין, ניו יורק, אוקלהומה, ורמונט ואינדיאנה). בנוסף לכך יש על שמו הר, רחוב בברוקלין, בתי ספר, ועוד.
בשנת 1958 שירות הדואר של ארצות הברית הוציא בול דואר על שמו.
בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החל קידום רעיון הפיכת חווה בה גדל ג'ון ג'יי למרכז מורשת ומוזיאון. לאחר תקופה ארוכה של דיונים ובתמיכת פוליטיקאים של ניו יורק לרבות מריו קואומו וסוזי אופנהיימר הוקם באזור "מרכז ג'ון ג'יי" שפועל עד היום.
קישורים חיצוניים
- ג'ון ג'יי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון ג'יי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ון ג'יי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'ון ג'י (1745-1829), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ secretary of foreign affairs
- ^ רשימת שופטי בית המשפט העליון שזוהו כבונים חופשיים באתר BASSEL
| שופטים לשעבר בבית המשפט העליון של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
| מושלי ניו יורק | ||
|---|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|