ג'רלדין מקיואן

ג'רלדין מקיואן
Geraldine McEwan
ג'רלדין מקיואן בדמות מיס מארפל
ג'רלדין מקיואן בדמות מיס מארפל
לידה 9 במאי 1932
אולד וינדזור, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 2015 (בגיל 82)
האמרסמית', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Geraldine McKeown עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Geraldine McKeown עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1946–2011 (כ־65 שנים)
מקום לימודים Windsor Girls' School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יו קרוטוול (1953–2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Evening Standard Theatre Award for Best Actress עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר אינטרנט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רלדין מקיואן (באנגלית: Geraldine McEwan; נולדה בשם Geraldine McKeown;‏ 9 במאי 1932 – 30 בינואר 2015) הייתה שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע אנגלייה.

ב-1998 הייתה מקיואן מועמדת לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה במחזה "הכיסאות". ב-1990 זכתה בפרס באפט"א לטלוויזיה על משחקה בסדרת הטלוויזיה "תפוזים הם לא הפרי היחיד". מ-2004 ועד 2009 גילמה את דמותה של מיס מארפל, הבלשית של אגאתה כריסטי, בסדרת הטלוויזיה על פי ספרי מארפל.

במאמר מחווה למקיואן כתב מבקר התיאטרון מייקל קוויני (אנ') שהיא הייתה "מעצבת קומית גדולה, עם קול מתקתק ומפתה, ובסגנון ענייני ונוצץ".[1]

ביוגרפיה

מקיואן נולדה ב-9 במאי 1932 באולד וינדזור שבמחוז ברקשייר באנגליה לדונלד ונורה מקאיון (McKeown). יש לה שורשים איריים; סבה מצד אמה הגיע מהעיר קילקני, וסבה מצד אביה הגיע מבלפסט.[2] אביה ניהל סניף של מפלגת הלייבור באולד וינדזור, שהיה מושב בטוח של המפלגה השמרנית.[3]

מקיואן קיבלה מלגת לימודים לבית הספר לבנות "Windsor County Girls' School", ואחר כך למדה בבית ספר פרטי בו חשה לחלוטין לא במקום. ב-2004 אמרה בריאיון לקסנדרה ג'רדין בדיילי טלגרף שהיא הייתה אז "מאוד ביישנית, מאוד פרטית", אבל אחרי קריאת שיר (כנראה הנאום של ליידי מקבת' שמתחיל במילים "Glamis thou art, and Cawdor") בקונצרט לפני קהל "הרגשתי שאני בכיוון שאוכל לנהל את העולם. אוכל להגן על עצמי בכך שאאבד את עצמי בתוך אחרים".[3]

בנעוריה החלה מקיואן להתעניין בתיאטרון, ותחילת הקריירה התיאטרלית שלה הייתה בגיל 14 כעוזרת מנהל במה בתיאטרון רויאל בווינדזור. באוקטובר 1946 הופיעה לראשונה על הבמה בתפקיד מלווה של היפוליטה במחזה "חלום ליל קיץ". ממרץ 1949 ועד מרץ 1951 שיחקה בתפקידים רבים בתיאטרון הרפרטוארי של וינדזור בהם במחזה הביוגרפי של רות גורדון "Years Ago" לצדו של ג'ון קלארק (אנ').

מ-1951 עד 1971

הופעת הבכורה של מקיואן בווסט אנד הייתה ב-4 באפריל 1951 בתיאטרון וודוויל במחזה "Who Goes There" בתפקיד כריסטינה. הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה בסדרה של ה-BBC בשם "Crime on Our Hands" יחד עם ג'ק ווטלינג, דניס פרייס וסוניה דרסדל.[4]

ב-1957 החליפה מקיואן את השחקנית ג'ואן פלורייט בהפקה של תיאטרון רויאל קורט של המחזה "הבדרן" מאת ג'ון אוסבורן שהוצג בתיאטרון פאלאס בווסט אנד.[5]

בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה העשרים הופיעה מקיואן בתיאטרון שייקספיר ממוריאל בסטרטפורד-אפון-אייבון, בתקופה שבה סטרטפורד התפתח למקום מפגש ללהקה השייקספירית המלכותית שהוקמה ב-1960. כמו כן הופיעה בתיאטרון אולדוויץ' הבית הראשון של הלהקה בלונדון.

בעונת התיאטרון של שנת 1958 בסטרטפורד שיחקה מקיואן בתפקיד אוליביה במחזה "הלילה השנים עשר" בבימויו של פיטר הול. אחרי מותה כתב מייקל בילינגטון בעיתון הגרדיאן על הופעתה זו "בזמנו נטו לגלם את דמותה של אוליביה כמי ששרויה בצער עמוק. מקיואן הייתה צעירה, נוצצת, שנונה ושופעת תשוקה לוויולה (הלבושה כנער) בגילומה של דורותי טוטין (אנ')".[6] לדבריו של דומיניק שלרד (אנ') הביקורת על משחקה של מקיואן בתפקיד זה התחלקה לכאלה שראו בה "כפירה" וכאלה שחשבו שהיא "מהפכנית".[7]

באותה שנה שיחקה מקיואן בתפקיד מרינה במחזה "פריקלס" ובתפקיד הירו במחזה "מהומה רבה על לא דבר".[8][9] ב-1961 חזרה לבמה וגילמה את אופליה ב"המלט" לצדו של איאן באנן בתפקיד הנסיך, וגילמה את ביאטריס ב"מהומה רבה על לא דבר" עם כריסטופר פלאמר בתפקיד בנדיקט.[8]

ב-1962 החליפה מקיואן את אנה מאסי בתפקיד גברת טיזל במחזה "The School for Scandal" מאת שרידן בבימויו של סר ג'ון גילגוד בתיאטרון היימרקט בלונדון. את בעלה גילם השחקן סר רלף ריצ'רדסון.[10] ב-1963 יצאה לסיור הופעות בארצות הברית, בו הועלתה ההצגה בתיאטרון מג'סטיק (אנ') בניו יורק, וזו הייתה הופעת הבכורה שלה בברודוויי.[10][11] כשחזרה לאנגליה הופיעה בהפקה המקורית של המחזה "שלל" מאת ג'ו אורטון יחד עם קנת' ויליאמס, שהוצגה בתיאטרון וימבלדון ואחר כך בלונדון.

אחרי כישלון זה הצטרפה מקיואן לתיאטרון המלכותי הלאומי, שבסיסו היה אז בתיאטרון אולד ויק, בהצעתו של סר לורנס אוליבייה, המנהל האמנותי של התיאטרון. במשך חמש השנים הבאות היא שיחקה ב-11 הפקות.[5] היא הופיעה במחזה "מחול המוות" יחד עם אוליבייה בבימויו של גלן ביאן שו (אנ') שהצגת הבכורה הייתה בפברואר 1967.

הביוגרף של אוליבייה, פיליפ זייגלר, אמר שלדבריו של אוליבייה הוא בחר במחזה של יוהאן אוגוסט סטרינדברג מכיוון שהיה בו תפקיד טוב עבור מקיואן. "לא היה לי אכפת אם הצלחתי או לו, המטרה שלי הייתה ההצלחה שלה".[12] ב-1969 יצאה לאקרנים גרסה קולנועית של המחזה בכיכובם של השניים.

בתיאטרון הלאומי הופיעה מקיואן גם בתפקיד אנג'ליקה במחזה "Love for Love" מאת ויליאם קונגריב, רמונד שאנדביז במחזה "יתוש בראש" מאת ז'ורז' פדו, מילאמאנט במחזה "דרכו של עולם", ובתפקיד ויטוריה קורומבונה במחזה "The White Devil" מאת ג'ון ובסטר.[1] עד להופעותיה במחזות של ובסטר וסטרינדברג התייחסו אל מקיואן בעיקר כקומיקאית, אולם בתפקידים אלה ניכר הכישרון שלה במגוון רחב יותר.[13]

בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים

מקיואן שיחקה בתפקיד הראשי בעיבוד של הטלוויזיה הסקוטית לרומן "אביבה של מיס ברודי" מאת מיוריאל ספארק (1978).[14] היא הייתה השחקנית המועדפת על ספארק לתפקיד וגילמה את הדמות בצורה קרובה לזאת שספארק דמיינה אותה. שחקניות אחרות שגילמו את מיס ברודי היו ונסה רדגרייב ומגי סמית'.[4][8] עוד בטלוויזיה הופיעה מקיואן בעיבוד משנת 1982 לספרו של אנתוני טרולופ "דברי ימי מחוז ברסטשר", ובתפקיד לוצ'יה בסדרה "מאפ ולוצ'יה" (בשנים 1985 ו-1986) לצדה של פרונלה סקיילס ששיחקה בתפקיד מאפ.

ב-1983 שיחקה מקיואן בתפקיד גברת מאלאפרופ במחזה "The Rivals" מאת שרידן בתיאטרון המלכותי הלאומי בהפקה של פיטר ווד. בהצגה השתתף גם מייקל הורדרן בתפקיד סר אנתוני אבסולוט.[1] על תפקיד זה זכתה מקיואן בפרס איבנינג סטנדרד לשחקנית הטובה ביותר.[2]

ב-1988 ביימה את הצגת הבכורה שלה עם להקת תיאטרון רנסאנס בסיור הופעות "Renaissance Shakespeare on the Road", בהפקה משותפת עם התיאטרון הרפרטוארי של ברמינגהאם, ואחר כך הועלה המחזה במשך שלושה חודשים בתיאטרון פיניקס בלונדון. תרומתה של מקיואן הייתה הפקה קלילה ורומנטית של המחזה "כטוב בעיניכם" עם קנת בראנה בתפקיד טאצ'סטון בדמות בדרן מיוזיק הול מהתקופה האדוארדית.

המשך הקריירה

ב-1995 זכתה מקיואן בפרס נוסף לשחקנית הטובה ביותר של האיבנינג סטנדרד על הופעתה בתפקיד ליידי וישפורט בהפקה מחודשת של המחזה "דרכו של עולם" מאת קונגריב שוב בתיאטרון הלאומי.[2][3]

החל מנובמבר 1997 כיכבה מקיואן לצדו של ריצ'רד בריירס בהפקה מחודשת של מחזה האבסורד "הכיסאות" מאת אז'ן יונסקו, הפקה משותפת של סיימון מקברני בלהקת התיאטרון "Complicite" ושל תיאטרון רויאל קורט בלונדון, שהעלה את הצגת הבכורה בבריטניה של המחזה 40 שנה לפני כן.[15][16] הפקה זו הועלתה בברודוויי בין אפריל ליוני 1998. על תפקיד זה הייתה מקיואן מועמדת לפרס טוני.[17]

ב-1990 הופיעה מקיואן בסדרת הטלוויזיה "תפוזים הם לא הפרי היחיד" עליו זכתה ב-1991 בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר. ב-1992 וב-1993 שיחקה בסיטקום "מולברי". ב-1999 השתתפה בפרק "קסנדרה" בסדרה "ננס אדום" בתפקיד מחשב הרואה את הנולד. בסרט "רובין הוד: נסיך הגנבים" משנת 1991 שיחקה בתפקיד המכשפה המטורפת מורטיאנה. ב-2002 הופיעה בסרטו של פיטר מולאן "האחיות מגדלנה" בתפקיד הנזירה ברידג'ט.

מקיואן נבחרה על ידי רשת "גרנדה טלוויז'ן" לגלם את דמותה של הבלשית מיס מארפל בסדרה חדשה על פי ספריה של אגאתה כריסטי, ושיחקה בתפקיד זה מ-2004 עד 2007. ב-2005, כאשר הסדרה הוקרנה לראשונה בערוץ PBS, אמרה בריאיון לניו יורק טיימס "אני נהנית לשחק דמויות מקוריות ומעט תימהוניות. זה מאוד משעשע שאגאתה כריסטי יצרה אשה מבוגרת שחיה חיים שגרתיים בכפר קטן, ובכל זאת מבלה את זמנה בפענוח פשעים חמורים".[18] היא הכריזה על פרישתה מהתפקיד ב-2008 אחרי שהופיעה ב-12 סרטים.[19][20] השחקנית ג'וליה מקנזי החליפה אותה בתפקיד מיס מארפל.[21]

ב-2005 דיבבה את הדמות של מיס ת'ריפ בסרט "וולאס וגרומיט והארנב הקטלני" וכן בסרט ההמשך "וולאס וגרומיט: עניין של חיים ומוות"

חיים אישיים

ב-1953 התחתנה מקיואן עם יו קרוטוול (אנ'), אותו הכירה כשעבדה בגיל 14 בתיאטרון רויאל וינדזור. קרוטוול היה מנהל האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בין השנים 1965 ו-1984.[22] לבני הזוג נולד בן גרג, שהוא שחקן ותסריטאי, ובת קלאודיה. יו קרוטוול נפטר ב-2002.[22]

היו שמועות שמקיואן סירבה לקבל תואר OBE, ואחר כך DBE, אבל היא עצמה לא הגיבה בנושא.[8] בריאיון עם קסנדרה ג'רדין ב-2004 אמרה שלעולם לא תדבר על כך.[3]

מקיואן נפטרה ב-30 בינואר 2015 בבית החולים צ'ארינג קרוס שבהמרסמית', אחרי ששלושה חודשים לפני כן היא לקתה בשבץ.[23]

פילמוגרפיה

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1953 There Was a Young Lady איירין
1960 No Kidding קתרין רובינסון שם הפצה בארצות הברית "Beware of Children"
1969 Dance of Death אליס
1976 The Bawdy Adventures of Tom Jones ליידי בלסטון
1976 Escape from the Dark מיס קוט בארצות הברית "The Littlest Horse Thieves"
1978 אביבה של מיס ברודי The Prime of Miss Jean Brodie ג'ין ברודי
1986 Foreign Body ליידי אמנפורד
1985–1986 מאפ ולוצ'יה Mapp and Lucia אמלין לוקאס (לוצ'יה)
1989 הנרי החמישי Henry V אליס
1991 רובין הוד: נסיך הגנבים Robin Hood: Prince of Thieves מורטיאנה
1992–1993 מולברי Mulberry מיס פרנבי סדרת טלוויזיה
1995 משה Moses מרים
1999 מכתב האהבה The Love Letter קונסטנס סקטרגודס
1999 ננס אדום Red Dwarf קסנדרה סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2002 Food of Love נובוטנה
2002 האחיות מגדלנה The Magdalene Sisters האחות ברידג'ט
2002 Pure ננה
2004 יריד ההבלים Vanity Fair ליידי סאות'דאון
2004 המלחמה של קארי Carrie's War
2005 ילדתו של לזרוס The Lazarus Child ג'נט
2005 וולאס וגרומיט והארנב הקטלני Wallace & Gromit: The Curse of the Were-Rabbit מיס ת'ריפ דיבוב
2008 וולאס וגרומיט: עניין של חיים ומוות A Matter of Loaf and Death מיס ת'ריפ דיבוב
2011 Arrietty הארו דיבוב

סרטי מיס מארפל 2004–2008

שנה שם
2004 הגופה בחדר הספרייה
2004 רצח הקולונל
2004 Marple: 4.50 from Paddington
2005 מודעת הרצח
2005 רצח באישון הלילה
2006 רצח החדרנית
2006 Marple: By the Pricking of My Thumbs
2006 Marple: The Sittaford Mystery
2007 Marple: At Bertram's Hotel
2007 Marple: Ordeal by Innocence
2008 לקראת האפס
2008 גברת מארפל נוקמת

פרסים ומועמדויות

שנה פרס על תוצאה
1976 פרס אוליבייה להופעה הטובה ביותר בקומדיה Oh, Coward! מועמדות
1976 פרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר בהפקה מחודשת On Approval מועמדות
1978 פרס אוליבייה להופעה הטובה ביותר בקומדיה Look After Lulu! מועמדות
1980 פרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר בהפקה מחודשת גרסת בראונינג / Harlequinade מועמדות
1983 פרס איבנינג סטנדרד לשחקנית הטובה ביותר The Rivals זכייה
1991 פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר תפוזים הם לא הפרי היחיד זכייה
1995 פרס איבנינג סטנדרד לשחקנית הטובה ביותר דרכו של עולם זכייה
1996 פרס אוליבייה להופעה הטובה ביותר בתפקיד משנה דרכו של עולם מועמדות
1998 פרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה הכיסאות מועמדות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Michael Coveney "Geraldine McEwan was a great comic stylist", whatsonstage.com, 2 February 2015.
  2. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד Geraldine McEwan, actress - obituary, The Telegraph, 1 February 2015
  3. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד Cassandra Jardine, ‏'Fishnets, tarty wigs - I love all that', The Telegraph, 8 December 2004
  4. ^ 1 2 Janet Moat Profile, BFI screenonline; accessed 7 January 2016.
  5. ^ 1 2 Simon Farquhar "Geraldine McEwen: Actress whose decades of triumphs on the stage were topped off by her acclaimed Miss Marple on television", The Independent, 1 February 2015.
  6. ^ Michael Billington "Geraldine McEwan: mischievously witty, from Mrs Malaprop to Miss Marple", The Guardian, 1 February 2015
  7. ^ Dominic Shellard British Theatre Since the War, New Haven & London: Yale University Press, 1999 [2008], p. 96
  8. ^ 1 2 3 4 Michael Coveney "Geraldine McEwan obituary, The Guardian, 31 January 2015
  9. ^ "Geraldine McEwan ~ The Shakespeare Connection", geraldinemcewan.com
  10. ^ 1 2 Sheridan Morley Gielgud: The Authorised Biography, New York: Simon & Schuster, 2002, p.339
  11. ^ John Chapman "The School for Scandal is Memorable", Chicago Tribune (reprint of New York Daily News item), 26 January 1963, p.64
  12. ^ Philip Ziegler Olivier, London: MacLehose Press, 2013, p. 292
  13. ^ George Russell The Old Vic Theatre: A History, Cambridge: Cambridge University Press, 1993, p. 154
  14. ^ Alasdair Steven "Obituary: Geraldine McEwan, actress", The Scotsman, 2 February 2015
  15. ^ Matt Wolf "Review: The Chairs", Variety, 13 December 1997
  16. ^ Harry Haun "Briers and McEwan Dust Off The Chairs for Broadway", Playbill.com, 17 April 1998
  17. ^ "Geraldine McEwan", Playbill Vault
  18. ^ Marilyn Stasio "Make Way for TV's New Miss Marple, One With Some Romance in Her Past", New York Times, 15 April 2005.
  19. ^ Conlan, Tara (2008-01-23). "McEwan retires from Marple role". Media Guardian Unlimited. נבדק ב-2008-01-23.
  20. ^ אתר למנויים בלבד Nicola Harley, ‏Miss Marple actress Geraldine McEwan dies aged 82, The Telegraph, 31 January 2015
  21. ^ "Geraldine McEwan, Actress Known for Miss Marple Role, Dies at 82", New York Times (AP), 2 February 2015
  22. ^ 1 2 Claire Armitstead Obituary: Hugh Cruttwell, The Guardian, 29 August 2002.
  23. ^ "'Miss Marple actor Geraldine McEwan dies aged 82'". The Guardian. 31 בינואר 2015. {cite news}: (עזרה)


זוכות פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר
1952–1959 גוג'י וית'רס (1955) • וירג'יניה מקינה (1956) • רוזלי קראצ'לי (1957) • גוון ווטפורד (1959)
1960–1979 קתרין לייסי (1960) • בילי וייטלו (1961) • רות דאנינג (1962) • ברנדה ברוס (1963) • ויוויאן מרצ'נט (1964) • קתרין בלייק (1965) • גוון ווטפורד (1966) • ונסה רדגרייב (1967) • ג'ודי דנץ' (1968) • ונדי קרייג (1969) • מרגרט טייזאק (1970) • אנט קרוסבי (1971) • פטרישה הייז (1972) • בילי וייטלו (1973) • סיליה ג'ונסון (1974) • לי רמיק (1975) • אנט קרוסבי (1976) • שאן פיליפס (1977) • פנלופה קית' (1978) • פרנצ'סקה אניס (1979)
1980–1999 שריל קמפבל (1980) • פגי אשקרופט (1981) • ג'ודי דנץ' (1982) • בריל ריד (1983) • קוראל בראון (1984) • פגי אשקרופט (1985) • קלייר בלום (1986) • אנה מאסי (1987) • אמה תומפסון (1988) • ת'ורה הירד (1989) • דיאנה ריג (1990) • ג'רלדין מקיואן (1991) • הלן מירן (1992) • הלן מירן (1993) • הלן מירן (1994) • ג'ולייט אוברי (1995) • ג'ניפר אילי (1996) • ג'ינה מקי (1997) • דניאלה נרדיני (1998) • ת'ורה הירד (1999)
2000–היום ת'ורה הירד (2000) • ג'ודי דנץ' (2001) • ג'ולי וולטרס (2002) • ג'ולי וולטרס (2003) • ג'ולי וולטרס (2004) • אנמריה מרינקה (2005) • אנה מקסוול מרטין (2006) • ויקטוריה ווד (2007) • איילין אטקינס (2008) • אנה מקסוול מרטין (2009) • ג'ולי וולטרס (2010) • ויקי מק'קלור (2011) • אמילי ווטסון (2012) • שרידן סמית' (2013) • אוליביה קולמן (2014) • ג'ורג'ינה קמפבל (2015) • סוראן ג'ונס (2016) • שרה לנקשייר (2017) • מולי וינדזור (2018) • ג'ודי קומר (2019) • גלנדה ג'קסון (2020) • מיקיילה קול (2021) • ג'ודי קומר (2022) • קייט וינסלט (2023) • שרה לנקשייר (2024)