גאורגי פליורוב

גאורגי פליורוב
Георгий Николаевич Флёров
לידה	17 בפברואר 1913 (יוליאני); רוסטוב על הדון, האימפריה הרוסית
פטירה	19 בנובמבר 1990 (בגיל 77); מוסקבה, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה גרעינית
מקום מגורים	הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג
מוסדות	המכון המאוחד למחקר גרעיני
תלמידי דוקטורט	יורי אוגאנסיאן, Sergey Polikanov
פרסים והוקרה	מדליית קורצ'טוב (1989); עיטור הכוכב האדום; פרס לנין; מדליית זהב על שמו של ד. אי. מנדלייב; דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית; Friendship Medal; מסדר קירילוס ומתודיוס; מדליית הידידות; פרס סטלין; עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה; פרס ברית המועצות; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור לנין; עיטור מהפכת אוקטובר; גיבור העמל הסוציאליסטי; מדליה לציון 50 שנה למהפכה המונגולית ;

גאורגי ניקולייביץ' פליורוב (ברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; ‏ 2 במרץ 1913 - 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין יהודי סובייטי. אבי המאמץ הגרעיני הסובייטי, אחד מהאבות המייסדים של המכון המאוחד למחקר גרעיני בדובנה, חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. על שמו נקרא היסוד פלרוביום.

תולדות חייו

נולד בעיר רוסטוב על הדון לאב רוסי ולאם יהודיה. למד באוניברסיטה הטכנולוגית של לנינגרד (סנקט פטרבורג) והתמחה בפיזיקה גרעינית. מורו היה איגור קורצ'טוב, עמו חלק את גילוי העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני. בשנת 1942 הבחין פליורוב כי מאמרים בכתבי עת מדעיים שהתייחסו לביקוע גרעיני מאת מדענים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה הפסיקו להופיע. פליורוב הסיק נכונה כי הדבר אירע בשל הפיכת התחום לסוד מדינה. סיבת הדבר יכולה להיות אחת בלבד - פיתוח נשק גרעיני. פליורוב כתב לסטלין את תובנתו והפציר בו להתרכז בבניית "פצצת אורניום" בהקדם האפשרי, כעין תמונת-מראה למכתב איינשטיין-סילארד ששיגרו אלברט איינשטיין ולאו סילארד לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר הניע את פרויקט מנהטן.

לאחר שהנ.ק.ו.ד. יירט מסמכים בריטיים שדנו בנושא הציב סטלין בראש המשימה את איגור קורצ'טוב. בפרויקט היו מעורבים גם אברם יופה, יולי חריטון, יעקב זלדוביץ' ולב ארצימוביץ'.

לאחר עבודה בפרויקט הגרעין, תחילה במסגרת הצבא האדום ולאחר מכן כחבר צוות המכון לאנרגיה אטומית ב"עיר האטום" ארזמאס-16 ובדובנה, פרש פליורוב ב-1960 וייסד בדובנה את המעבדה לחקר ריאקציות גרעיניות, כיום חלק מן המכון המאוחד למחקר גרעיני. במעבדה זו עסק פליורוב בעיקר בחקר יסודות על-כבדים וגילויים. הוא גילה והסביר את תופעת הדעיכה הרדיואקטיבית של גרעיני יסודות אלה ויצר שני יסודות חדשים, סיבורגיום (1974, במקביל לצוות של גלן תיאודור סיבורג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי) ובוהריום (1976). פליורוב כיהן בראש המעבדה עד לפרישתו ב-1989, במקביל כיהן כיו"ר הוועדה המדעית של האקדמיה הרוסית למדעים.

מדיה וקבצים בנושא גאורגי פליורוב בוויקישיתוף