גאורגי פליורוב

גאורגי פליורוב
Георгий Николаевич Флёров
לידה 17 בפברואר 1913 (יוליאני)
רוסטוב על הדון, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1990 (בגיל 77)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה גרעינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון המאוחד למחקר גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יורי אוגאנסיאן, Sergey Polikanov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאורגי ניקולייביץ' פליורוברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; ‏ 2 במרץ 1913 - 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין יהודי סובייטי. אבי המאמץ הגרעיני הסובייטי, אחד מהאבות המייסדים של המכון המאוחד למחקר גרעיני בדובנה, חבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. על שמו נקרא היסוד פלרוביום.

תולדות חייו

נולד בעיר רוסטוב על הדון לאב רוסי ולאם יהודיה. למד באוניברסיטה הטכנולוגית של לנינגרד (סנקט פטרבורג) והתמחה בפיזיקה גרעינית. מורו היה איגור קורצ'טוב, עמו חלק את גילוי העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני. בשנת 1942 הבחין פליורוב כי מאמרים בכתבי עת מדעיים שהתייחסו לביקוע גרעיני מאת מדענים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה הפסיקו להופיע. פליורוב הסיק נכונה כי הדבר אירע בשל הפיכת התחום לסוד מדינה. סיבת הדבר יכולה להיות אחת בלבד - פיתוח נשק גרעיני. פליורוב כתב לסטלין את תובנתו והפציר בו להתרכז בבניית "פצצת אורניום" בהקדם האפשרי, כעין תמונת-מראה למכתב איינשטיין-סילארד ששיגרו אלברט איינשטיין ולאו סילארד לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר הניע את פרויקט מנהטן.

לאחר שהנ.ק.ו.ד. יירט מסמכים בריטיים שדנו בנושא הציב סטלין בראש המשימה את איגור קורצ'טוב. בפרויקט היו מעורבים גם אברם יופה, יולי חריטון, יעקב זלדוביץ' ולב ארצימוביץ'.

לאחר עבודה בפרויקט הגרעין, תחילה במסגרת הצבא האדום ולאחר מכן כחבר צוות המכון לאנרגיה אטומית ב"עיר האטום" ארזמאס-16 ובדובנה, פרש פליורוב ב-1960 וייסד בדובנה את המעבדה לחקר ריאקציות גרעיניות, כיום חלק מן המכון המאוחד למחקר גרעיני. במעבדה זו עסק פליורוב בעיקר בחקר יסודות על-כבדים וגילויים. הוא גילה והסביר את תופעת הדעיכה הרדיואקטיבית של גרעיני יסודות אלה ויצר שני יסודות חדשים, סיבורגיום (1974, במקביל לצוות של גלן תיאודור סיבורג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי) ובוהריום (1976). פליורוב כיהן בראש המעבדה עד לפרישתו ב-1989, במקביל כיהן כיו"ר הוועדה המדעית של האקדמיה הרוסית למדעים.

פרסים ואותות הצטיינות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגי פליורוב בוויקישיתוף

הערות שוליים