הבלגריאד
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |
| עטיפת חייל הנבואה, הספר הפותח את הסדרה | |
| ספרי הסדרה | |
|
חייל הנבואה (1982) מלכת הכישוף (1982) קורבן הקוסם (1983) טירת הכישוף (1984) סוף משחק המכשפים (1985) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
דייוויד אדינגס  |
| איורים |
גאוף טיילור, Shelly Shapiro |
| שפת המקור |
אנגלית אמריקאית |
| סוגה |
פנטזיה, סיפור הרפתקאות, פנטזיה אפית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ספרי בלנטיין |
| תאריך הוצאה |
1982 |
| פרסים | |
|
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR | |
| סדרה | |
| הספר הבא |
המלוריאן |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-345-33551-7 |
  | |
הבלגריאד (The Belgariad) היא סדרת ספרי פנטזיה אפית בת חמישה ספרים (פנטלוגיה), שנכתבה על ידי סופר הפנטזיה האמריקאי דייוויד אדינגס. לסדרה יש סדרת המשך בשם המלוריאן. בנוסף, קיימים עוד שלושה ספרים המהווים מעין רקע היסטורי לעולם הבלגריאד, קורות בלגראת הקוסם, קורות פולגרה הקוסמת והקודקס הריבאני.
עלילת הסדרה מתמקדת בחייו של גאריון, נער חווה פשוט, התבגרותו ומסעו ברחבי ארצות המערב, בצילו של התעוררותו של טוראק, האל האפל, מתרדמתו. מוטיב מרכזי בסדרה, כפי שמשתקף בשמות הספרים השונים הוא משחק שחמט קוסמי בין שני גורלות מנוגדים (מעין דואליזם מופשט), כאשר הדמויות בספרים, בני אדם פשוטים, גיבורים, קוסמים ואפילו אלים, משמשים ככלי המשחק שלהם.
ספרי הסדרה הם:
- חייל הנבואה (1982)
- מלכת הכישוף (1982)
- קורבן הקוסם (1983)
- טירת הכישוף (1984)
- סוף משחק המכשפים (1985)
עלילה
סדרת הספרים מתחילה בתיאור המאבק בין כוחות הטוב, המגולמים בחפץ הנקרא כדור אלדור, לבין האל הרע טוראק. האל הרע טוראק חמד את האבן לעצמו, הכה את אחיו אלדור וברח עם האבן. שאר האלים כינסו את צבאות והתקיפו את טוראק. טוראק בניסיון להגן על עצמו פיצל את האדמה, ויצר ים חדש שיפריד בינו לבין הצבאות התוקפים. האבן, בה השתמש תקפה אותו בתמורה, וחצי מפניו נכוו קשות. שנים רבות לאחר מכן, התגנבו בלגארת, חרק (המלך האלורני) ושלושת בניו לארמונו של טוראק והשיבו את האבן חזרה למערב. ריבא, הבן הקטן לקח את האבן למשמרת, והממלכה האלורנית התפצלה לארבע (חרק, אלגריה, דרזניה, וריבא, כל ממלכה על שמו של המלך ובניו) כדי להגן על האבן. בתו של בלגארת נישאה לריבא, ולהם נולד ילד, שהפך להיות שומר האבן הבא. השושלת המלכותית נשמרה, עד כי נרצחו על ידי מתנקשים, ועל ריבא ועל האבן הופקדו העוצרים.
גאריון חי בחווה קטנה ושקטה, עם דודתו פול, לאחר שהוריו מתו. את החווה מבקר מדי פעם מספר סיפורים פרוע, שגאריון קורא לו מר זאב. ערב אחד מר זאב ופול מנהלים וויכוח סוער, ובתגובה הם לוקחים את גאריון ועוזבים את החווה. אליהם מתלווה גם דורניק שהיה הנפח בחווה ודואג להם. אחרי החווה הם נפגשים עם עוד שני אלורנים, ענק מהאי חרק הנקרא ברק, ודרזאני הנקרא משי. החבורה יוצאת לדרך. גאריון מבין מהשיחות שכולם מנהלים שמשהו נגנב, והם מנסים לאתר את הגנב. בדרך הוא לומד לחשוד בכל אנגרקי (העם הסוגד לטוראק) שהוא פוגש. אחרי החבורה רודף כהן גרולים (כהן טוראק) שהיה זה שהרג את הוריו של גאריון. אחרי שעברו כברת דרך, הוזמנו בדחיפות לארמון של מלך סנדריה, ואז לחרק. גאריון מבין כי מי שחשב לדודתו אינה דודתו באמת, וכי מר זאב הוא לא אחר מאשר הקוסם בלגארת. גם ברק ומשי, הם בני אצולה. האנגרקים מנסים לזרוע מהומה בארצות המערב. גאריון הצליח למנוע את ניסיון המהפכה בחרק. בלגארת מסביר לגאריון, שאמנם פול אינה אחותה של אמו, אבל היא כן קרובת משפחתו. הדבר מנחם אותו מאוד. בלגארת מספר לכל החבורה שהם מנסים לאתר את זדאר, שליחו של טוראק, שהצליח לגנוב את כדור אלדור מאולם הכס בריבא. הם מנסים לתפוס אותו לפני שיחצה את הגבול, לארצות האנגרקים. אל החבורה מצטרפים גם הטאר (בנו של מנהיג השבטים האלגרי) ללדורין, צעיר אסטוריאני, ומנדורלין, אביר מימברטי. בטולנדרה מצטרפת לחבורה הנסיכה צ'נדרה, והיא וגאריון נהנים להתווכח ללא הרף. החבורה נתפשת על ידי הכהן, וגאריון משמיד אותו באמצעות כישוף. החבורה נכנסת לניסא, שם המלכה מנסה לחטוף את גאריון. פול וברק מצילים אותו והחבורה ממשיכה לעמק אלדור. גאריון מתקשה לקבל את היותו קוסם, אך בעזרתו של סבו, ודודתו, הוא לומד להשתמש בכוחו. הם משנים את שמו לבלגאריון כאות לכך שהוא מכשף.
במהלך המסע גאריון מגלה כי קיימות שתי נבואות. האחת שהם משרתים, היא נבואת הטוב, וכי הנבואה השנייה היא הנבואה המשרתת את טוראק. הנבואה יכולה להתערב במהלך העניינים ומדברת עם גאריון ומסבירה לו מה עליו לעשות. אחרי המפגש הקצר בעמק אלדור, הם יוצאים לאולגו, ואוספים את רלג, חבר נוסף המוזכר בנבואה. הם יוצאים לארצות המורגו, כדי להתעמת עם קטוצ'יק, שליח נוסף של טוראק, ולהחזיר את האבן. הנסיכה צ'נדרה נשארת באולגו, תחת חסותו של הגורים הקדוש (המנהיג של האולגו). במהלך המסע לראק כתול (עירו של קטוצ'יק) הם מתמודדים עם שלל בעיות, אך מצליחים לפתור אותם באמצעות היכולות השונות שלהם. במערות מתחת לעיר, שם מגלים את החברה האחרונה בחבורה, טאיבה, אשה ממאגור אשר נשלחה לעבדות, כאשר כל שאר גזעה הושמד. קטוצ'יק נותן לחבורה להגיע על עליו כיוון שחשב שצ'נדרה איתם, והיא פגיעה. אבל כיוון שהיא נשארה באולגו, התכסיס לא עבד. בלגארת וקטוצ'יק מנהלים מאבק איתנים. קטוצ'יק רואה שגאריון מתקרב לאבן, ונבהל עד כדי כך ששכח את החוק הראשון של קוסמים, והשמיד את עצמו. את האבן החזיק ילד קטן ותמים למראה לו החבורה קוראת שליח (ארנד). החבורה ממהרת לברוח מראק כתול, כאשר בלגארת חולה מאוד, לאחר הקרב עם קטוצ'יק, ופולגרה עסוקה בלהגן על שליח מפני התקפת הגרולים. גאריון מקבל על עצמו את האחריות, ומשתמש בקסם כדי להגן על החבורה. בקושי רב החבורה מצליחה להימלט, הם חוזרים לאולגו לאסוף את הנסיכה, ומשם נוסעים לריבא. שם גאריון מגלה כי הוא הנצר של מלך ריבא, וכי עליו לקבל על עצמו את המלוכה, את האחריות על האבן, ולשאת את צ'נדרה לאשה. הדבר דורש קצת הסתגלות, אך הוא מגלה שהשד אינו נורא כל כך.
בעקבות הנבואה, גאריון חומק מהארמון, עם בלגארת ומשי לכיוון מלוריה, כדי להילחם בטוראק עצמו. פולגרה וצ'נדרה מובילות את צבאות הממלכות השונות להילחם באנגרקים, כדי להסיח את דעתם ולתת לגאריון הזדמנות להגיע לכתול משראק. כולם מגיעים לעיר, וזדאר הורג את דורניק. בלגראת נלחם בו וקובר אותו לנצח באבן. טוראק מתעורר משנתו, ומנסה לשכנע את פולגרה להינשא לו, היא נזכרת בדורניק ומצליחה לעמוד בכוח שהופעל נגדה. אז טוראק וגאריון נלחמים, וגאריון מנצח. האלים מחזירים לחיים את דורניק. האל מארא מגלה כי טאיבה היא בת עמו האחרונה, אך באמצעותה הגזע ישתקם. גאריון וצ'נדרה נישאים, והמשימה מגיעה לקיצה. בלגראת מזכיר לגאריון כי האבן היא באחריותו, וכי המשימה שלו לא נגמרה עכשיו שטוראק מת.
העולם של הבלגריאד
הגורלות
העולם של הבלגריאד נשלט על ידי שתי "מטרות" או ייעדים מנוגדים. בעבר הייתה רק מטרה אחת אבל אחרי שכוכב שלם נהרס והרס את הכוכבים בסביבתו נוצרה ליקום מטרה נוספת מלבד מטרתו המקורית. בגלל החילוק הזה לכל יצור בעולם היו שתי אפשרויות שונות (למרות שאצל הרוב אין הבדל משמעותי) שני הייעדים קיבלו בגלל הפיצול הזה מין תודעה וניסו במשך שנים לבטל את המטרה השנייה. לבסוף שתי המטרות האלו (שנקראים גם גורלות) בחרו בעולם מסוים להיות זירת הקרב שלהם ובעולם ההוא העלילה של הספר מתרחשת. בגלל שכל אחד מהגורלות שווה בצורה מלאה לגורל השני הם בחרו להשתמש ב"ילד האור" (בספר זה גאריון. אבל ישנם גם אחרים בזמנים שונים) וב"ילד החושך" (תמיד טוראק) שהם למעשה שני יצורים שהגורלות מדברים איתם. ובמפגשים בין ילד האור וילד החושך הגורלות למעשה מתעמתים ביניהם. בשביל שילד האור וילד החושך ידעו מה הם צריכים לעשות הגורלות יצרו נבואות שנותנות להם את המידע שהם צריכים. חוץ מהנבואות ילד האור וילד החושך מתייעצים לפעמים עם "הקול" של הגורל שאותו הם משרתים.
האלים
לעולם של הבלגריאד יש תשעה אלים אול, אלדור, טוראק, מארא, איסא, נדרה, חלדאן, בלאר, ואריונד. האלים בספר נוצרו על ידי אול ביחד עם היקום. בספר אול מופיע כאב האלים והיקום כאמם.
במקור לכל אחד מהאלים (לא כולל אול) היה אמור להיות בעל חיים שמייצג אותו ועם שסוגד לו אבל אלדור לא רצה אף אחד מהדברים האלה. ובגלל שאריונד ניהיה אל רק בסוף הספר אין לו בעל חיים שמייצג אותו.
גאוגרפיה
לעולם של הבלגריאד יש שתי יבשות גדולות שבעבר היו אחת עד שטוראק חצה אותה כדי למנוע מהלוחמים של שאר העמים להגיע לאנגראקים (העם שסוגדים לו). ביבשת המערבית יש מספר ארצות:
אולגו: רכס הרים גבוה שבו חיות מפלצות. בני העם של האולגו חיים בעולם תת-קרקעי בתוך הערים בעיקר בעיר פרולגו. בני האולגו והמפלצות שייכים לאב האלים אול
טולנדרה: (האימפריה הטולנדרית) היא ארץ עשירה שבה חיים הטולנדרים העם שסוגד לנדרה. הטולנדרים הם עם רודף כבוד שלרוב נמדד על ידי כסף. השליט שלהם הוא הקיסר שממונה על ידי פוליטיקה מסובכת. הטולנדרים למרות שהם דתיים לא מאמינים בקסם ומתעקשים שלכל דבר יש סיבה טבעית. ההתעקשות הזאת היא לפעמים כל כך לא הגיונית עד שבספר מופיע טולנדרי שמסתובב בזמן שהוא יודע שיש לידו מישהו שמשנה צורה. "מתוך עקרון". טולנדרי מזכירה קצת את האימפריה הרומית
ארנדיה: ארנדיה היא ממלכה שמזכירה את אירופה של ימי הביניים. הארנדים סוגדים לחלדאן ויש להם מוניטין של אנשים טיפשים במיוחד ובעלי נטייה לדרמה. הארנדים מחולקים לשתי קבוצות: ממברטים ואסטוריאנים. הממברטים הם אבירים מעוררי אימה שמדברים בשפה גבוהה וממהרים לקרוא תיגר על כל אחד. האסטוריאנים הם קשתים טובים במיוחד. שתי הקבוצות האלה נלחמות במשך חמש מאות שנה בגלל פרט רשמי. החברה הארנדית היא חברה פיאודלית. יש את מעמד האצילים והאבירים, ויש את האריסים שעובדים בשדות וסובלים במיוחד.
נייסא: נייסא היא ארץ מכוסה בג'ונגל בדרום היבשת. הנייסאנים הם עם עצלן הסוגד לאיסא. עיר הבירה של נייסא היא סתיס תור. הנייסאנים נשלטים על ידי אישה בשם סלמיסרה שמתחלפת פעם במספר שנים באשה שנראית בדיוק כמוה וניהיית הסלמיסרה החדשה. הפוליטיקה הנייסאנית מורכבת במיוחד, כיוון שמדובר בארץ קטנה יחסית המוקפת אימפריות חזקות כמו האימפריה הטולנדרית, וארצות המורגו. נייסא היא מקום עם המון צמחים מיוחדים והתושבים שם רואים בסימום והרעלה חלק משגרת החיים שלהם.
מאראג: מאראג הייתה בעבר ממלכה שבה סגדו לאל מארא. האוכלוסייה המאראגית הייתה נשית ביסודה. בנהרות של מאראג היה הרבה זהב והדבר גרם למלחמה בין המאראגים לטולנדריים. הטולנדריים זכו בניצחון אכזרי והרגו את כולם. לאחר שהטולנדרים הרגו את כל מאמיניו, מארא האבל הפך את כל המתים לרוחות רפאים שרודפות את מאראג. הרפתקנים עדיין מגיעים למאראג כדי לנסות למצוא את הזהב אך רוחות הרפאים גורמים להם לאבד את שפיותם.
אלוריה: אלוריה היא הממלכה העתיקה של האלורנים. האלורנים הם עם הסוגד לאל בלאר. האלורנים הם אנשים גבוהים שנהנים להילחם ולשתות אלכוהול. לאלורנים יש מוניטין של לוחמים מפחידים. לאחר שהמלך חרק ושלושת בניו עזרו לגנוב את כדור אלדור מטוראק הממלכה התפצלה לארבע: ריבא: אי קטן ממערב ליבשת (יש ערך מורחב על ריבא)
חרק: ממלכה קטנה עם הרבה שטח ימי. בני חרק נחשבים לאלורנים המקוריים וההתנהגות שלהם הרבה יותר ברברית מאשר בשאר הממלכות האלורנים. התעשייה הנפוצה בחרק היא שיט. בגלל יכולות השייט הגבוהות שלהם הם נודעו כמצטיינים במסחר וביזה.
אלגריה: ארץ רחבת ידיים שרובה שטוחה ומלאה בעשב. האלגרים הם אנשים שקטים ומכונסים בעצמם למרות שבזמן קרב הם יכולים להיות פראיים מאוד. הכלכלה האלגרית מבוססת על גידול בקר וסוסים. האלגרים נודדים עם העדרים שלהם ובכל אלגריה יש מעט מאוד מקומות יישוב. מה שגורם לכך שכל האלגרים מרגישים בנוח מאוד על סוסים.
דרזניה: דרזניה היא מדינה צפונית וקרה. חלק גדול מהמדינה הוא ביצות. בני דרזניה הם המרגלים הטובים ביותר ואין כמעט מידע שהביון הדרזני לא יודע.
ריבא
ריבא היא ממלכה דמיונית עליה מולך גאריון, הממלכה היא אי עליו יש רק עיר אחת, ריבא, שהיא גם הנמל היחיד באי. חוץ מהמפרץ שלחופו שוכנת העיר, חופי האי הם מצוקים טרשיים ותלולים, ומכאן שהנמל הוא הכניסה היחידה לאי. העיר עצמה שוכנת על מדרון תלול לכיוון המפרץ. בראש המדרון עומדת מצודה המשמשת כארמונו של מלך ריבא. העיר עצמה בנויה שורות שורות וכל הבתים הפונים למפרץ מצוידים בחרכי ירי במקום בחלונות. האקלים באי גשום ומושלג רוב השנה, והסופות המשתוללות בים המערבי דוחות את רוב המבקרים בתקופת החורף.
בריבא שלטו בהתחלה הצאצאים של המלך ריבא. אבל אחרי שהמלך האחרון נרצח השליטה עברה לידי ברנד שהפך לעוצר של העיר. ואחריו לכל אחד מהעוצרים של העיר קראו גם ברנד. והם שלטו בעיר עד שגאריון שהיה צאצא של המלך חזר לכס המלכות.
לעיר מתחם מסחר בעל חשיבות גדולה למדי במסחר הבינלאומי, והיא מייצאת את תפוקת האי לשאר הממלכות. באי מייצרים בעיקר כלי זכוכית, מוצרי צמר, ומגפיים. האי סוחר בעיקר עם האימפריה הטולנדרנית, דרזניה, חרק וסנדריה.
צבא ריבא הוא צבא רגלים שמתמחה בלוחמה זעירה ומצור, כמו גם בלוחמה בשטח בנוי. הצי הריבאני הוא גדול למדי ושני בכוחו רק לצי הלוחם של חרק, ממלכתם של אנשי הצפון.
הריבאנים הם עם רציני ואחראי ברובו, נאמנים לארצם ולמלכם. הם ידועים בלבושם האפור, שהוא למעשה גלימה עליונה בצבע אפור מצמר גס, שהוא בלתי ניתן לצביעה.
דגל הממלכה הוא בצבעי כחול ולבן ועליו חרב, המסמלת את חרבו של המלך הריבאני, שאליה מחובר כדורו של אלדור, העצם החזק ביותר ביקום.
בלגאריון
בלגאריון (או גאריון) הוא מלך ריבא, אדון המערב, קוטל האלים, בעלה של צ'נדרה, אדון הים המערבי, בעל כדורו של אלדור וילד האור. גאריון נולד בכפר בממלכה סנדריה, לאבא ריבאני ששמו גראן, ואמא אלגרית ששמה אילדרה. שעות ספורות לאחר לידתו, מתנקש גרולים בשם חמדאר בחייהם, ולולא התערבותו ברגע האחרון של בלגארת הקוסם, היה גאריון התינוק נופל לרחמיו של חמדאר, שהיה מאלץ אותו לקחת את האבן ומביא אותו לידיו של קטוצ'יק, שהיה נותן את האבן לטוראק.
גאריון גדל בחוות פאלדור תחת השגחתה של פולגרה, (בתו של בלגארת), אותה הוא מכנה דודה פול, בשל העובדה שהוא אינו מודע לזהותה האמיתית ובשל קשרי המשפחה המרוחקים שלהם.
בחוות פאלדור גאריון מתידד עם נער זריז וחד לשון בשם דורון ועם נער אחר, ממוצא ארנדי, בשם ראנדורינג. שלושת החברים מיודדים עם זוברט, נערה בת גילם. גאריון מבלה את ימיו בין חובותיו כנער חווה לבין משחקיו עם חבריו, וככל שהוא מתבגר, מצטמצם זמן העבודה והמשחק לטובת שהיה באסם הגדול עם זוברט היפה.
מלבד הצורך, המרחף בשולי תודעתו כל הזמן, מעיר הערות ומדבר עם גאריון, ילדותו של גאריון עוברת עליו באופן רגיל למדי, עד ללילה סוער אחד בו מגיע מספר הסיפורים הזקן אותו מכנה גאריון בשם מר זאב, יחד עם דודה פול וגאריון, הם יוצאים מחוות פאלדור. דורניק, הנפח של החווה, מתלווה אל השלושה כאשר הם בורחים באישון הלילה.
במרחק מה מהחווה הם פוגשים שני אנשים. האחד, אלורני מחרק ששמו ברק. והשני, אדם נמוך בעל פני סמור המכונה משי, למרות שמו האמיתי, הנסיך חלדאר. לאחר מסע ממושך, מגיעה החבורה לבירת סנדריה, סנדאר שם הם פוגשים בשליטים האלורנים ובמלך סנדריה.
בהמשך הסיפור מתאספת חבורה, הכוללת את גאריון, פולגרה, בלגאראת, דורניק, הנסיף חלדאר (משי, ראו למעלה),ברק (ראו למעלה), הטאר-אלורני ונסיך האלגרים, ארנדי אסטוריאני צעיר ושמו ללדורין, ארנדי מימברטי ושמו מנדורלן, בן אולגו הנקרא רלג, שפחה מארגית יפהפייה הנקראת טייבה, אותה הצילה החבורה ממכלאות העבדים בראק קתול, וילד ממוצא לא ידוע אשר בני החבורה מכנים "שליח" או "ארנד". יחדיו, מרכיבים האנשים את החבורה המתוארת בקוד מרין, המתאר את נבואת האור (הקול בראשו של גאריון, מאחר שהוא ילד האור).
בספר החמישי והאחרון בסדרת הבלגריאד: "סוף משחק המכשפים". גאריון (בלגאריון - כפי שנקרא על ידי האל אלדור) נלחם בקרב חרבות נגד טוראק - האל הרשע שרוצה לגנוב את האבן של אלדור (או "קטרג יסקא") ומביס אותו. לפני הקרב, הורג שליחו של טוראק-זדאר את דורניק, ולאחר הקרב פולגרה פונה אל האלים בתחינה להחזיר אותו לחיים. האלים מסכימים למנות את גאריון להחיות אותו כיוון שעליהם נאסר לעשות זאת, אך דורשים מפול, כתנאי, שכוחה יהיה שווה ערך לכוחו של דורניק לאחר שיחזור לחיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| בקרת זהויות |
|
|---|