גביע הטוטו
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1984 |
| ארגון מפעיל | ההתאחדות לכדורגל בישראל ומנהלת הליגות לכדורגל טוטו ווינר |
| מספר מתמודדים | 14 בליגת העל ו-16 בליגה הלאומית |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
| שמות קודמים | גביע הליגה |
| זוכה |
הליגה הבכירה: מכבי תל אביב (2023/2024) ליגת המשנה: עירוני טבריה (2023/2024) |
| הכי הרבה זכיות |
הליגה הבכירה: מכבי תל אביב (8) ליגת המשנה: הכח רמת גן, מכבי יפו (3) הליגה השלישית: הפועל אשקלון, הפועל רמת-גן גבעתיים (3) |
| מפעל גבוה יותר | גביע המדינה בכדורגל |
| גביע הטוטו | |
  | |
גביע הטוטו הוא טורניר כדורגל ישראלי, התחרות השלישית בחשיבותה בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה. בכל עונה נערכים שני טורנירים נפרדים: גביע הטוטו לקבוצות ליגת העל, וגביע הטוטו לקבוצות הליגה הלאומית. בין השנים 1999–2009 נערך טורניר נוסף ובנפרד: גביע הטוטו לליגה הארצית שהייתה הליגה השלישית בישראל, אך טורניר זה בוטל כשהליגה הארצית בוטלה.
גביע הטוטו מאפשר לקבוצות ליגת העל לשלב שחקנים צעירים והרכבים משניים ולבחון שחקנים חדשים לפני פתיחת העונה הסדירה, ומהווה פעמים רבות מעין "ניסוי כלים" לקבוצות הישראליות.
היסטוריה
גביע שלישי בחשיבותו (הנקרא במדינות רבות: טורניר "גביע הליגה" - League Cup) נערך בישראל בפורמטים רבים ומגוונים מאז החלו תחרויות הכדורגל הרשמיות בשנות ה-50 בישראל.
בשנים: 1958, 1968 ו-1973 נערכו גביעי חגיגות לכבוד עצמאות מדינת ישראל (גביע העשור, גביע ה-20 וגביע הכ"ה לכבוד חגיגות ה-10, ה-20 וה-25 שנים לעצמאות ישראל בהתאמה). בחלק מהם גם הופרדו הטורנירים לליגה הבכירה ולליגה השנייה/שלישית, על מנת שמירב הקבוצות הבכירות והמוכרות בישראל יוכלו לקחת בו חלק.
במהלך עונת 1975/1976 התקיים גביע הליגה הראשון שכוון להיות הגביע השלישי בחשיבותו, אבל הופסק מיד לאחר עונת ניסיון זו.
ב-1982 ההתאחדות לכדורגל החלה לקיים גביע שלישי בחשיבותו בשם גביע ליליאן, לזכרו של גזבר ההתאחדות יהודה ליליאן שנפטר בתחילת שנה זו.
הוחלט שמשחקי הגביע יתקיימו בתחילת העונה, וישחקו בו רק ארבע הקבוצות הטובות בישראל שהצליחו בליגה ובגביע המדינה. פורמט זה נמשך והשתנה במהלך השנים מספר פעמים, ולמעשה אף המשיך לרוץ ביחד עם גביע הטוטו מספר עונות עד שהופסק לאחר עונת 1989/1990.
בעונת 1984/1985 הציגה ההתאחדות גביע ליגה חדש (בתחילה נקרא בעיתונות: "גביע הליגה"[1]) שבו ישחקו כלל הקבוצות בשתי הליגות הבכירות (שיקיימו טורנירים נפרדים). הגביע התקיים לראשונה ב-30 באוקטובר 1984, הסתיים במשחק הגמר שנערך ב-7 במאי 1985, והזוכות הראשונות בו היו מכבי יבנה (הליגה הבכירה – הליגה הלאומית) והפועל אשקלון (ליגת המשנה – הליגה הארצית).
לפני הטורניר בעונת 1985/1986, החליטה המועצה להסדר ההימורים בספורט (או בשמה המוכר ה"טוטו") לתת חסות לגביע שנקרא מאז גביע הטוטו, ובנוסף הובטח לזוכות פרס כספי משמעותי על מנת להגביר תחרותיות והישגיות בתחרות זו.
משחקי הגביע התקיימו במשך 15 עונות, עד שבעונת 1999/2000, לאחר רפורמה במערך הליגות בישראל ויצירת ליגת העל כליגה הבכירה בישראל, הטורניר של הליגה הבכירה וליגת המשנה אוחד ושיחקו בו 24 הקבוצות בשתי הליגות הבכירות, והתקיים טורניר נוסף, שבו שיחקו קבוצות הליגה השלישית (הליגה הארצית).
ניסיון זה הוכח ככושל מבחינת העניין והתחרותיות ורמתו הירודה ועל כן התחרות של שתי הליגות הבכירות פוצל שוב, וכך החל מעונת 2004/2005 התקיימו שלושה טורנירים שונים: טורניר אחד לכל אחת משלוש הליגות הבכירות בישראל, עד לסגירת הליגה הארצית והרפורמה הנוספת במערך הליגות בעונת 2008/2009, אז נסגרה התחרות לליגה השלישית, ומאז מתקיימות שתי התחרויות: גביע הטוטו לליגת העל וגביע הטוטו לליגה הלאומית.
בעונת 2013/2014 הטורניר לא התקיים כלל עקב מחלוקת בין הטוטו להתאחדות לגבי אחריות על הביקורת שהוטחה לגבי ניהול הכדורגל והמענקים ששולמו בין שני הגופים בעקבות דו"ח של ירון זליכה, ובאוקטובר 2013 הגיעו הגופים להסדרת הסכם השיווק ביניהם שכלל את ביטולה המידי של התחרות הקרובה להסכם.
לאורך השנים, שונה מעט מבנה התחרות בין עונה לעונה מבחינת כמות הבתים והשלבים בטורניר. כך למשל התחילו בעבר משחקי הטורניר בטרם החלה הליגה, אך שלב הבתים נמשך גם לאחר פתיחתה, ומשחק הגמר התקיים לרוב בחודש ינואר, אך החל מעונת 2018/2019 הוחלט לשנות את פורמט התחרות ולהפוך אותו לטורניר קדם עונה אשר מסתיים בסוף חודש ספטמבר. בעקבות הביקורת שהושמעה מצד הקבוצות הישראליות המשתתפות במפעלים האירופים כלפי עומס המשחקים, כיום קבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים העונתיים (ליגת האלופות והקונפרנס ליג) מדלגות על שלב הבתים ומשחקות רק 1–3 משחקי נוקאאוט בעונה במפעל זה על מנת שיוכלו לרכז את מירב מאמציהם להצליח במפעלים האירופים ולקדם את הכדורגל הישראלי.
מבנה התחרות
שלב הבתים נערך לפני פתיחת הליגות, ונערך בליגת העל ובליגה הלאומית החל מסוף יולי או תחילת אוגוסט ועד לפתיחת הליגה בסוף אוגוסט ולמעשה מהווה מעין טורניר הכנה לפתיחת העונה המורחבת. שלבי הגמר בשתי הליגות נערכים בסוף ספטמבר. כמו במשחקי הליגה, בגביע הטוטו רשאיות הקבוצות לערוך עד חמישה חילופים.
מספר הקבוצות המשתתפות בטורניר תלוי במספר הקבוצות בליגה. כיום משחקות 14 קבוצות בליגת העל, והחל מעונת 2018/2019 הקבוצות המשתתפות במפעלים האירופיים לא משתתפות בשלב הבתים. עשר הקבוצות הנותרות מחולקות לשני בתים על פי אזורים גאוגרפים, כאשר כל קבוצה משחקת נגד שאר הקבוצות פעם אחת, ובסך הכל נערך סיבוב משחקים אחד. הקבוצה הממוקמת במקום הראשון בכל בית מעפילה לחצי הגמר. בנוסף לכך נערך משחק אלוף האלופים בין האלופה ומחזיקת גביע המדינה, ומשחק בין שתי הקבוצות הנוספות שהעפילו למוקדמות הקונפרנס ליג, ושתי המנצחות מעפילות גם הן לחצי הגמר. קבוצה שלא העפילה לחצי הגמר משובצת למשחק דירוג אחד שיקבע את מקומה הסופי בטורניר (ואת המענק הכספי שתקבל).
בליגה הלאומית מחולקות 16 קבוצות לארבעה בתים אזוריים, ארבע קבוצות בכל בית. כל קבוצה משחקת פעם אחת נגד שאר הקבוצות, ובסך הכל נערך סיבוב אחד של שלושה מחזורים. שתי הקבוצות הממוקמות בשני המקומות הראשונים בכל בית עולות לשלב רבע הגמר.
החל מעונת 2018/2019 לא נערכת הארכה במשחקי הנוק-אאוט, ובמקרה של שוויון לאחר 90 דקות ניגשים ישירות לדו-קרב פנדלים. משחק הגמר נערך באצטדיון נייטרלי.
בעונת 2020/2021, בעקבות מגפת הקורונה, שונתה השיטה למצומצמת יותר המכילה את מסלול אלוף האלופים ומסלול הליגה. משחק הגמר התקיים באצטדיון של העולה לגמר דרך מסלול הליגה. שינוי השיטה היה רלוונטי לעונה זו בלבד.
זכויות שידור ומענקי זכייה
החל מעונת 2021/2022 מחזיק גוף השידור צ'רלטון בזכויות השידור של משחקי גביע הטוטו. המשחקים מועברים בשידורים ישירים בחבילת הערוצים של ספורט 1.
המועצה להסדר ההימורים בספורט היא הספונסרית הראשית של המפעל ומשלמת מענקים וכספי זכייה לקבוצות המשתתפות עבור תוצאות המשחקים המקדימים ובנוסף עבור המיקומים הסופיים[2].
המענקים הכספיים המחולקים בשלב הבתים והמשחקים בין ה"אירופאיות": ניצחון - 50,000 ש"ח, תיקו - 40,000 ש"ח, הפסד - 30,000 ש"ח.
| מיקום סופי | סכום המענק |
|---|---|
| מקום אחרון | 110,000 |
| מקומות 12–13 | 140,000 |
| מקומות 10–11 | 170,000 |
| מקום 9 | 200,000 |
| מקום 8 | 250,000 |
| מקומות 6–7 | 300,000 |
| מקום 5 | 350,000 |
| מקומות 3–4 | 360,000 |
| סגנית | 650,000 |
| זוכה | 900,000 |
מחזיקות גביע הטוטו
טבלת זכיות לגביע הטוטו
| גביע הליגה הבכירה | גביע ליגת המשנה | גביע הליגה השלישית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
מלכי השערים בכל הזמנים
להלן טבלת המבקיעים המובילים במשחקי גביע הטוטו של הליגה הבכירה. נכון ל-23 ביולי 2022[5].
| # | שחקן | שנות פעילות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | אלון מזרחי | 1989–2005 | 42 |
| 2 | עמיר תורג'מן | 1989–2007 | 39 |
| 3 | שי הולצמן | 1990–2009 | 34 |
| 4 | חזי שירזי | 1986–2004 | 30 |
| 5 | אסי טובי | 1990–2010 | 29 |
| 6 | ראובן עטר | 1986–2003 | 26 |
| 7 | אופיר חיים | 1993–2012 | 25 |
| אבי נמני | 1989–2008 | 25 | |
| עופר שטרית | 1987–2010 | 25 | |
| עידן שריקי | 2001–2021 | 25 |
שיא השערים שהבקיע כדורגלן בגביע הטוטו של ליגת המשנה הוא 21, בו מחזיק עופר דגמי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גביע הטוטו- גביע הטוטו, באתר מנהלת הליגות לכדורגל
הערות שוליים
- ^ גביע-הליגה בשיטה אנגלית - מהעונה הבאה, מעריב, 26/01/1984
- ^ המרוץ ל-900 אלף: מתיחת הפנים של גביע הטוטו, באתר ONE, 27 ביולי 2018
- ^ גביע הטוטו לליגה השלישית בוטל בשל שינוי במבנה התחרות לבקשת הטוטו
- ^ 1 2 בשל סכסוך של הטוטו עם ההתאחדות בעונה זו
- ^ רון עמיקם, כוכבים אלטרנטיביים: עשרת הכובשים הגדולים ביותר בגביע הטוטו, באתר וואלה!, 23 ביולי 2022
 כדורגל בישראל
| |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • מנהלת הליגות לכדורגל • ארגון השחקנים • רשימת קבוצות רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • מבנה ליגות הכדורגל בישראל • היכל התהילה | ||||||||||||||
| תחרויות |
| ||||||||||||||
| נבחרות |
| ||||||||||||||
| גביע הטוטו | ||
|---|---|---|
| הליגה הבכירה | 1984/1985 • 1985/1986 • 1986/1987 • 1987/1988 • 1988/1989 • 1989/1990 • 1990/1991 • 1991/1992 • 1992/1993 • 1993/1994 • 1994/1995 • 1995/1996 • 1996/1997 • 1997/1998 • 1998/1999 • 1999/2000 • 2000/2001 • 2001/2002 • 2002/2003 • 2003/2004 • 2004/2005 • 2005/2006 • 2006/2007 • 2007/2008 • 2008/2009 • 2009/2010 • 2010/2011 • 2011/2012 • 2012/2013 • | |
| ליגת המשנה | 1984/1985 • 1985/1986 • 1986/1987 • 1987/1988 • 1988/1989 • 1989/1990 • 1990/1991 • 1991/1992 • 1992/1993 • 1993/1994 • 1994/1995 • 1995/1996 • 1996/1997 • 1997/1998 • 1998/1999 • 1999/2000 • 2000/2001 • 2001/2002 • 2002/2003 • 2003/2004 • 2004/2005 • 2005/2006 • 2006/2007 • 2007/2008 • 2008/2009 • 2009/2010 • 2010/2011 • 2011/2012 • 2012/2013 • | |
| הליגה השלישית | 1999/2000 • 2000/2001 • 2001/2002 • 2002/2003 • 2003/2004 • 2004/2005 • 2005/2006 • 2006/2007 • 2007/2008 • 2008/2009 | |