גביע אסיה בכדורגל עד גיל 20

גביע אסיה בכדורגל עד גיל 20
AFC U-20 Asian Cup

ענף	כדורגל
תאריך ייסוד	1959
ארגון מפעיל	קונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC)
מספר מתמודדים	16
יבשת	אסיה
זוכה	אוזבקיסטן נבחרת אוזבקיסטן (תואר ראשון; 2023)
הכי הרבה זכיות	קוריאה הדרומית נבחרת קוריאה הדרומית (12 תארים)

גביע אסיה בכדורגל עד גיל 20, נקרא גם גביע אסיה לנוער בכדורגל של AFC (באנגלית: AFC U-20 Asian Cup), הוא תחרות הכדורגל המרכזית לנבחרות נוער שחברות בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). מנצחת הטורניר מוכתרת לאלופת אסיה לנוער בכדורגל וזוכה בכרטיס העפלה לגביע העולם בכדורגל עד גיל 20.

בתחילת דרכו של הטורניר הוא נערך כל שנה החל מטורניר 1959 שנערך בפדרציית מלאיה, ועד לטורניר 1980 שנערך בתאילנד. בין השנים 1959–2006 נקרא הטורניר גביע אסיה לנוער, בין השנים 2008–2020 נקרא הטורניר גביע אסיה בכדורגל עד גיל 19, והחל מ-2020 נקרא גביע אסיה בכדורגל עד גיל 20.

נבחרת קוריאה הדרומית זכתה בטורניר הראשון, ובנוסף היא המצליחה ביותר במסגרת זו ובעלת מספר הזכיות הגבוה ביותר עם 12 זכיות. נבחרת מיאנמר (לשעבר בורמה) זכתה שבע פעמים. נבחרת הנוער של ישראל השתתפה בטורנירים שנערכו בשנים 1964–1972, זכתה שש פעמים בטורניר, סיימה פעם אחת במקום השלישי ופעם אחת במקום הרביעי. בטורניר שנערך ב-1970 במנילה הפסידה ישראל ברבע הגמר לנבחרת בורמה 0–1, במשחק שהיה מלווה בשערוריית שיפוט.^[1] אף על פי שנבחרת ישראל שיחקה רק בתשעה טורנירים, נכון ל-2023 היא עדיין ממוקמת במקום השלישי במספר הזכיות בטורניר לאחר נבחרות דרום קוריאה, ומיאנמר. בנוסף, ממוקמת ישראל במקום התשיעי מבחינת מספר הנקודות שצברה בטורנירים, מתוך 41 מדינות שהשתתפו ומשתתפות בגביע אסיה לנוער. במהלך הטורנירים השונים השתתפו גם שופטי כדורגל ישראלים כגון אברהם קליין.^[2] ישראל, שהשתייכה אומנם מבחינה גאוגרפית לאסיה, הוצאה בלחץ מדינות ערב מה-AFC בשנות ה-70, והצטרפה בהמשך לקונפדרציית הכדורגל של אירופה (אופ"א).

שנה	מארחת		גמר				מקומות 3–4
			אלופה	תוצאה	סגנית		מקום שלישי	תוצאה	מקום רביעי
1959	פדרציית מלאיה		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	מיקומי בית גמר	פדרציית מלאיה		יפן יפן	מיקומי בית גמר	הונג קונג הונג קונג
1960	פדרציית מלאיה		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	4–0	פדרציית מלאיה		יפן יפן	3–2	אינדונזיה אינדונזיה
1961	תאילנד		אינדונזיה אינדונזיה בורמה בורמה	0–0			תאילנד תאילנד	2–1	דרום וייטנאם דרום וייטנאם
1962	תאילנד		תאילנד תאילנד	2–1	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		אינדונזיה אינדונזיה	3–0	פדרציית מלאיה
1963	פדרציית מלאיה		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית בורמה בורמה	2–2			תאילנד תאילנד הונג קונג הונג קונג	2–2
1964	דרום וייטנאם		ישראל ישראל[3] בורמה בורמה	0–0			מלזיה מלזיה	5–1	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
1965	יפן		ישראל ישראל[4]	5–0	בורמה בורמה		מלזיה מלזיה	4–1	הונג קונג הונג קונג
1966	הפיליפינים		ישראל ישראל[5] בורמה בורמה	1–1			הרפובליקה העממית של סין סין תאילנד תאילנד	0–0
1967	תאילנד		ישראל ישראל[6]	3–0	אינדונזיה אינדונזיה		בורמה בורמה	4–0	סינגפור סינגפור
1968	קוריאה הדרומית		בורמה בורמה	4–0	מלזיה מלזיה		ישראל ישראל קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	0–0
1969	תאילנד		בורמה בורמה תאילנד תאילנד	2–2			איראן	2–1	ישראל ישראל[7]
1970	הפיליפינים		בורמה בורמה	3–0	אינדונזיה אינדונזיה		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	5–0	יפן יפן
1971	יפן		ישראל ישראל[8]	1–0	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		בורמה בורמה	2–0	יפן יפן
1972	תאילנד		ישראל ישראל[9]	1–0	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		איראן	1–0	תאילנד תאילנד
1973	איראן		איראן	2–0	יפן יפן		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	3–0	ערב הסעודית ערב הסעודית
1974	תאילנד		איראן הודו הודו	2–2			קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2–1	תאילנד תאילנד
1975	כווית		איראן עיראק עיראק	0–0			כווית כווית קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	2–2
1976	תאילנד		איראן קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	0–0			קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2–1	תאילנד תאילנד
1977	איראן		עיראק עיראק	4–3	איראן		בחריין בחריין	3–1	יפן יפן
1978	בנגלדש		עיראק עיראק קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	1–1			כווית כווית קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	1–1
1980	יפן		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	מיקומי בית גמר	קטר (מדינה) קטר		יפן יפן	מיקומי בית גמר	תאילנד תאילנד
1982	תאילנד		קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	מיקומי בית הגמר	הרפובליקה העממית של סין סין		עיראק עיראק	מיקומי בית הגמר	איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
1985	איחוד האמירויות הערביות		הרפובליקה העממית של סין סין	מיקומי בית גמר	ערב הסעודית ערב הסעודית		איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	מיקומי בית גמר	תאילנד תאילנד
1986	ערב הסעודית		ערב הסעודית ערב הסעודית	2–0	בחריין בחריין		קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	1–0	קטר (מדינה) קטר
1988	קטר		עיראק עיראק	1–1 (ניצחון בפנדלים 5–4)	סוריה סוריה		קטר (מדינה) קטר	2–0	איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
1990	אינדונזיה		קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	1–1 (ניצחון בפנדלים 4–3)	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		סוריה סוריה	1–0	קטר (מדינה) קטר
1992	איחוד האמירויות הערביות		ערב הסעודית ערב הסעודית	2–0	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		יפן יפן	3–0	איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
1994	אינדונזיה		סוריה סוריה	2–1	יפן יפן		תאילנד תאילנד	1–1 (ניצחון בפנדלים 3–2)	עיראק עיראק
1996	קוריאה הדרומית		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	3–0	הרפובליקה העממית של סין סין		איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	2–2 (ניצחון בפנדלים 4–3)	יפן יפן
1998	תאילנד		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2–1	יפן יפן		ערב הסעודית ערב הסעודית	3–1	קזחסטן קזחסטן
2000	איראן		עיראק עיראק	2–1 לאחר הארכה	יפן יפן		הרפובליקה העממית של סין סין	2–2 (ניצחון בפנדלים 6–5)	איראן איראן
2002	קטר		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	1–0 לאחר הארכה	יפן יפן		ערב הסעודית ערב הסעודית	4–0	אוזבקיסטן אוזבקיסטן
2004	מלזיה		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2–0	הרפובליקה העממית של סין סין		יפן יפן	1–1 (ניצחון בפנדלים 4–3)	סוריה סוריה
2006	הודו		קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	1–1 (ניצחון בפנדלים 5–3)	יפן יפן		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	2–0	ירדן ירדן
2008	ערב הסעודית		איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	2–1	אוזבקיסטן אוזבקיסטן		אוסטרליה אוסטרליה קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	המפסידות בחצאי הגמר
2010	סין		קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	3–2	אוסטרליה אוסטרליה		ערב הסעודית ערב הסעודית קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	המפסידות בחצאי הגמר
2012	איחוד האמירויות הערביות		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	1–1 (ניצחון בפנדלים 4–1)	עיראק עיראק		אוסטרליה אוסטרליה אוזבקיסטן אוזבקיסטן	המפסידות בחצאי הגמר
2014	מיאנמר		קטר (מדינה) קטר	1–0	קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית		אוזבקיסטן אוזבקיסטן מיאנמר מיאנמר	המפסידות בחצאי הגמר
2016	בחריין		יפן יפן	0–0 (ניצחון בפנדלים 5–3)	ערב הסעודית ערב הסעודית		איראן איראן וייטנאם וייטנאם	המפסידות בחצאי הגמר
2018	אינדונזיה		ערב הסעודית ערב הסעודית	2–1	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		יפן יפן קטר (מדינה) קטר	המפסידות בחצאי הגמר
2023	בחריין		אוזבקיסטן אוזבקיסטן	1–0	עיראק עיראק		קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית יפן יפן	המפסידות בחצאי הגמר
2025	כווית							המפסידות בחצאי הגמר

דירוג	מדינה	זכיות	סגנויות
1	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	12 (1959, 1960, 1963, 1978, 1980, 1982, 1990, 1996, 1998, 2002, 2004, 2012)	5 (1962, 1971, 1972, 1992, 2018)
2	מיאנמר‏(אנ')	7 (1961, 1963, 1964, 1966, 1968, 1969, 1970)	1 (1965)
3	ישראל	6 (1964, 1965, 1966, 1967, 1971, 1972)	-
4	עיראק‏(אנ')	5 (1975, 1977, 1978, 1988, 2000)	2 (2012, 2023)
5	איראן‏(אנ')	4 (1973, 1974, 1975, 1976)	1 (1977)
6	קוריאה הצפונית‏(אנ')	3 (1976, 2006, 2010)	2 (1990, 2014)
7	ערב הסעודית‏(אנ')	3 (1986, 1992, 2018)	2 (1985, 2016)
8	תאילנד‏(אנ')	2 (1962, 1969)	–
9	יפן‏(אנ')	1 (2016)	6 (1973, 1994, 1998, 2000, 2002, 2006)
10	סין‏(אנ')	1 (1985)	3 (1982, 1996, 2004)
11	אינדונזיה‏(אנ')	1 (1961)	2 (1967, 1970)
12	קטר‏(אנ')	1 (2014)	1 (1980)
13	סוריה‏(אנ')	1 (1994)	1 (1988)
14	אוזבקיסטן	1 (2023)	1 (2008)
15	איחוד האמירויות הערביות‏(אנ')	1 (2008)	-
16	הודו‏(אנ')	1 (1974)	-

גביע אסיה לאומות עמד במקרים רבים בצל התערבות פוליטית. ישראל שהייתה חברת הקונפדרציה מעצם שיוכה הגאוגרפי ליבשת אסיה, השתתפה בטורנירים במהלך שנות השישים של המאה ה-20 וראשית שנות השבעים. בשל לחץ פוליטי שהפעילו מדינות ערב באמצעות נציגיהם בפדרציית הספורט האסייתית הורחקה ישראל בהדרגה מהטורניר. בשלהי 1972 קיבלה קונפדרציית הספורט של אסיה החלטה, במסגרתה יכולה המדינה המארחת את הטורניר להזמין אליו נבחרות בהתאם לשיקול דעתה. ההחלטה נודעה כ"תיקון הבורמזי".^[10] ב-1973, בהתאם "לתיקון הבורמזי", סרבה איראן להזמין את ישראל לטורניר שנערך בטהרן. ישראל, שהייתה האלופה המכהנת, סרבה להעביר את הגביע לאיראן, וזה הועבר בסופו של עניין על חשבון קונפדרציית הספורט האסייאתית.^[11] הנבחרת לא הוזמנה גם לטורניר ב-1974, וב-1975, הורחקה ישראל רשמית מהטורניר.^[12] ב-1976 נעשה ניסיון להחזיר את נבחרת הנוער לטורניר, אך הוא נדחה פה אחד על ידי קונפדרציית הספורט של אסיה.^[13] בהמשך הצטרפה ישראל לקונפדרציית הספורט של אירופה.

ב-1977 בהתאם "לתיקון הבורמזי" סרבה איראן להזמין לטורניר שנערך בטהרן את נבחרת ירדן, נבחרת צפון קוריאה ונבחרת ברוניי. הפדרציה האסיאתית אישרה את ההחלטה, וכך גם פיפ"א, אך נשיא פיפ"א ז'ואאו האבלנז' מתח ביקורת על הנושא וקרא לפדרציה האסיאתית לשנות את התקנון.^[14]

ב-1980 עתיד היה טורניר להיערך בסין. ממשלת סין העמידה קשיים במתן אשרות כניסה למדינה, לנבחרת קוריאה הדרומית ועל כן החליטה פדרציית הספורט האסייתית לבטל את הטורניר.

ב-2020 עתיד היה הטורניר להיערך באוזבקיסטן, אך בשל מגפת הקורונה הוא בוטל ונערך ב-2023.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל כדורגל

מדיה וקבצים בנושא גביע אסיה בכדורגל עד גיל 20 בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של גביע אסיה עד גיל 20
• נתונים על הטורנירים השונים
• הגביע הוא שלנו בסייגון ובטוקיו, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• גמר גביע אסיה לנוער 1971, באתר כאן ארכיון.^[א]
• ברוך שיינברג, במנילה "העיפו" את ישראל מהטורניר מסביב לשולחן הירוק, דבר, 1 במאי 1970