גורדון לווט
 | |
| לידה |
1921  |
|---|---|
| פטירה |
2000 (בגיל 79 בערך) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| צאצאים |
Blythe Masters |
| השתייכות |
 חיל האוויר המלכותי חיל האוויר הישראלי |
  | |
גורדון לווט (1921–2000) היה טייס לשעבר בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה שהתנדב למשימה חשאית להטיס אספקה, כולל מטוסי קרב מפורקים למדינת ישראל הצעירה במלחמת העצמאות במסגרת מבצע בלק. מאוחר יותר הצטרף לווט לטייסת הראשונה של חיל האוויר הישראלי שרק הוקם, וסייע בהקמת הצבא בישראל וסיוע בהקמתה של מדינת ישראל. לווט היה הלא-יהודי היחיד ששימש כטייס בחיל האוויר הישראלי, ובהמשך שירותו הגיע לדרגת סגן-אלוף.
ביוגרפיה
לווט נולד למשפחה ענייה בסאסקס (בריטניה), אמו אף נאלצה לשכן אותו בבית יתומים במשך שנה וחצי על מנת שלא ירעב.[1] כשהיה בן 17 הצטרף לווט לחיל האוויר המלכותי ב-1939 ונלחם במלחמת העולם השנייה. בתחילה שוב כאיש קרקע, אך בהמשך ביקש לווט להיות טייס קבל ואכן בנובמבר 1940 נשלח לבית-הספר לטיסה. את המשך המלחמה העביר כמדריך טייס וכמו כן הטיס מטוסי תובלה, והתמנה למפקד טייסת. בהמשך הועמד לדין צבאי והודח מחיל האוויר המלכותי לאחר שנטש ללא רשות בסיס בבורמה. עקב משפט זה לא הצליח למצוא עבודה כטייס לאחר המלחמה.
לווט עבד במכבסת חיתולים בבעלות יהודית בלונדון, שם למד על ההתפתחויות במזרח התיכון. כאשר קרא על ניסיונות להקים מדינה ישראלית, הוא התנדב להצטרף ליחידת מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, קבוצה של 5,000 מתנדבים מחו"ל זרים אשר הצטרפו לצה"ל בתחילת 1948. לאחר שתי ישיבות עם נציגים יהודים בלונדון, סופק ללווט כרטיס טיסה לפריז ומשם נשלח לצ'כוסלובקיה.
לאחר פרישתו של לווט מחיל האוויר הישראלי, הוא שקל להישאר בישראל, אך לבסוף החליט לחזור לאנגליה. בשובו לאנגליה מצא עבודה כטייס, ולא נאלץ לחזור לעבודתו במכבסת חיתולים. הוא שימש כטייס של חברות תעופה, ולעיתים קרובות אף הטיס חזרה לישראל מטוסי אל על.
גורדון לווט נפטר באנגליה בשנת 2000, בגיל 79. ארגונים ישראלים ויהודים ברחבי העולם התאבלו על מותו.[2]
הערות שוליים
- ^ Levett, Gordon (1994). Flying under two flags : an ex-RAF pilot in Israel's War of Independence. Frank Cass. pp. 3, 7–10. ISBN 0714641022. OCLC 31310743.
- ^ אמריקאים ותיקים בישראל, מתנדבים במלחמת העצמאות, מתנדבים מארצות הברית וקנדה, חורף 2001, sas.upenn.edu