גנט–וייפלחם
 | |
| קו הסיום במרוץ בווייפלחם (אנ') | |
| מדינות |
בלגיה  |
|---|---|
| סוג | מרוץ חד יומי |
| אורך המסלול | 240+ קילומטרים (נכון למהדורה האחרונה) |
| חודש | מרץ |
| משך | 1 ימים |
| היסטוריה | |
| התקיים לראשונה | 1934 |
| מרוצים עד כה | 85 |
| מנצח ראשון |
גוסטב ואן בל |
| מוביל במספר הניצחונות |
3 ניצחונות  מריו צ'יפוליני ריק ואן לואי(אנ') אדי מרקס  פטר סאגאן טום בונן רוברט ואן איינמה(אנ') |
| מנצח אחרון |
 כריסטוף לאפורט |
| שנת מרוץ אחרונה | 2023 |
  | |
גנט–וייפלחם (באנגלית: Gent–Wevelgem) הוא מרוץ אופניים חד יומי שנערך בחודש מרץ בבלגיה מאז 1934. המרוץ הוא אחד מקלאסיקות האביב ומתאים יותר למאיצים קלאסיים מאשר לפנצ'רים, בניגוד לשאר הקלאסיקות, בנוסף לכך הוא גם אחד מהמרוצים הבלגיים הבכירים בעולם והוא חלק מסבב ה-UCI World Tour, הדרג הגבוה ביותר למרוצים.
פטר סאגאן, אדי מרקס, מריו צ'יפוליני, ריק ואן לואי(אנ'), רוברט ואן איינמה(אנ') וטום בונן, מובילים במספר הניצחונות במרוץ, כאשר כל אחד מהם ניצח כ-3 פעמים. המנצח האחרון במרוץ במהדורה האחרונה שהתקיימה ב-2022, הוא ביניאם גירמאי האריתראי. מ-2012, מתקיים גם מרוץ נשים.
היסטוריה
המרוץ נערך בפעם הראשונה בספטמבר 1934 כמרוץ חובבים, וכלל רק משתתפים בלגים. במרוץ ניצח גוסטב ואן בל. ב-1936, המרוץ הורחב ל-168 קילומטרים ונהפך למקצועי, רוברט ואן איינמה ניצח בו. בזמן תקופת מלחמת העולם השנייה המרוץ בוטל. הזוכה הראשון במהדורה של לאחר המלחמה היה רוברט ואן איינמה, אך ניצחונו אושר רשמית רק לאחר עשרה ימים מסיום המרוץ, לאחר בדיקה מעמיקה של תמונת הסיום ("פוטו פיניש").
בשנת 1947 מארגנת המרוץ הצליחה להביא שניים מהרוכבים הגדולים בעולם באותה תקופה, ג'ינו ברטלי ופאוסטו קופי. עשר שנים לאחר מכן המרוץ הפך באופן רשמי לסבב מרוצי פלנדריה, ואדי מרקס ניצח בו כ-3 פעמים. הזוכה הצרפתי הראשון היה ז'אק אנקטיל, בשנת 1964.
בשנת 1977 המרוץ גדל ל-277 קילומטרים, המהדורה הארוכה ביותר אי פעם. ברנאר אינו ניצח בה.
החל מ-2015 המרוץ נקרא "גנט–וייפלחם – בשדות פלנדריה", על שם שירו האיקוני של ג'ון מק'קרי "בשדות פלנדריה". המארגנים רצו לציין את שנת המאה למלחמת העולם הראשונה מאחר שאזור וסטהוק שבו מתקיים המרוץ היה בלב אזורי הקרבות במלחמה, כמו למשל קרבות איפר והוא מכיל מספר רב של בתי קברות של מדינות ההסכמה.
מנצחים אחרונים
- 2000: חרט ואן בונט(אנ')
- 2001: ג'ורג' הינקאפי
- 2002: מריו צ'יפוליני
- 2003: אנדראס קלייר(אנ')
- 2004: טום בונן
- 2005: ניקו מאתאן(אנ')
- 2006: תור הוסהובד
- 2007: מרכוס בורגארט(אנ')
- 2008: אוסקר פריירה
- 2009: אדוואלד בואסון האגן
- 2010: ברנארד איסל
- 2011: טום בונן
- 2012: טום בונן
- 2013: פטר סאגאן
- 2014: ג'ון דגנקולב
- 2015: לוקה פאוליני
- 2016: פטר סאגאן
- 2017: גרג ואן אוורמאט
- 2018: פטר סאגאן
- 2019: אלכסנדר קריסטוף
- 2020: מאדס פדרסן
- 2021: ווט ואן ארט
- 2022: ביניאם גירמאי
- 2023: כריסטוף לאפורט
ניצחונות לפי מדינה
| מדינה | כמות ניצחונות | |
|---|---|---|
| בלגיה |
50 | |
| איטליה |
7 | |
 הולנד |
5 | |
| צרפת |
4 | |
סלובקיה  נורווגיה  גרמניה |
3 | |
 דנמרק |
2 | |
 שווייץ  ארצות הברית  ספרד  ברית המועצות  אירלנד  אוסטריה אוסטריה  אריתריאה |
1 |
מרוץ הנשים
מ-2012, נערך גם מרוץ נשים. הזוכה הראשונה הייתה ליזי ארמיסטייד, לאחר בריחה של 40 קילומטרים.
מנצחות המרוץ
- 2012: ליזי ארמיסטייד
- 2013: קריסטן וילד
- 2014: לורן הול
- 2015: פלורטי מאקאי
- 2016: שאנטל בלאק
- 2017: לוטה לפיסטו
- 2018: מרתה באסטיאנלי
- 2019: קריסטן וילד
- 2020: ז'וליאן ד'אור
- 2021: מריאנה ווס
- 2022: אליסה בלסמו
- 2023: מרלן רויסר
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גנט–וייפלחם
גנט–וייפלחם, ברשת החברתית פייסבוק
גנט–וייפלחם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גנט–וייפלחם, ברשת החברתית אינסטגרם
