דו"ח חירות בעולם
![]() |
יש לעדכן ערך זה.
| |
יש לעדכן ערך זה. | |
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/2023_Freedom_in_the_World.png/330px-2023_Freedom_in_the_World.png)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/06/Electoral_democracies.svg/330px-Electoral_democracies.svg.png)
דו"ח חירות בעולם (באנגלית: Freedom in the World Report), מתפרסם מדי שנה על ידי ארגון ה-Freedom House האמריקאי. מטרת הדו"ח היא לנסות ולהציג מדד כמותי לרמת הדמוקרטיה והחופש הפוליטי במדינות ובטריטוריות שונות בעולם. הדו"ח מדרג את רמת הזכויות הפוליטיות והחירויות האזרחיות במדינות ובטריטוריות השונות בסולם של 1 (הכי חופשי) ועד ל-7 (הכי פחות חופשי). על פי דירוגים אלה, מחולקות המדינות לקטגוריות – "חופשית" (Free), "חופשית חלקית" (Partly Free) ו"לא חופשית" (Not Free). פרסום המדד החל בשנת 1973 על ידי הסוציולוג ריימונד גסטיל.[1]
נתוני הדו"ח זוכים לשימוש רב בעולם, ונחשבים על ידי רבים לסמכות בתחום.[1] המדד מופיע רבות בתקשורת, זוכה לשימוש רב במחקרים אקדמיים וכן משמש את האומות המאוחדות, הבנק העולמי והסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי של ממשלת ארצות הברית.[1] המדד נחשב בקרב קהילת החוקרים כ"קנה מידה למדידת הדמוקרטיה",[1] ולדעת תומכיו ישנו מתאם גבוה בינו לבין מדדי דמוקרטיה אחרים,[2] כמו מדד ה-Polity data series.[3] מאידך גיסא, כלפי הדו"ח הופנתה גם ביקורת, לפחות באשר לכמה ממרכיביו.[4]
דו״ח 2024
בדו״ח 2024 (על נתונים מ-2023) מצוין כי ב-18 השנים האחרונות משנת 2005, חלה ירידה ברמת החופש שנמדדת על פי הדו״ח כאשר ב־52 מדינות חלה ירידה לעומת 21 מדינות שבהן חלה עליה. בנגורנו קראבך חלה ההתדרדרות הגדולה ביותר משנת 2022, עם ירידה של 40- נקודות ע״פ מדדי הדו״ח.[5]
לפי הדו"ח הנוכחי, הציון של מדינת ישראל בדירוג החירות העולמית הינו 74 מתוך 100, לעומת שנה שעברה בה ישראל צברה 77 נקודות מתוך 100.
דו"ח 2019
הנתונים המופיעים מטה הם נתוני מהדורת 2019 של הדו"ח.[6][7] עבור כל מדינה, הסטטוס הסופי ("חופשית", "חופשית חלקית" או "לא חופשית") נקבע על ידי הממוצע של הציון עבור זכויות פוליטיות והציון עבור חירויות אזרחיות. מדינות שממוצע הציונים שלהן הוא בין 1.0 ל-2.5 נחשבות לחופשיות, אלו שממוצע הציונים שלהם הוא בין 3.0 ל-5.0 נחשבות לחופשיות חלקית ואלו שממוצע הציונים שלהם הוא בין 5.5 ל-7.0 נחשבות ללא חופשיות. המתודולוגיה מוסברת באתר הרשמי של Freedom House.[8]
כוכבית (*) מציינת מדינות שנחשבות לדמוקרטיות אלקטורליות. על מנת להיחשב לדמוקרטיה כזו, על מדינה לעמוד בתנאים הבאים:
- מערכת פוליטית תחרותית ומרובת מפלגות.
- זכות בחירה לכל האזרחים המבוגרים. (תיתכנה הגבלות לגיטימיות כנגד אזרחים שהורשעו בפשעים מסוימים).
- קיום של בחירות באופן קבוע, וביצוע הבחירות בתנאים של חשאיות וביטחון סביר. כמו כן אסור שתהיה רמה גבוהה של זיופים ותרמיות בבחירות.
- אפשרות משמעותית של המפלגות הפוליטיות לפנות לציבור באמצעות התקשורת ובאמצעות קמפיינים פוליטיים פתוחים.
בדו"ח של שנת 2019 114 מדינות קיבלו סטטוס של דמוקרטיות אלקטורליות, שתיים פחות מבדו"ח של השנה הקודמת. בהוטן וקוסובו נוספו לרשימת הדמוקרטיות האלקטורליות, ואילו בוסניה והרצגובינה, קומורו, נפאל וטנזניה איבדו את מעמדן כדמוקרטיות אלקטורליות.
בטבלאות שלהלן:
PR – זכויות פוליטיות (Political Rights)
CL – חירויות אזרחיות (Civil Liberties)
* – דמוקרטיות אלקטורליות על פי ההגדרה שהובאה לעיל.
מזרח אירופה, מרכז אירופה ומדינות ברית המועצות לשעבר
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
3 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
מערב אירופה ודרום אירופה
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
2 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
2 | 1 | חופשית |
![]() |
3 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
אמריקה
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
2 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
אסיה והאוקיינוס השקט
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
5 | 6 | לא חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
3 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
4 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
6 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
אפריקה שמדרום לסהרה
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
4 | 2 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 2 | חופשית |
![]() |
4 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
1 | 2 | חופשית |
![]() |
5 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
3 | 3 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
המזרח התיכון וצפון אפריקה
מדינה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
5 | 6 | לא חופשית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
5 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
2 | 3 | חופשית |
![]() |
5 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
טריטוריות הקשורות למדינות או שנויות במחלוקת
טריטוריות השנויות במחלוקת או הקשורות למדינות מדורגות בנפרד בדו"ח. (בסוגריים מופיעים הגורם או המדינה השולטת בשטח, שעמה קיימת המחלוקת או שאליה קשורה הטריטוריה):
מדינה / טריטוריה | PR | CL | סטטוס |
![]() |
4 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
5 | 2 | חופשית חלקית |
![]() |
4 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
6 | 5 | לא חופשית |
![]() |
6 | 4 | חופשית חלקית |
![]() |
2 | 2 | חופשית |
![]() |
7 | 5 | לא חופשית |
![]() |
1 | 1 | חופשית |
![]() |
4 | 5 | חופשית חלקית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
6 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
![]() |
7 | 7 | לא חופשית |
![]() |
7 | 6 | לא חופשית |
שנת 2020
בראשית שנת 2021, פורסם הדו"ח העוסק בשנת 2020. כותרת הדו"ח היא "דמוקרטיה במצור"[11] והוא עוסק בין השאר, בפגיעה בדמוקרטיה שהתרחשה במספר מקומות בעולם בעת מגפת הקורונה. גם בדו"ח שנתי אחר של הארגון, הדו"ח על רמת החופש ברשת האינטרנט (Freedom on the Net Report), תוארו מגמות עולמיות שליליות בעקבות המגפה. מגמות אלו כללו ניצול של מספר ממשלות את המגפה כעילה להגבלת הגישה למידע במקביל להצפת מידע מוטעה שמונע מאזרחים גישה למידע שאינו נוח לממשלה; הגברת איסוף נתונים על האזרחים על ידי הרשויות באופן שעלול לפגוע בפרטיות; "פיצול" של האינטרנט הגלובלי כך שמדינות שונות מטילות מגבלות על זרימת מידע לשטחן.[12]
שנת 2022
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/34/Gnome-colors-edit-find-replace.svg/25px-Gnome-colors-edit-find-replace.svg.png)
בראשית שנת 2023, פורסם הדו"ח העוסק בשנת 2022. הוא מציין שיפור במדינות רבות ובלימת המגמות השליליות שהסתמנו בשנים קודמות. מספר המדינות בהן חל שיפור דומה למספר המדינות בהן חלה נסיגה (כ-35 מתוך 195 לכל כיוון). ההתקדמות מיוחסת בעיקר להסרת המגבלות שהוצבו במדינות שונות בגלל מגפת הקורונה. עם זאת, מלחמת רוסיה–אוקראינה הייתה התפתחות שהגבירה את הסכנות לחופש בעולם. הדוח מציין שקיימת תופעה רחבה של נסיגה ברמת חופש הביטוי ובקיומה של תקשורת חופשית. לגבי ישראל, הדוח קובע שישראל היא דמוקרטיה רב מפלגתית חזקה עם מערכת משפטית חזקה שהגנה על הזכויות לחופש. עם זאת, הדוח מציין שקיימת אפליה כללית וגם מצד הממסד הפוליטי נגד מיעוטים. מערכת המשפט לא הצליחה לעצור תופעה זו בשנת 2022.
דירוגה של ישראל לאורך השנים
ישראל מדורגת בדו"ח כל שנה מאז שיצא לראשונה. להלן דירוגה של ישראל לאורך השנים.[9][13][11] שנות השיא של ישראל, מאז תחילת המדד היו 2006–2014. מאז שנת 2015 ישנה, בהכללה, ירידה הדרגתית ועקבית בדירוג של ישראל. הדירוג הנמוך ביותר שלה היה בשנת 2024, על רקע מלחמת חרבות ברזל.[5]
דירוג נמוך יותר (הסעיפים CL ו-PR) משמעו מצב חופש טוב יותר; אולם כמות נקודות נמוכה יותר משמעה מצב חופש גרוע יותר.
שנת פרסום הדו"ח[14] | PR | CL | סטטוס | נקודות |
2024 | 2 | 3 | חופשית | 74 |
2023 | 2 | 3 | חופשית | 77 |
2022 | 2 | 3 | חופשית | 76 |
2021 | 2 | 3 | חופשית | 76 |
2020 | 2 | 3 | חופשית | 76 |
2019 | 2 | 3 | חופשית | 78 |
2018 | 1 | 3 | חופשית | 79 |
2017 | 1 | 2 | חופשית | 80 |
2016 | 1 | 2 | חופשית | 80 |
2015 | 1 | 2 | חופשית | 80 |
2014 | 1 | 2 | חופשית | 81 |
2013 | 1 | 2 | חופשית | 81 |
2012 | 1 | 2 | חופשית | |
2011 | 1 | 2 | חופשית | |
2010 | 1 | 2 | חופשית | |
2009 | 1 | 2 | חופשית | |
2008 | 1 | 2 | חופשית | |
2007 | 1 | 2 | חופשית | |
2006 | 1 | 2 | חופשית | |
2005 | 1 | 3 | חופשית | |
2004 | 1 | 3 | חופשית | |
2003 | 1 | 3 | חופשית | |
2002 | 1 | 3 | חופשית | |
2001 | 1 | 3 | חופשית | |
2000 | 1 | 2 | חופשית | |
1999 | 1 | 3 | חופשית | |
1998 | 1 | 3 | חופשית | |
1997 | 1 | 3 | חופשית | |
1996 | 1 | 3 | חופשית | |
1995 | 1 | 3 | חופשית | |
1994 | 1 | 3 | חופשית | |
1993 | 2 | 2 | חופשית | |
1992 | 2 | 2 | חופשית | |
1991 | 2 | 2 | חופשית | |
1990 | 2 | 2 | חופשית | |
1989 | 2 | 2 | חופשית | |
1988 | 2 | 2 | חופשית | |
1987 | 2 | 2 | חופשית | |
1986 | 2 | 2 | חופשית | |
1985 | 2 | 2 | חופשית | |
1984 | 2 | 2 | חופשית | |
1983 | 2 | 2 | חופשית | |
1982 | 2 | 2 | חופשית | |
1981 | 2 | 2 | חופשית | |
1980 | 2 | 2 | חופשית | |
1979 | 2 | 2 | חופשית | |
1978 | 2 | 2 | חופשית | |
1977 | 2 | 3 | חופשית | |
1976 | 2 | 3 | חופשית | |
1975 | 2 | 3 | חופשית | |
1974 | 2 | 3 | חופשית | |
1973 | 2 | 3 | חופשית |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Freedom in the World – האתר הרשמי. (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 Giannone, Diego (2010), "Political and ideological aspects in the measurement of democracy: the Freedom House case", Democratization, Volume 17, Issue 1, pages 68 - 97
- ^ https://web.archive.org/web/20130420114317/http://www.freedomhouse.org/report/freedom-world-2013/methodology
- ^ Casper, Gretchen, and Claudiu Tufis. 2003. “Correlation Versus Interchangeability: the Limited Robustness of Empirical Finding on Democracy Using Highly Correlated Data Sets.” Political Analysis 11: 196-203
- ^ Bollen, K.A. (1992) Political Rights and Political Liberties in Nations: An Evaluation of Human Rights Measures, 1950 to 1984. In: Jabine, T.B. and Pierre Claude, R. "Human Rights and Statistics". University of Pennsylvania Press. ISBN 0812231082
- ^ 1 2 Yana Gorokhovskaia ,Cathryn Grothe, [https://freedomhouse.org/sites/default/files/2024-02/FIW_2024_DigitalBooklet.pdf Freedom in the World 2024: The Mounting Damage of Flawed Elections and Armed Conflict], FREEDOM IN THE WORLD 2024, 2024
- ^ דו"ח 2019 באתר הרשמי של Freedom House.
- ^ טבלת דירוגי המדינות לשנת 2019, באתר Freedom House.
- ^ Methodology, Ffreedom House
- ^ 1 2 הנתונים שלהלן מתייחסים לדירוגה של מדינת ישראל עצמה. שטחי יהודה והשומרון וחבל עזה שבשליטת הרשות הפלסטינית והחמאס מדורגים בנפרד, תחת השמות הגדה המערבית (West Bank) ורצועת עזה (Gaza Strip) בחלק טריטוריות הקשורות למדינות או שנויות במחלוקת (Related and Disputed Territories).
- ^ הנתונים האחרונים עבור מקאו הם מ-2002.
- ^ 1 2 Freedom in the World 2021
- ^ The Pandemic's Digital Shadow, Freedom House
- ^ Freedom in the World, באתר Freedom House.
- ^ כל דו"ח מתפרסם בשנה שאחרי השנה שאליה הוא מתייחס. כך, לדוגמה, אם שנת פרסום הדו"ח היא 2024, הרי שהוא מתייחס לשנת 2023.