האימפריה האכדית

האימפריה האכדית
𒆳𒌵𒆠
האימפריה האכדית
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה אכדית
שומרית
עיר בירה אכד
גאוגרפיה
יבשת אסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 2334 לפניה"ס
פירוק  
תאריך פירוק 2154 לפניה"ס
ישות קודמת הממלכה המארית השנייה
אומה
ישות יורשת השושלת הגותית של סומר
הממלכה המארית השלישית
אבלה
שליטים בולטים סרגון (2334-2279 לפניה"ס)
שו טורול (2170-2154 לפניה"ס)
דמוגרפיה
דת מסופוטמית עתיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד. במשך השנים, האכדים אימצו אט אט את התרבות ומערכת הכתב של השומרים. האימפריה התקיימה בין השנים 2350–2150 לפנה"ס לערך.

היסטוריה

האימפריה האכדית

שליטים בעלי שמות שמיים כבר היו קיימים בכיש. אחד מהם, בן זמנו של השליט השומרי האחרון, לוגל-זגה-סי, היה אלוסאריד (או אורומוס) ש"כבש את עילם ובראס". אך סרגון (שארו-קין), שניצח ושבה את לוגאל-זאגה-סי ולקח את האימפריה שלו, מפורסם בהרבה. כתובת ארוכה של בנו של סרגון, מנישטושו, נתגלתה בשושן על ידי ג'. די מורגן. סרגון מתוארך על ידי חוקרים מודרניים בערך ב-2300 לפנה"ס (אם כי ה"מלך הארכאולוג" של בבל, נבונאיד, חישב כי הוא חי בערך ב-3800 לפנה"ס).

סרגון היה בנו של ל'איבום או איטי-בל, ואגדה אחרת מספרת כיצד הוא נולד בסתר ונשלח לשוט על מימי החידקל בתיבה של סוף. כאן הוא ניצל בידי "אקי הכפרי"; אך בסופו של דבר הגיע היום בו מקורו האמיתי נודע. במקור הוא היה שר המשקים של מלך כיש עם שם שמי, אור זאבאבה. הוא פלש ארבע פעמים לסוריה וארץ ישראל, ובמשך שלוש שנים הכניע את ארצות "המערב" על מנת לצרף אותן יחד עם מסופוטמיה לאימפריה אחת.

פסלים שלו הוצבו לחופי הים התיכון כאות לניצחונותיו, וערים וארמונות נבנו בארצו בעזרת ביזת הארצות הכבושות. גם עילם והחלק הצפוני של מסופוטמיה נכבשו, ודוכא מרד בשומר עצמה.

שני בניו ויורשיו של סרגון, רימוש ומַנישְתוּסוּ לא היו עד כדי כך מוצלחים, ושניהם נרצחו; אך נכדו, נרם-סין, המשיך את ההצלחות הקודמות, כבש את מגן ושבה את מלכה. הוא אימץ את התואר המלכותי "המלך נרם-סין, של ארבעת הרוחות", וכמו סבו פנו אליו כ"האל של אכד", בדומה לכבוד האלים שניתן לפרעונים במצרים.

תרבות

תבליט שעליו מצויר נאראם-סין, שדומה מאוד לאמנות מצרית, נמצא בדיארבקר בטורקיה המודרנית. האמנות הבבלית כבר הגיעה לרמת מצוינות גבוהה; שני חותמות גליל מתקופת סרגון הם עבודת אמנות יוצאת דופן באבני חן.

האימפריה חוברה על ידי כבישים, שעליהם היה שירות דואר קבוע. על חותמות חמר ששירתו כבולים נכתבו שמותיהם של סרגון ובנו. נראה כי היו גם מפקדי אוכלוסין של תושבי האימפריה, ובמסמך אחד מצוין שאורו-מליכ, ששמו מראה על מוצאו הכנעני, היה המושל של ארץ האמורים, או 'אמורו' כפי שנקראה ארץ ישראל בפי האכדים. מסתבר כי אוסף התצפיות האסטרונומיות הראשונות נכתב עבור ספרייה שנוסדה בידי סרגון.

התמוטטות

נאראם-סין תיעד את המלחמות האכדיות כנגד העם הארמאני באררט. ארמן היה המנהיג של שבט שמאז נשא את שמו. לא ידוע האם סרגון, סבו של נאראם-סין גם כן לחם נגד עם זה.

לא ברור האם המלחמות עם הארמנים הם שהביאו להתמוטטות של האימפריה האכדית. אולם, היא כבר החלה להתפורר בתקופתו של שאר-קלי-שארי, בנו של נאראם-סין, ועד סוף תקופת מלכותו היא התמוטטה סופית תחת פלישה של ברברים מהזגרוס הידועים כ"גותים".

הדת

בד בבד עם ההתעצמות הצבאית/כלכלית החלה ממלכת אכד לפרוח מהבחינה האומנותית והתרבותית. אוצרות התרבות השומרית תורגמו לאכדית והחל תהליך עיצובם מחדש של אלי השומרים הקדומים על פי תבניתם של האכדים. לדוגמה האל אנו נהפך באכד ל אל - האל הראשי, איננה לאישתר, אנכי הפך לאאה: הירח הפך לסין. מאוחר יותר, לאחר פלישת הגותים, שבטי ההרים מהזגרוס בנו מקדש (זיגוראת) לאל ירח.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האימפריה האכדית בוויקישיתוף