הבחירות הכלליות בשוודיה 2018

‹ 2014 שוודיה 2022 ›
הבחירות הכלליות בשוודיה 2018
9 בספטמבר 2018
מועמד	סטפן לוון	אולף קריסטרסון	אימי אוקסון
מפלגה	הסוציאל-דמוקרטים	המפלגה השמרנית	מפלגת השוודים הדמוקרטים
גוש	האדומים-ירוקים	הברית השוודית	עצמאי
מספר הקולות	1,830,386	1,284,698	1,135,627
מספר המושבים בבחירות 2014	113	84	49
מספר המושבים	100	70	62
שינוי במושבים	13	14	13
אחוזים	28.26% (2.75-)	19.84% (3.49-)	17.53% (4.68)
המפה מציגה את המפלגה שזכתה במירב הקולות לפי: מימין - תוצאות לפי קומינר ; משמאל - תוצאות לפי מחוזות אדום: סוציאל-דמוקרטים; כחול: שמרנים; צהוב: שוודים דמוקרטים[1]
הזוכה: סטפן לוון הסוציאל-דמוקרטים

הבחירות הכלליות בשוודיה נערכו ב-9 בספטמבר 2018, ובמהלכן נבחרו כל 349 חברי הריקסדאג (הפרלמנט), בכל מחוזות הבחירה של שוודיה. שני המתמודדים המרכזיים על ראשות הממשלה היו ראש הממשלה, שהוא מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, סטפן לוון, וראש האופוזיציה, שהוא מנהיג המפלגה השמרנית, אולף קריסטרסון.

גם מנהיג מפלגת השוודים הדמוקרטים מהימין הפופוליסטי אימי אוקסון התמודד על ראשות הממשלה, אך מרבית המפלגות (למעט המפלגה העממית הליברלית) הצהירו בכלי התקשורת ובנאומיהם, עוד לפני הבחירות, כי לא ישבו עמו בממשלה ובקואליציה.

תוצאות הבחירות הראו ירידה של 15 מנדטים (כ-9%) לגוש השמאל-מרכז הקואליציוני ועליה מקבילה של 15 מנדטים לימין-מרכז האופוזיציוני, כאשר במרבית העלייה (13 מ-15 המנדטים) זוכה מפלגת "השוודים הדמוקרטים". עם זאת, העובדה שמרבית מפלגות הימין-מרכז מחרימות גם הן, כמו השמאל, את "השוודים הדמוקרטים", יצרה כמעט תיקו - 144 מנדטים לגוש השמאל-מרכז מול 143 מנדטים לגוש הימין-מרכז, כאשר 62 המנדטים של השוודים הדמוקרטים אינם משתתפים (דרוש רוב של 175 מנדטים לפחות) וניסיונותיהם של מנהיגי שני הגושים להרכיב ממשלה נכשלו. נכון ל-22 בנובמבר 2018, ניסיונה של מפלגת המרכז (ימין-מרכז) הקטנה להקים קואליציה רחבה של שני הגושים, בלי "השוודים הדמוקרטים" מצד אחד ומפלגת השמאל מצד שני נכשל גם הוא^[2].

רק ב-11 בינואר 2019, כלומר ארבעה חודשים לאחר הבחירות, הסיכמו נציגי מפלגת המרכז והמפלגה העממית הליברלית לתמוך בהקמת ממשלה מיעוט חדשה בראשות ראש הממשלה המכהן, סטפן לוון^[3]. ההסכם גרם בפועל לפירוק הברית השוודית (ברית מפלגות הימין-מרכז) לאחר שמנהיג המפלגה השמרנית אולף קריסטרסון ומנהיגת הנוצרים הדמוקרטים אבה תור הצהירו ש"הפרק הזה בהיסטוריה נגמר"^[4]. החל מסוף 2020 החלו שיחות להקמת "הברית השוודית החדשה" שאמורה לכלול שתיים מהשותפות המקוריות של הברית השוודית, דהיינו השמרנים והנוצרים הדמוקרטים, ביחד עם מפלגת הימין הקיצוני השוודים הדמוקרטים, זאת לאחר שהקמת ממשלת מרכז-ימין-ימין קיצוני (כלומר, ממשלה של הברית השוודית עם השוודים הדמוקרטים) נדחתה עקב החרמת המפלגה מהימין הקיצוני על ידי כל יתר החברות בפרלמנט. משמעות הדבר, אם יצא לפועל, היא הכרה של מפלגות המרכז-ימין בלגיטימיות הישיבה המשותפת עם הימין הקיצוני. נכון ל-2 במאי 2021, כשנה לפני מערכת הבחירות הבאה, השיחות לא מתקדמות^[5].

מפלגות

מפלגות מרכזיות

שמאל

במסגרת "הצד השמאלי" של המפה הפוליטית בשוודיה קיימת באופן מסורתי מפלגה בכירה אחת, והיא המפלגה הסוציאל-דמוקרטים בראשות סטפן לוון. המפלגה דוגלת באידיולוגיה סוציאל-דמוקרטית. בעקבות ניצחונה בבחירות 2014 (113 מושבים מתוך 349; ראשונה בגודלה), הקימה המפלגה קואליציית מיעוט ב-3 באוקטובר 2014 (ביחד עם מפלגת הירוקים) ובתמיכה חיצונית של מפלגת השמאל. כהונת המפלגה בקדנציה זו לוותה במספר שערויות של בכיריה, אשר חלקם נאלצו להתפטר.

ימין

במסגרת "הצד הימני" של המפה הפוליטית בשוודיה קיימת באופן מסורתי מפלגה בכירה אחת, והיא המפלגה השמרנית בראשות אולף קריסטרסון. המפלגה דוגלת באידיולוגיה שמרנית-ליברלית. המפלגה היא ראש "הברית השוודית" (בשוודית: Allians för Sverige), שבה חברות גם מפלגת המרכז, המפלגה הליברלית ומפלגת הנוצרים הדמוקרטיים. בעקבות תבוסתה בבחירות 2014 (84 מושבים מתוך 349, ירידה-חדה של 23 מושבים; שנייה בגודלה), ומתוך המסורת הדמוקרטית-השוודית המאפשרת הקמת ממשלות מיעוט למפלגה המנצחת בבחירות, אפשרה המפלגה את הקמת קואליציית המיעוט של יריבתה הפוליטית משמאל. במהלך הכהונה הנוכחית (2014–2018) טרם הבחירות, החליפה המפלגה את מנהיגה הקודם פעמיים (ינואר 2016 ואוקטובר 2017).

בניגוד למפלגה השמרנית, בבחירות הקודמות עלתה קרנה של מפלגת השוודים הדמוקרטים בראשות אימי אוקסון. המפלגה הוקמה בשנת 1988 אך במהלך השנים מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה (בבחירות הראשונות קיבלה 1,118 קולות בלבד). המפלגה נכנסה לריקסטאד בבחירות 2010 (20 מושבים מתוך 349; שישית בגודלה) ובבחירות 2014 נהפכה למפלגה השלישית בגודלה בריקסטאד (49 מושבים מתוך 349). המפלגה דוגלת בלאומנות פוליטית ומתנגדת להגירה, אך במהלך שנות קיומה (1988-הווה) נקשרו בשמה גם פעילויות אנטישמיות וגזעניות, בהן פגיעה פיזית ביהודים ובמוסלמים, אותם ראשיה מכחישים נמרצות. עקב קיצוניות המפלגה (לכאורה, בעיני הציבור הרחב), אף מפלגה לא הסכימה לשבת עימה בקואליציה לאחר בחירות 2014, דבר אשר סלל את הקמת ממשלת המיעוט של הסוציאל-דמוקרטים. בסקרים שנערכו לקראת הבחירות, המפלגה נעה סביב 20% (לעומת 12% בבחירות 2014) אשר עשויים להפוך את המפלגה, לראשונה, לגדולה ביותר בצד הימני של המפה הפוליטית, ועל כן כמועמדת לראשות הממשלה.

מפלגות קטנות

שמאל

המפלגות הקטנות בצד השמאלי (החברות בריקסטאד) הן מפלגת השמאל, הירוקים. מפלגות אלו זכו ב-21 וב-25 מושבים, בהתאמה. המפלגות תומכות בסוציאליזם, בשמירה על איכות הסביבה, בהגנה על זכויות הפרט ובזכויות של מעמד העובדים. בנוסף, מפלגות אלו תומכות בהגירה לשוודיה ומרבות להאשים את המתנגדים לה באסלאמופוביה. מפלגת הירוקים היא בעלת מנהיגות משותפת דו-מינית והיא חברה בממשלת שוודיה של 2014–2018. שתי מפלגות אלו, ביחד עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מחזיקות בכ-45% ממושבי הריקסטאד (159 מתוך 349).

מפלגה נוספת בצד השמאלי היא המפלגה הפנימיסטית. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה (4%) בבחירות 2014 (קיבלה 194,719 קולות, 3.12%), אך היא במגמת עלייה מתמדת, הדומה למגמת העלייה של "השוודים הדמוקרטים" בצד-הימני, כאשר עלתה ב-2.72% לעומת בחירות 2010 (אם כי נרשמה ירידה בסקרים בין החודשים יוני-יולי 2018, בסמוך למועד הבחירות). המפלגה הוקמה בשנת 2005 וזכתה לראשונה במושב בודד בפרלמנט האירופי בבחירות 2014. כשמה, המפלגה תומכת בפמיניזם.

ימין

מפלגת המרכז בראשות אנני לאף (מאז 2011) היא חברה מרכזית ב"ברית השוודית" (ברית מפלגות הימין-הכלכלי המתונות) והייתה שותפה בממשלת שוודיה הקודמת (2010–2014). היא דוגלת בשמרנות כלכלית. המפלגה קיבלה 22 מושבים בבחירות 2014 (ירידה של מושב אחד; חמישית בגודלה). במסגרת המשא-ומתן להקמת ממשלת שוודיה הנוכחית (2014–2018), הוצע למפלגה להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כסמן הימני של הממשלה, אך היא סירבה בשל חברותה המסורתית בממשלות הימין (בראשות המפלגה השמרנית).

באופן דומה, המפלגה המפלגה העממית הליברלית בראשות יאן ביירקלונד (מאז 2007) היא גם חברה ב"ברית השוודית" וגם היא הייתה שותפה בממשלת שוודיה הקודמת (2010–2014). המפלגה תמכה בעבר בליברליזם חברתי והייתה שותפה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. מאז 2007 (תחת מנהיגותו של יאן ביירקלונד) המפלגה תומכת בליברליזם שמרני יותר וכן נוקטת במדיניות נוקשה יותר כלפי פשיעה ואלימות (החמרה בענישה, החמרת המשמעת בבית הספר וכו'). המפלגה קיבלה 21 מושבים בבחירות 2014 (עלייה של שני מושבים; שישית בגודלה).

מפלגה נוספת ב"ברית השוודית" היא מפלגת הנוצרים הדמוקרטים בראשות אבה בוש תור, שזכתה ב-16 מושבים בבחירות 2014 (ירידה של שלושה מושבים; שביעית בגודלה, הקטנה ביותר). המפלגה דוגלת בדמוקרטיה נוצרית, ותומכת בליברליזם כלכלי ובשמרנות. היא הוקמה במטרה לקדם תכנים דתיים שהחלו לצאת מבתי הספר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אך ברבבות השנים פרשה מחברותה בכנסייה השוודית. בבחירות האחרונות (2014) עברה המפלגה בקושי את אחוז החסימה (כ-4.6%, בעוד אחוז החסימה עמד על 4%), וגם לקראת הבחירות הללו היא התנדנדה סביב אחוז החסימה בסקרי דעת הקהל (בדומה למפלגה הפנימיסטית, משמאל).

מפלגות נוספות

בנוסף, רצות בבחירות אלו מספר מפלגות נוספות, שהבולטות שבהן הן מפלגת הפיראטים האולטרה-שמאלית ואלטרנטיבה לשוודיה האולטרה-ימנית, אך הן אינן מהוות פקטור (לכאורה) בבחירות ונחשבות להצבעת-מחאה כנגד עצם-קיומו של הממסד החוקתי-הדמוקרטי במדינה (ללא הקשר פוליטי ספציפי, בדומה להצבעת פתק לבן).

סקרים

הרשימה הבאה מראה את אחוז-התמיכה המשוקלל בסקרים שונים לכל מפלגה לפי מפתח-חודשי, החל מחודש ספטמבר 2014 ועד ספטמבר 2018 (לעיון ברשימת הסקרים המלאה המובאת בוויקיפדיה בשפה האנגלית, ראו כאן). הגרף שבתחתית הרשימה מראה את התוצאות האחרונות, כלומר ממוצע-הסקרים של 15 הימים שקדמו ליום הבחירות, לפי מפתח גושי (להבדיל ממפתח מפלגתי, ראה להלן בערך את פירוט הגושים). הקו המופיע בין הספרות 1 ל-8 בגרף זה (במקטע הצהוב) מציין את מיקומו של "מספר הקסם - 175", אשר מאפשר רוב-מוחלט בריקסדאג. התוצאות בסוגריים מציינות את תוצאות האמת (בהשוואה לתוצאות הסקרים).

תוצאות

תוצאות הבחירות לא הולידו ממשלה וודאית. בעוד גוש השמאל (הידוע כ-"Rödgröna", כלומר "האדומים-ירוקים" על שם צבעי המפלגות) נחלש ב-15 מנדטים ל-144 (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עם 100 מנדטים, מפלגת השמאל 28 והמפלגה הירוקה 15), התחזקה הברית השוודית (כלומר "המרכז-ימין") ב-2 מנדטים ל-143 (המפלגה השמרנית עם 70 מנדטים, מפלגת המרכז 31, המפלגה הנוצרית דמוקרטית 23 והמפלגה הליברלית 19). אף מחנה לא הצליח לעבור את "מספר הקסם" של 175 מנדטים (מתוך 349). אל רשימה זו נוספה מפלגת השוודים הדמוקרטים (פופוליזם ימני), אשר לא חברה באף אחד מהגושים. על-אף שהתחזקה ל-62 מנדטים, היא לא תוכל לכהן באף ממשלה בשל החרם חוצה-הגושים עליה. על כן, אף על פי שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית ניצחה בבחירות, וגוש השמאל גבר על גוש המרכז-ימין, נכון ל-10 בספטמבר 2018 טרם ידוע איזו ממשלה תורכב ומי מהמפלגות תכהן בה.^{[דרושה הבהרה]}

רשימות שעברו את אחוז החסימה (4%)

שם			שיוך גושי	מנהיג	תוצאות הבחירות
					מספר קולות	אחוז מכלל הקולות	מנדטים
	S	הסוציאל-דמוקרטים	אדומים-ירוקים (שמאל)	סטפן לוון	1,830,386	28.26	100	13
	M	המפלגה השמרנית	הברית (מרכז-ימין)	אולף קריסטרסון	1,284,698	19.84	70	14
	SD	השוודים הדמוקרטים	-	אימי אוקסון	1,135,627	17.53	62	13
	C	מפלגת המרכז	הברית (מרכז-ימין)	אנני לאף	557,500	8.61	31	9
	V	מפלגת השמאל	אדומים-ירוקים (שמאל)	יונס ח'ודט	518,454	8.00	28	7
	KD	הנוצרים הדמוקרטים	הברית (מרכז-ימין)	אבה בוש תור	409,478	6.32	22	7
	L[9]	המפלגה העממית הליברלית	הברית (מרכז-ימין)	יאן ביירקלונד	335,546	5.49	20	-
	MP	הירוקים	אדומים-ירוקים (שמאל)	גוסטב פרידולין איסבלה לוין[7]	285,899	4.41	16	10

הרכב הריקסדאג החדש לפי מפתח מפלגתי

שיוך מפלגתי		מושבים
	מפלגת השמאל	28
	הסוציאל-דמוקרטים	100
	הירוקים	16
	השוודים הדמוקרטים	62
	המפלגה העממית הליברלית	20
	מפלגת המרכז	31
	המפלגה השמרנית	70
	הנוצרים הדמוקרטים	22
סה"כ		349

הרכב הריקסדאג החדש לפי גושים

גוש		מושבים
	האדומים-ירוקים (שמאל)	144
	הברית (מרכז-ימין)	143
	השוודים הדמוקרטים	62
סה"כ		349

רשימות שהתמודדו ולא עברו את אחוז החסימה

תוצאות לפי קומינר

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית זכתה ברוב יחסי על פני שאר המפלגות בכל אחד ואחד ממחוזות שוודיה (למעט במחוז סטוקהולם, שם זכתה המפלגה השמרנית).

ראו גם

• ריקסדאג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות הכלליות בשוודיה 2018 בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות הכלליות בשוודיה 2018 (בשוודית)
• לירן לוטקר, שוודיה האחרת, באתר "ידיעות אחרונות", 3 בספטמבר 2018
• הגרדיאן, הימין הקיצוני יהפוך ללשון מאזניים? מדריך קצר לבחירות הקרובות בשוודיה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2018
• הגרדיאן, הימין הקיצוני ניצח את הבחירות בשוודיה, עוד לפני הקלפיות, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018

הערות שוליים