הברוטליסט
 |
ערך זה עוסק בסרט שטרם יצא לאקרנים
| |
| ערך זה עוסק בסרט שטרם יצא לאקרנים | |
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
בריידי קורבט  |
|---|---|
| תסריט |
Mona Fastvold, בריידי קורבט |
| עריכה |
דוד יאנצ'ו |
| שחקנים ראשיים |
אדריאן ברודי אמה ליירד סטייסי מרטין איסק דה בנקולה אלסנדרו ניבולה ג'ונתן הייד אריאן לאבד ג'ו אלווין פליסיטי ג'ונס גאי פירס Peter Polycarpou בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוזיקה |
דניאל בלומברג |
| צילום |
לול קרוולי |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Brookstreet Pictures |
| חברה מפיצה |
UIP Duna, A24 |
| הקרנת בכורה |
1 בספטמבר 2024 (פסטיבל הסרטים של ונציה) 20 בדצמבר 2024 |
| משך הקרנה | 210 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | 10 מיליון דולר |
| פרסים |
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הברוטליסט (באנגלית: The Brutalist) הוא סרט דרמה היסטורית אפי משנת 2024 בבימויו של בריידי קורבט, שגם כתב את התסריט יחד עם מונה פאסטוולד. הסרט הוא קופרודוקציה בינלאומית בין ארצות הברית, בריטניה והונגריה. מככבים בו אדריאן ברודי, פליסיטי ג'ונס, ג'ו אלווין, אלסנדרו ניבולה, ג'ונתן הייד וגאי פירס.
הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה ה-81 ב-1 בספטמבר 2024, שם זכה בפרס אריה הכסף לבימוי הטוב ביותר.
עלילה
חלק 1: חידת ההגעה
האדריכל היהודי-הונגרי לאסלו תות' ששרד את השואה מהגר לארצות הברית, כשהוא מותיר אחריו את אשתו ואחייניתו היתומה, מהן הופרד בכוח. באמריקה לאסלו מתארח אצל בן דודו אטילה המתגורר בפילדלפיה. בן הדוד מנהל חנות רהיטים, ומעסיק את לאסלו, אדריכל ברוטליסט בהכשרתו, עד שיימצא עבודה של קבע.
השניים מוזמנים לשפץ את ספרייתו של התעשיין העשיר הריסון לי ואן ביורן. את ההזמנה מבצע בנו הארי, והיא נערכת כהפתעה ללא ידיעתו של הריסון. כשהוא נקלע במפתיע לאזור השיפוץ הוא זועם על הפעולה שבוצעה שלא בהסכמתו ומגרש את השניים, והארי מסרב לשלם להם בתואנה שגרמו נזקים.
אטילה דורש מלאסלו לעזוב את ביתו עקב כשלון הפרוייקט המשותף והאשמות כוזבות של אשתו כי לאסלו מטריד אותה. לאסלו עובר להתגורר בבית מחסה שם נמצא גם גורדון, אב חד הורי עימו הספיק להתיידד. הוא עובד בעבודות ומתחיל להשתמש בהרואין.
הריסון מגיע לבקר את לאסלו ומספר לו שקהילת האדריכלים שיבחה את העיצוב המודרני שלו, וכי הוא חקר אודותיו וגילה על עברו המפואר. הוא משלם לו ומזמין אותו למסיבת חנוכת הספרייה. במסיבה לאסלו מספר על שאיפותיו להשאיר חותם בעולם האמנות, והריסון מצידו מזמין אותו לנהל פרוייקט בנייה של מרכז קהילתי נרחב לזכרה של אימו המנוחה.
לאסלו עובר להתגורר באתר הבנייה ומתחיל לפקח עליה. הוא מעסיק בפרוייקט את גורדון, ושניהם מתגוררים יחד וממשיכים בהתמכרותם להירואין. במקביל עמל עורך הדין של הריסון לזרז את הליך הגירת אשתו ואחייניתו של לאסלו לאמריקה, ומסיים אותו בהצלחה כאשר מתקבלת מהן תמונה שמוכיחה את הקשר בין המשפחתי בין השלושה.
חלק 2: הגרעין הקשה של היופי
לאסלו ממתין לאשתו ארז'בט ואחייניתו סופיה בתחנת הרכבת, ומגלה כי בשל הרעב במלחמה ארז'בט סובלת מאוסטאופורוזיס ומרותקת לכיסא גלגלים. משפחת ואן ביורן מקבלת את פני הבאות בארוחה, במהלכה הריסון מתנהג בשתלטנות כלפי לאסלו למורת רוחה של ארז'בט.
הבנייה ממשיכה כשלאסלו מתעמת עם מתכננים אחרים שהריסון מזמין ומתעקש לשמר את תוכנית הבנייה בדיוק לפי חזונו, כשהוא מסכים גם לוותר על שכרו לשם כך. הארי מגלה עניין בסופיה, מתלונן בפני לאסלו על כך שאינה מדברת, ומבזה אותו כשהוא מתרעם. בהמשך הארי ניגש לסופיה, תוקף אותה לכאורה, לפני שלאסלו מספיק להזהיר אותה באותו הערב להתרחק ממנו.
רכבת שיורדת מהפסים גורמת לנזק כלכלי והוצאות משפטיות, והריסון הזועם מחליט לבטל את הפרוייקט. לאסלו ומשפחתו עוברים לניו יורק, שם הוא עובד במשרד אדריכלים בעוד ארז'בט כותבת טורים בעיתונים.
שנים אחר כך הריסון יוצר קשר עם לאסלו ומבקש להמשיך את הבנייה. סופיה נשואה לבעל יהודי ומצפה לילד, והזוג מודיעה ללאסלו וארז'בט כי הם מתכוונים לעבור לירושלים ולהתגורר שם. ארז'בט אינה מרוצה מחזרתו של לאסלו לעבודה, וטוענת שהיחס של לאסלו אליו היה מחפיר, ושהוא לא מתייחס לפרוייקט ברצינות של לאסלו.
כשהם נמצאים יחד במכרות באיטליה על מנת לרכוש שיש, הריסון אונס את לאסלו ומשפיל אותו. כאשר הם חוזרים לאתר מצבו של לאסלו הפגוע ממשיך להתדרדר, הוא הופך לתוקפני, סהרורי ובלתי נשלט, ואף מפטר את גורדון. לילה אחד ארז'בט כמעט נהרגת כשלאסלו מטפל בהתקף כאב שלה באמצעות ההירואין שלו, וכשהיא מחלימה היא מבקשת שיעברו לגור בירושלים לצד סופיה ומשפחתה, בקשה אליה לאסלו נעתר.
לילה אחד ארז'בט מופיעה בביתו של הריסון, מכנה אותו אנס בפני משפחתו וחברים ומאשימה אותו ביחסו לבעלה. הארי תוקף אותה באלימות והריסון מנסה לבטל את דבריה, אבל האורחים ממהרים לעזוב. הריסון נמלט ונעלם בתוך שלד המרכז הקהילתי שבנייתו טרם הסתיימה.
אפילוג: הביאנלה הראשונה לאדריכלות
בשנת 1980 מתקיימת בונציה רטרוספקטיבה על יצירתו של לאסלו, כעת מובל בכיסא גלגלים ואלמן מאשתו. סופיה ובתה המתבגרת מלוות אותו לאירוע, וסופיה נושאת נאום בו היא מספרת כי המרכז הקהילתי הושלם לאחר עשור, ומתארת כיצד יצירתו של לאסלו הושפעה מהמאורעות שחוו הוא ואשתו בשואה, וכיצד ניסה לתת להם ביטוי בעבודת הבנייה שלו. היא מסיימת כשהיא מצטטת אותו: "לא משנה מה אחרים יספרו לך, מה שחשוב הוא היעד, לא המסע".
הסרט אינו מבוסס על סיפור אמיתי, אך הוא שואב השראה מאלמנטים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים באותה תקופה בארה"ב ובאירופה.[1][2]
שחקנים
- אדריאן ברודי – לאסלו תות', אדריכל וניצול שואה יהודי-הונגרי המהגר לאמריקה[3]
- פליסיטי ג'ונס – ארז'בט תות', אשתו של לאסלו[3]
- גאי פירס – הריסון לי ואן בורן, תעשיין עשיר שהופך ללקוח החשוב ביותר של לסלו[3]
- ג'ו אלווין – הארי לי ואן בורן, בנו הצעיר של הריסון
- סטייסי מרטין – מגי ואן בורן, אחותו התאומה של הארי
- אלסנדרו ניבולה – אטילה, בן דודו של לאסלו בעל חנות רהיטים בפילדלפיה[3]
- ג'ונתן הייד
הפקה
במקור היו הצילומים אמורים להתחיל ב-2020, אך הם נדחו בעקבות מגפת הקורונה.[4] תחילה נדחו לינואר 2021,[5] אחר כך לאוגוסט 2021, ואז לסוף האביב 2022.[4] בראיון אמר קורבט כי הצילומים נדחו מספר פעמים בגלל מגפת הקורונה, כמו גם בגלל שהיו הריונות ומקרי מוות במשפחות השחקנים והצוות של הסרט בינתיים.[6]
לבסוף החלו הצילומים בבודפשט בבמרץ 2023,[7] אחר כך עברה ההפקה לעיר קרארה בטוסקנה ב-29 באפריל 2023.[8] צילומי הסרט הסתיימו ב-5 במאי 2023.[9]
הסרט נעשה בתקציב של כ-10 מיליון דולר בלבד, פחות מעשירית מעלות סרט אולפנים גדול.[10] קורבט השקיע 7 שנים בניסיון לגייס מימון לסרט, אך נתקל בקשיים חוזרים ונשנים, כולל מגבלות הקורונה והמלחמה באוקראינה, מה שאילץ אותו לשנות את אתרי הצילום. לבסוף, הסרט צולם בהונגריה, והפוסט-פרודקשן נערך בבריטניה כדי לנצל הטבות מס. קורבט עבד שנים רבות על הסרט כמעט ללא שכר, כדי להבטיח שכל תקציב הסרט יושקע על המסך.[11]
הפצה
הסרט נרכש על ידי חברת ההפצה A24 לאחר ההקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה וצפוי לצאת לבתי הקולנוע ב-20 בדצמבר 2024.[12]
ביקורות
באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל 98 אחוזי טריות, המבוססים על 43 ביקורות. באתר Metacritic עומד על ציון ממוצע משוקלל של 89, המבוסס על 19 מבקרים.
פרסים ומועמדויות
הסרט זכה בשלושה פרסים בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-82. סרט הדרמה הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר בדרמה.[13] בנוסף, הסרט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה, וכן בפרסים נוספים כמו פרס Arca CinemaGiovani, פרס FIPRESCI, פרס Premio CinemaSara ופרס UNIMED למגוון תרבותי.[12]
| פרס | תאריך | קטגוריה | עבור | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| פרס גות'הם | 2 בדצמבר 2024 | ההופעה הראשית הטובה ביותר | אדריאן ברודי | מועמדות | [14] |
| הופעת המשנה הטובה ביותר | גאי פירס | מועמדות | |||
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס | 8 בדצמבר 2024 | הסרט הטוב ביותר | "הברוטליסט" |  מקום שני
|
[15] |
| הצילום הטוב ביותר | לול קראולי | מקום שני
| |||
| עיצוב ההפקה הטוב ביותר | ג'ודי בקר | זכייה | |||
| פרס גלובוס הזהב | 5 בינואר 2025 | הסרט הטוב ביותר - דרמה | "הברוטליסט" | זכייה | [16] |
| השחקן הטוב ביותר בסרט - דרמה | אדריאן ברודי | זכייה | |||
| שחקן המשנה הטוב ביותר בסרט | גאי פירס | מועמדות | |||
| שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט | פליסיטי ג'ונס | מועמדות | |||
| הבמאי הטוב ביותר | בריידי קורבט | זכייה | |||
| התסריט הטוב ביותר | בריידי קורבט ומונה פאסטוולד | מועמדות | |||
| הפסקול המקורי הטוב ביותר | דניאל בלומברג | מועמדות |
קישורים חיצוניים
"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הברוטליסט", באתר Metacritic (באנגלית)
"הברוטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
- אמיר בוגן, "הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- אבנר שביט, ״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ^ Andrew Lapin, Starring Adrien Brody, ‘The Brutalist’ is based on postwar Jewish architects in the US, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ ״הברוטליסט״ הוא סרט כל כך אנושי ומלא השראה, שאם AI יצפה בו הוא ישתחווה, באתר www.maariv.co.il, 2024-12-27
- ^ 1 2 3 4 בוגן, אמיר; יורק, ניו (2024-10-21). ""הברוטליסט": זה הסרט הכי פרו-ציוני שתראו השנה - והוא בדרך לאוסקר". Ynet. נבדק ב-2024-12-07.
- ^ 1 2 Eye For Film: Alessandro Nivola in conversation on The Many Saints Of Newark, his upcoming projects, and the influence of Gay Talese, www.eyeforfilm.co.uk
- ^ The Brutalist, Production List | Film & Television Industry Alliance, 2020-11-16
- ^ The Sync Report | Brady Corbet, Audioboom
- ^ Brady Corbet’s ‘The Brutalist’ FINALLY Starts Production, World of Reel, 2019-08-19
- ^ Redazione, Ciak si gira! Carrara attrice protagonista di un nuovo film americano: The Brutalist, www.lagazzettadimassaecarrara.it
- ^ Imgur, Gemma Hoff's Instagram story from May 5, 2023: "Last shoot day of The Brutalist! What an adventure we'll never forget." | "The Brutalist" Call Sheet | Shooting Day 34 | Friday, 5 May 2023, Imgur
- ^
אי־פי, כך, אולי, עשויים כמה מאות מכרסמים לשנות את עתיד הקולנוע, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024
- ^ Brent Lang, How Brady Corbet Made ‘The Brutalist,’ a 3.5-Hour Historical Epic, for $10 Million: ‘Every Single Cent Was on Screen’, Variety, 2024-10-03
- ^ 1 2 Anthony D'Alessandro, ‘The Brutalist’ Filmmaker Brady Corbet Says Making 70mm 3 1/2-Hour Epic For Under $10 Million Meant “Educating People On The Ground”, Deadline, 2024-10-08
- ^ בוגן, אמיר; בוקר, רן (2025-01-06). ""הברוטליסט", "אמיליה פרז" ו"שוגון" שלטו: גלובוס הזהב 2025". Ynet. נבדק ב-2025-01-06.
- ^ Clayton Davis, ‘A Different Man’ Takes Best Feature at Gotham Awards: Full Winners List, Variety, 2024-12-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, 2024-12-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Lisa Respers France, See who won at the Golden Globe Awards, CNN, 2025-01-06 (באנגלית)
