היפודרום קונסטנטינופול
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
היפודרום  |
| מיקום |
פאתיח |
| מדינה |
 האימפריה הביזנטית |
| מידע על ההקמה | |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות ביזנטית, אדריכלות עות'מאנית |
| קואורדינטות | 41°00′23″N 28°58′32″E / 41.006388888889°N 28.975555555556°E |
|
(למפת איסטנבול רגילה)   היפודרום קונסטנטינופול | |
  | |
ההיפודרום של קונסטנטינופול הוא היפודרום אשר שימש כמרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, ובאותה עת המרכז התרבותי הגדול באירופה. ההיפודרום שימש למרוצי מרכבות ומרוצי סוסים - שהיו ספורט נפוץ וחלק מתרבות הפנאי בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית. מן המבנה המקורי נשארו שרידים בודדים. שרידים אלו נמצאים כיום בכיכר סולטאן מהמט (בטורקית: Sultanahmet Meydani), היינו כיכר הסולטאן מהמט הראשון, באיסטנבול שבטורקיה.
היסטוריה
ההיפודרום הראשון בעיר נבנה בשנת 203 על ידי הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס. בשנת 324, כאשר הקיסר קונסטנטינוס הגדול העביר את הבירה מרומא לביזנטיון, החל בהגדלתה של העיר וכן שיפץ את ההיפודרום שבאותה עת היה אורכו 150 מטרים, רוחבו 130 מטרים, והיה מסוגל להכיל עד 100,000 צופים.
ההיפודרום היה בצורת U. יציע הקיסר היה מקורה, ועליו היה פסל של ארבעה סוסים מברונזה. קוודריגה זו, המכונה "סוסי מרקוס הקדוש", והמצויה כיום בוונציה, נוצקה במאה החמישית לפני הספירה ביוון והובאה מדלפי להיפודרום על ידי קונסטנטינוס. הסוסים נבזזו על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי והוצבו בבזיליקת סן מרקו בוונציה בשנת 1204.
לאורך כל התקופה הביזנטית היה ההיפודרום מרכז התרבות והחברה של העיר. התחרויות שימשו כר נרחב להימורים כספיים, וכן נערכו תחרויות בין קבוצות שונות - הקבוצה הכחולה (Venetii) והקבוצה הירוקה (Prasinoi). לכל קבוצה היו אוהדים רבים. היו קבוצות נוספות (האדומים - Rousioi והלבנים Leukoi) שנחשבו ליגה נמוכה יותר. אוהדי הקבוצות השונות שנאו אלה את אלה, ואף היו מהומות בעיר בשל ניצחון של קבוצה אחת על השנייה. החמורה במהומות אלה היו המהומות של שנת 532 הקרויות מרידת ניקה בהן משערים שנהרגו כ-30,000 מהאוהדים.
במהלך ביזת העיר במסע הצלב הרביעי נהרס ההיפודרום ולא שוקם. כאשר העות'מאנים כבשו את העיר בשנת 1453 הם מצאו את ההיפודרום חרב.
אנדרטאות בשטח ההיפודרום
על מנת לפאר את בירתו החדשה, הביא אליה קונסטנטינוס יצירות אומנות מכל רחבי האימפריה. מבין חפצי אמנות אלה היה המזבח התלת רגלי של פלטאיה. מזבח עשוי מתכת זה ניצוק לזכר הניצחון היווני על הפרסים בקרב פלטאיה, במאה החמישית לפני הספירה. קונסטנטין הביא תלת רגל זה ממקדש אפולו בדלפי, והציבו במרכז ההיפודרום. רוב המזבח ניזוק במהלך מסע הצלב הרביעי: נגנבו חלקים רבים מהמזבח, ונותר רק עמוד אחד מהבסיס המוצג היום בהיפודרום וידוע בשם "עמוד נחושתן" (אנ').
הקיסר תאודוסיוס הראשון קנה בשנת 390 אובליסק ממצרים והציב אותו במרכז הזירה, על הגדר בין שני מסלולי המירוץ. אובליסק זה, המכונה "אובליסק תאודוסיוס", עשוי אבן גרניט ורודה, נבנה עבור מקדש כרנך בלוקסור בתקופת מלכותו של פרעה תחותמס השלישי בשנת 1490 לפנה"ס. תאודוסיוס חתך את האובליסק לשלושה חלקים על מנת להובילו לקונסטנטינופול. רק החלק העליון של האובליסק נשתמר, והוא עומד כיום באותו מקום בו עמד האובליסק.
במאה ה-10 בנה הקיסר קונסטנטינוס השביעי אובליסק שני בקצה ההיפודרום. אובליסק זה היה מכוסה בלוחות ברונזה מוזהבים, אך אלה נבזזו במהלך מסע הצלב הרביעי. לבני האובליסק נותרו עד היום.
ההיפודרום כיום
כיום מהווה שטח ההיפודרום כיכר הקרויה כיכר הסולטאן מהמט. האזור בו היה מסלול המרוצים מוצג, אף שהמסלול עצמו מצוי שני מטרים מתחת לפני השטח של ימינו. האנדרטאות שהיו לאורך הגדר שבין מסלולי המרוצים - שני אובליסקים ועמוד נחושתן - מוצגים במלוא גובהם.
מזרקה מתומנת, שנבנתה לכבוד ביקורו של הקייזר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898, נמצאת בפתח ההיפודרום.
בשטח ההיפודרום לא נערכה חפירה ארכאולוגית מסודרת. בשנת 1993 נערכו שיפוצים בקרבת המסגד הכחול על מנת להתקין שירותים חדשים במסגד, ואז התגלו מספר שורות של ספסלים ועמודים של ההיפודרום. עמודים אלה ומספר ראשי נחש מוצגים כיום במוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
