הכוחות המזוינים של קטר
מדינה | קטר |
---|---|
מנהיגות | |
ראש הצבא | Chief of Armed Forces of Qatar |
כוח אדם | |
גיל הגיוס | 18 |
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
389,487 גברים 165,572 נשים (2010) |
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה |
1,511,144 גברים 1,458,934 נשים (2010) |
כוחות פעילים | 11,800 |
תקציב | |
תקציב שנתי | 1.913 מיליארד דולר |
אחוזי תמ"ג | 1.5% |
מלחמות שהשתתף בהן | |
מלחמת המפרץ | |
הכוחות המזוינים של קטר הוא השם של כלל הכוחות המזוינים של קטר, ומטרותיו העיקריות הן הגנה על גבולות המדינה. הכוחות מורכבים מצבא קטר, חיל הים הקטרי, וחיל האוויר הקטרי.
הכוחות המזוינים של קטר נוסדו בשנת 1971, לאחר שקטר זכתה לעצמאות מבריטניה, וכוללים 11,800 חיילים - 8,500 בחיל היבשה, 1,800 בצי ו-1,500 בחיל האוויר. תקציב הביטחון שווה ערך לכ-8% מהתוצר הגולמי של המדינה. לקטר יש הסכמי הגנה עם ארצות הברית, לה בסיסים רבים בשטחה, וגם בריטניה וצרפת שמספקים לה את רוב הנשק.
קטר היא חלק מה-GCC, מועצה של מדינות המפרץ הפרסי (איחוד האמירויות, כווית, עומאן, בחריין וערב הסעודית) ובמשך שנים נהנתה מיחסים טובים עם שכנותיה. עם זאת, ב-1995 קטר עזבה את "הציר הסעודי" כאשר האמיר הקודם שלה, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, הגלה את אביו לשווייץ והשתלט על בית המלוכה. האמיר שינה את הפוליטיקה של קטר בצורה רדיקלית. המדינה נפרדה מאחיותיה הגדולות, בעיקר ערב הסעודית, ויצרה פורמולה משלה למדיניות חוץ עצמאית, שהמשיכה גם עם העברת השלטון לבנו של חמד, תמים.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אוריאל דסקל, קטאר 2022: לארח את המונדיאל בקן צרעות, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2014
כוחות צבאיים בעולם הערבי | ||
---|---|---|
מדינות ריבוניות | אלג'יריה • בחריין • קומורו • ג'יבוטי • מצרים • עיראק • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מאוריטניה • מרוקו • עומאן • קטר • ערב הסעודית • סומליה • סודאן • סוריה • תוניסיה • איחוד האמירויות הערביות • תימן • צ'אד | |
מדינות עם הכרה מוגבלת | הרשות הפלסטינית • הרפובליקה הדמוקרטית הערבית הסהראווית • סומלילנד | |
כוחות מזוינים אזוריים אוטונומיים | פשמרגה | |
שחקנים משמעותיים אחרים | המדינה האסלאמית • חמאס • חזבאללה • חות'ים • היחידות להגנת העם |