הלפיד האולימפי
הלפיד האולימפי (לעיתים: האש האולימפית) הוא מהסמלים המזוהים ביותר עם המשחקים האולימפיים. מסורת הדלקת הלפיד האולימפי החלה עוד ביוון העתיקה: במשחקים האולימפיים שהתקיימו שם, תפקידו של הלפיד האולימפי, שנשמר דולק בכל תקופת המשחקים, היה להזכיר את גנבת האש מהאל היווני זאוס על ידי פרומתאוס. עם תום המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה גם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נשכחה. היא חודשה רק 1535 שנה לאחר מכן, באולימפיאדת אמסטרדם (1928). "מרוץ הלפיד" המסורתי המתרחש לפני המשחקים האולימפיים, ובו רצים מעבירים את הלפיד באזורים רבים עד שהוא מגיע לבסוף לאתר המשחקים, נוסד בידי קרל דיים, נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בגרמניה הנאצית. דיים ייסד את הריצה עם הלפיד כדי לפאר את הרייך השלישי, ואף על פי כן המסורת נמשכת עד לימינו. באופן מסורתי, הלפיד מודלק על ידי ריכוז קרני השמש בעזרת מראה, ואלה מציתים ענף עץ זית. מהענף הבוער מדליקים מנורת שמן עתיקה. המנורה מדליקה את הלפיד, ומשם מתחיל המסע. הדלקה זו נעשית בטקס רב רושם באולימפיה שביוון.
היסטוריה
האולימפיאדה העתיקה
בימי קדם, נחשבה האש לדבר מקודש בעיני עמים רבים, כולל היוונים. בשל חשיבות האש, במקדשים רבים שמרו כל הזמן את האש בוערת.
במהלך האולימפיאדה בעת העתיקה נהגו להקריב קורבנות לזאוס. בטקסים אלה, הכהנים הדליקו משואה והספורטאי שזכה במרוץ הדליק את האש על המזבח והקריב קורבנות.
העידן המודרני
בשנת 1928 במשחקי האולימפיאדה באמסטרדם המנהג חודש והודלקה להבה אולימפית במגדל באמסטרדם. המנהג של העברת הלפיד מיוון לאצטדיון חודש בשנת 1936 באולימפיאדה בברלין על ידי קרל דיאם מארגן המשחקים. הלפיד הובל במשך 3,187 ק"מ על ידי 3,331 רצים בתוך שנים עשר ימים ועשרה לילות מיוון לברלין. מטרת המסע הייתה להאדיר את שמו של היטלר.
מסלולים
הלפיד מתחיל את מסעו ביוון שם הוא מודלק בטקס חגיגי ומרשים ומשם הוא ממשיך את מסלולו על גבי כלים שונים לארץ המארחת. לדוגמה:
- בשנת 1948 הלפיד נסע בפעם הראשונה על גבי סירה כדי לחצות את התעלה האנגלית.
- בשנת 1952 הוא הוטס בפעם הראשונה להלסינקי.
- באולימפיאדת מלבורן 1956 הוא נמסר רק על גבי סוסים אל העיר.
- בשנת 1976 האש נשלחה לקנדה באמצעות לווין ושם היא הוצתה על ידי קרן לייזר.
- בשנת 2000 נישא הלפיד מתחת למים על ידי צוללנים על גבי סירות קאנו, גמלים ומטוס קונקורד.
מבעירי הלפיד ונושאיו
אחרי סיום העברת הלפיד והגעתו לאצטדיון מקבל ספורטאי את הלפיד ומדליק איתו את הלהבה. לרוב הספורטאי הוא אלוף אולימפי מפורסם מהמדינה המארחת.
במקרים אחדים, לא ספורטאים הדליקו את הלהבה לדוגמה: הרץ היפני יושינורי סאקאי שנולד בהירושימה ב-6 באוגוסט 1945, היום שבו הנשק הגרעיני הרס את העיר הדליק את הלהבה כשהמשחקים נפתחו בטוקיו ב-1964 והוא סימל את תחייתה של יפן לאחר המלחמה. ב-1976 במונטריאול, הדליקו את הלהבה שני נערים - האחד מהחלק הדובר צרפתית של המדינה, ואחד מהחלק הדובר אנגלית - מה שבא לסמל את האחדות של קנדה.
מדליקי הלהבה | ||
---|---|---|
אולימפיאדה | שם הספורטאי/ת שהדליק/ה את הלפיד האולימפי | ענף ספורט |
ברלין 1936 | פריץ שליגן | אתלטיקה |
לונדון 1948 | ג'ון מארק | אתלטיקה |
אוסלו 1952 | אייגיל ננסן | לא ספורטאי |
הלסינקי 1952 | פאבו נורמי והנס קולמיינן | אתלטיקה |
קורטינה ד'אמפצו 1956 | גבידו קרולי | החלקה מהירה |
מלבורן 1956 | רון קלארק | אתלטיקה |
סקוואוו ואלי 1960 | קן הנרי | החלקה מהירה |
רומא 1960 | ג'אנקרלו פריס | אתלטיקה |
אינסברוק 1964 | יוזף רידר | סקי אלפיני |
טוקיו 1964 | יושינורי סקארי | אתלטיקה |
גרנובל 1968 | אלן קלמט | החלקה אמנותית על הקרח |
מקסיקו סיטי 1968 | אנריקטה בסיליו | אתלטיקה |
סאפפורו 1972 | בידקי טקאדה | לא ספורטאי |
מינכן 1972 | גינטר צאן | אתלטיקה |
אינסברוק 1976 | קריסטי האס ויוזף פיסטמנטל | סקי אלפיני ולוז' |
מונטריאול 1976 | סנדרה הנדרסון וסטפן פרפונטיין | התעמלות ואתלטיקה |
לייק פלאסיד 1980 | צ'ארלס גוג'ינו | לא ספורטאי |
מוסקבה 1980 | סרגיי בלוב | כדורסל |
סרייבו 1984 | סנדרה דוברבצ'יץ' | החלקה אמנותית על הקרח |
לוס אנג'לס 1984 | רייפר ג'ונסון | אתלטיקה |
קלגרי 1988 | רובין פרי | החלקה אמנותית על הקרח |
סיאול 1988 | צ'ונג סומן, שון מיצ'ונג, קים וונטק | שני שאינם ספורטאים ואתלטיקה |
אלברוויל 1992 | מישל פלאטיני, פרנסוא-קיריל גרנג' | כדורגל וסקי אלפיני |
ברצלונה 1992 | אנטוניו רבולו | קשתות |
לילהאמר 1994 | הנסיך הוקון | לא ספורטאי |
אטלנטה 1996 | מוחמד עלי | איגרוף |
נאגנו 1998 | מידורי איטו | החלקה אמנותית על הקרח |
סידני 2000 | קתי פרימן | אתלטיקה |
סולט לייק סיטי 2002 | שחקני נבחרת ההוקי קרח של ארצות הברית באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) בראשות הקפטן, מייק ארוזיאונה | הוקי קרח |
אתונה 2004 | ניקולס קקלמנקיס | שיט |
טורינו 2006 | סטפניה בלמונדו | סקי קרוס קנטרי |
בייג'ינג 2008 | לי נינג | התעמלות |
ונקובר 2010 | סטיב נאש, ננסי גרין, וויין גרצקי, קטריונה לה מיי דואן | כדורסל, סקי אלפיני, הוקי קרח, החלקה מהירה |
לונדון 2012 | שבעה ספורטאים צעירים. כל אחד נבחר על ידי אלוף אולימפי בריטי | אתלטיקה, שיט, חתירה |
סוצ'י 2014 | אירינה רודנינה, ולדיסלב טרטיאק | החלקה אמנותית על הקרח, הוקי קרח |
ריו דה ז'ניירו 2016 | ונדרליי דה לימה | אתלטיקה |
פיונגצ'אנג 2018 | קים יו-נה | החלקה אמנותית על הקרח |
טוקיו 2020 | נאומי אוסקה | טניס |
מחאות
במהלך השנים הפגנות רבות נערכו נגד הובלת הלפיד ולעיתים גם נגד הממשל שמארח את האולימפיאדה. לדוגמה בשנת 2008 כשהלפיד התארח בסין ניסו לכבות אותו מספר פעמים פעילים טיבטים שמחאו על הנהגת השלטון הסיני כלפי עמם[1].
דגמי הלפידים
-
הלפיד של אולימפיאדת מקסיקו 1968
-
הלפיד של אולימפיאדת מונטריאול 1976
-
הלפיד של אולימפיאדת מוסקבה 1980
-
הלפיד של אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984
-
הלפיד של אולימפיאדת סיאול 1988
-
הלפיד של אולימפיאדת משחקי החורף בנאגנו 1998
-
הלפיד של אולימפיאדת משחקי החורף בסולט לייק 2002
-
הלפיד של אולימפיאדת משחקי החורף בטורינו 2006
-
הלפיד של אולימפיאדת בייג'ינג 2008
-
הלפיד של אולימפיאדת משחקי החורף בונקובר 2010
-
הלפיד של אולימפיאדת לונדון 2012
-
הלפיד של אולימפיאדת ריו 2016
-
הלפיד של אולימפיאדת טוקיו 2020
קישורים חיצוניים
- האש האולימפית תישאר בתוך האצטדיון: "שלא תהיה אטרקציה", באתר nana10, 9:26 30 ביולי 2012
- אודות הלפיד האולימפי באתר "על הגובה - ממשל זמין לילדים"
- אודות הלפיד האולימפי באתר סנונית
- דגמים שונים של הלפידים (באנגלית)
- אודות הלפיד באתר על יוון
- אודות הלפיד בתקופת גרמניה הנאצית
הערות שוליים
- ^ הלפיד האולימפי בהונג קונג: מעצרים ואבטחה, באתר ynet, 2 במאי 2008