ב-1930, לאחר שהמנון הקוומינטנג הפך להמנונה של המדינה דה פקטו, הזמין משרד החינוך הצעות להמנון לאומי רשמי חדש. ההמנון שנבחר הולחן בידי הואנג זי ב-1936 והמילים נכתבו בידי טאי צ'י טאו[1], אשר חיבר גם את מילות ההמנון הלאומי. ממשלת הרפובליקה של סין סירבה לאמץ את ההמנון החדש, וכפשרה הוחלט שזה יהפוך להמנון הדגל הלאומי.
הרים ונהרות נהדרים, (עם) כל-טוב יפה ושונה.
צאצאי יאן וחואנג, שיהיו גיבורי מזרח אסיה,
לעולם אינם שוקעים בייאוש, אינם שאננים בהישגיהם.
פארו את אומתנו ועמלנו, וקדמו את האיחוד הגדול.
מלאכת החלוצים מלאה בעמל (ועלינו), להנציח את המייסדים והקדושים,
המשך (מורשתם) אינו קל, ואל תלכו שבי אחר תמורה מיידית,
בלב אחד ובנפש אחת, נושאים (מעלות אלה) מראשית ועד סוף, שמיים כחולים, שמש לבנה וכל הארץ באדום!
בלב אחד ובנפש אחת, נושאים (מעלות אלה) מראשית ועד סוף,
שמיים כחולים, שמש לבנה וכל הארץ באדום!