הנדסאי
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מהנדס טכני.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
לדיון
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך מהנדס טכני.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. לדיון
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "מהנדס".

הנדסאי הוא איש מקצוע בעל אוריינטציה טכנולוגית יישומית. הנדסאים משתלבים בכל תחומי התעשייה ומחזיקים בתפקידים מגוונים בהתאם להכשרתם, השכלתם וכישוריהם. הלימודים למקצוע זה בארץ נעשים לרוב בכיתה י"ד במכללות (לאחר השלמת לימודי טכנאי – כיתה י"ג) כלימודים על-תיכוניים. החוק מ-2012 משווה את מעמד ההנדסאים לבעלי תואר אקדמי בהתמודדות על משרות ובקידום מקצועי בגופים ציבוריים.[1]

הכשרה

הכשרת ההנדסאים מתבצעת במשך כשנתיים (ההכשרה במקצועות הבנייה – שנתיים עד שלוש) לימודי המשך לתיכון – יג'–יד'.

מקצוע ההנדסאי במתכונתו המקצועית קיים בעוד ארצות, אך נוצרו בישראל מספר וריאציות ייחודיות. הבולטים ביותר הם הנדסאים בתחום הבניה: הנדסאי בניין והנדסאי אדריכלות, כאשר הנדסאי האדריכלות הוא הייחודי מכולם. הייחוד שנוצר הוא בחוסר הבהירות הנוגע לסמכויותיו מצד אחד, ולעובדה שלא קיים למעשה מקצוע מקביל להנדסאי אדריכלות, באף מדינה מלבד בישראל.

הסיבה לכך היא היסטורית, וקשורה לצמיחה המהירה שהייתה בישראל בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. הטכניון, אשר היה מופקד על הכשרת מהנדסי מכונות, בניין וארכיטקטים לא יכול היה לעמוד בהיקפי הביקוש הגבוהים של המשק למהנדסים. אך מנגד, לא נוצר ביקוש של צעירים ללימודי הנדסה, למרות הביקוש בשוק העבודה. הסיבה נבעה גם מחוסר של מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים, וגם מתוך רוח הזמן, של אותה התקופה אשר לא עודדה או תמרצה צעירים להתקדם לכיוונים אלו.

החוסר שנוצר במהנדסים ואדריכלים הגיע אף לידי כך שלא ניתן היה למנות מהנדסי ערים לכל הרשויות, ולמינויים של בעלי תפקידים רגישים ללא הכשרה או כישורים אלמנטריים למלא את התפקיד. הוחלט, ליצור מסלול לימודים קצר ופשוט, שיאפשר לכל המעוניין לעסוק בצד הטכני של המקצוע בצורתו הבסיסית ולתרום בכך לבניינה ופיתוחה של הארץ. במספר מגמות, כמו חשמל או מכונות, נלקח מסלול לימודים מוכן בן שנתיים של מסלול טכנאי עם פרויקט גמר אשר עם הגשתו הוענקה תעודת הנדסאי.

בענף הבניין הוגדר כי ההנדסאי יוסמך לתכנן מבנה פשוט. המבנה הפשוט, הוגדר עוד בחוק המנדטורי כמבנה משאבה בן קומה אחת או גשר. מבנים אלו הוגדרו בחוק המנדטורי כמבנים אותם רשאי לתכנן אינג'ינר ללא עזרת ארכיטקט. בשנות ה-60 נקבע כי המבנה הפשוט גם לא יעלה על 4 קומות ולא ייבנה ממפתחים גדולים. כמו כן נקבע כי הנדסאי הבניין והנדסאי האדריכלות יוסמכו לתכנן מבנה פשוט. מסלולי הכשרת ההנדסאים הופקדו בידיהם של בתי ספר מקצועיים כגון: אורט, עמל ונמשכים לשנת י"ג שבאה אחרי י"ב.

מסלולי ההנדסאים זכו לפריחה ודחיפה חזקה בראשית שנות ה-90 עת הוקמו עשרות מכללות להכשרת מבוגרים במסלולי ערב ובוקר, הביקוש למקצוע עלה הן בשוק העבודה והן בקרב הסטודנטים.

להנדסאים אפשרות להמשיך לתואר ראשון, כשהם פטורים מקורסים אחדים, בתחומים רבים, בעיקר בתחומי ההנדסה וכן בתחומים כגון לוגיסטיקה וניהול טכנולוגיה. קבלתם של בוגרי לימודי הנדסאים לתואר הראשון נעשית על סמך ההישגים בתעודת הבגרות ובלימודי ההנדסאי ולאחר מעבר הבחינות החיצוניות והצגת דיפלומת ההנדסאים. הנדסאים המתקבלים לתואר בוגר במדעים, יכולים לקבל פטורים על מקצועות שנלמדו בלימודי ההנדסאי, השווים ערך למקצועות הנלמדים בתואר[2]. בהתאם להחלטה של המועצה להשכלה גבוהה משנת 2017, מוסדות אקדמיים בישראל יכולים להגיש בקשות לפתיחת תוכניות לימודים ייעודיות לתואר ראשון להנדסאים בהן ניתן פטור של עד שליש מנקודות הזכות הנדרשות לקבלת התואר הראשון[3].

הגוף המפקח על הכשרת והסמכת הנדסאים בישראל הוא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) אשר כפוף למשרד העבודה.

מסלול ההכשרה של ההנדסאי מתרכז בצד המעשי (פרקטי-טכני) של המקצוע ופחות בצד התאורטי אקדמי[4]. במהלך הלימודים הסטודנטים לוקחים חלק בקורסים עיוניים, ולצידם עורכים פרויקטים מעשיים, ולוקחים חלק בפעילויות במעבדות כדי להתנסות הלכה למעשה בכלים חשובים בתעשייה היצרנית ועתירת הידע[5].

במסלולי האלקטרוניקה והחשמל, יכול הנדסאי לשדרג את עצמו לתואר מהנדס במספר מוסדות לימוד מוכרים, כשהוא פטור מקורסים אחדים. באדריכלות הפער הוא הגדול ביותר, וזאת למרות העובדה כי החוק מעניק להנדסאי אדריכלות סמכויות תכנון ממשיות. הנדסאי אדריכלות אינו יכול לשדרג עצמו לתואר אדריכל באף מוסד לימודים בישראל המוכר לתואר, במדינות אחרות בעולם קיימים מסלולי השלמה האורכים 2-3 שנים לתואר b.arch. הכשרת הנדסאי אדריכלות לתעודת הנדסאי אורכת כשלוש שנים הכוללות מספר בחינות מטעם המועצה להכשרה טכנולוגית-מה"ט, הגשת מערך תוכניות מלא והצגה מפורטת של פרויקט הגמר, בעוד מסלול תואר ראשון ("בוגר") באדריכלות (ארכיטקטורה) נמשך חמש שנים אקדמיות, שלאחריהן מותר לסטודנט להרשם בפנקס האדריכלים, ולהציג עצמו כאדריכל רשום. בהמשך נדרש האדריכל להתמחות בת שלוש שנים, ובסיומן עליו לעבור שתי בחינות: מעשית ועיונית מטעם רשם האדריכלים והמהנדסים, לצורך קבלת הרישיון וקבלת הרשות לשאת בתואר אדריכל רשוי.

מגמות הלימוד

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הכנסת אישרה את חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, באתר main.knesset.gov.il
  2. ^ החלטת המל"ג לגבי הענקת תואר בוגר במדעים
  3. ^ המל”ג תאפשר לקבל פטור של עד 1/3 מנקודות הזכות לתואר הראשון, באתר המועצה להשכלה גבוהה, ‏2019
  4. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, ההשקעה גדלה במאות מיליונים: עלייה במספר הסטודנטים לתואר הנדסאי במכללות הטכנולוגיות, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2018
  5. ^ על ההצלחה של בוגרי הנדסאים, ד"ר יוכבד פנחסי אדיב