הנס קרמרס
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים. |
הנס קרמרס (במרכז) יחד עם סמואל גודסמיט וג'ורג' אולנבק, 1928 בקירוב | |
לידה |
2 בפברואר 1894 רוטרדם, הולנד |
---|---|
פטירה |
24 באפריל 1952 (בגיל 58) אוחסטחאסט, הולנד |
שם לידה | Hendrik Anthonie Kramers |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | הולנד |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | פאול ארנפסט |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | צ'אלינג קופמאנס, Paul Herman Ernst Meijer, Raymond Marie Ferdinand Houtappel, Daan de Vries, Johannes Marie Joseph Kooy, Johannes Hermanus van der Merwe, Willem Frederik van Peijpe, Andries Zwaan, Pier Groen, Willem Pieter Jacobus Lignac, Lamek Hulthén, Folkert Brouwer, Robert Bruce Lindsay, Charles Christiaan Jonker, Alexander Nicolaas Gerritsen, Dirk ter Haar, Jacob Kistemaker, Luitzen Johannes Oosterhoff, Nico van Kampen, Arie Bijl, Frederik Belinfante, Henri Brinkman, Johanna Hildegonda Margaretha Brunings, Dirk Anton George Bruggeman, Johan Bernard Ubbink, Pierre Alexandre Coenen, Johannes Hermanus van der Merwe |
פרסים והוקרה |
|
הנדריק אנתוני "הנס" קרמרס (באנגלית: Hendrik Anthony "Hans" Kramers; 2 בפברואר 1894 - 24 באפריל 1952) היה פיזיקאי הולנדי מפורסם שעבד ביחד עם נילס בוהר כדי להבין כיצד גלים אלקטרומגנטיים יוצרים אינטראקציה עם החומר.
רקע והשכלה
הנס קרמרס היה בנם של הנדריק קרמרס, רופא במקצועו, ושל ז'אן סוזאן ברוקלמן. ב-25 באוקטובר 1920 הוא התחתן עם אנה פטרסן, היו להם שלוש בנות ובן אחד.
בשנת 1912 קרמרס סיים את לימודיו התיכוניים, והחל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ליידן, ובשנת 1916 קיבל את התואר השני שם. בחירתו הראשונה למנחה לדוקטורט - מקס בורן ששהה בגטינגן - לא הייתה אפשרית עקב מלחמת העולם הראשונה. מכיון שדנמרק הייתה נייטרלית, קרמרס נסע לקופנהגן, שם ביקר את נילס בוהר שבאותה תקופה עדיין לא היה מפורסם. בוהר הפך למנחה של קרמרס לדוקטורט, המחקר שלו עסק בעוצמות של מעברים אטומיים. אף שאת רוב עבודת הדוקטורט עשה בקופנהגן, את הדוקטורט הוא קיבל בליידן ב-8 במאי 1919.
קריירה אקדמית
לאחר עבודה של 10 שנים בקבוצתו של בוהר קודם קרמרס לפרופסור חבר באוניברסיטת קופנהגן. בשנת 1926 קרמרס עזב את דנמרק וחזר להולנד, שם התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת אוטרכט. בשנת 1934 עזב את אוטרכט וירש את פאול ארנפסט בליידן; משנת 1931 ועד מותו הוא החזיק במשרה נוספת באוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה. קרמרס היה אחד מן המייסדים של המרכז המתמטי באמסטרדם.
הוא נודע בעיקר בזכות נוסחת פיזור קרמר-הייזנברג שפיתח ביחד עם ורנר הייזנברג ב-1925, והפורמולציה של רנורמליזציה בתורת השדות הקוונטית שהצגיג ב-1948. בנוסף, יחסי קרמרס-קרוניג קרויים על שמו, והוא אחד מהשלושה שעל שמם נקרא קירוב WKB (יחד עם וונצל ו-וברילווין).
בשנת 1947 הוא זכה במדליית לורנץ ובשנת 1951 במדליית יוז.
קישורים חיצוניים
- הנס קרמרס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- הנס קרמרס, באתר MacTutor (באנגלית)
- הנס קרמרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הנס קרמרס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)