הפיגוע בישיבת מרכז הרב

הפיגוע בישיבת מרכז הרב
שלט הנצחה לנרצחי הפיגוע
שלט הנצחה לנרצחי הפיגוע
תאריך 6 במרץ 2008
מקום ישיבת מרכז הרב, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′16″N 35°11′49″E / 31.787819444444°N 35.196816666667°E / 31.787819444444; 35.196816666667
סוג פיגוע ירי
נשק רובה סער מסוג קלצ'ניקוב
הרוגים 8
פצועים 9
מבצע עלא הישאם חוסיין אבו דהיים
(למפת ירושלים רגילה)
 
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האנדרטה לזכר הנרצחים בכניסה לספריה במרכז הרב
הרב ירחמיאל וייס נואם באזכרה בישיבת מרכז הרב לזכר הנרצחים בפיגוע

הפיגוע בישיבת מרכז הרב היה פיגוע ירי שבוצע ב-6 במרץ 2008 (אור לל' באדר א' ה'תשס"ח). במהלך הפיגוע רצח המחבל, שהיה נהג הסעות של בית הספר מימון הצמוד לישיבה, שמונה תלמידי ישיבה בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית משה בירושלים (שלושה מתלמידי הישיבה הגבוהה מרכז הרב וחמישה מתלמידי ישיבת ירושלים לצעירים) ופצע תשעה תלמידים. פיגוע הירי נפסק כאשר אברך בישיבה וקצין צה"ל ירו במחבל והרגוהו.

הפיגוע

המחבל, עלא הישאם חוסיין אבו דהיים, בן 26, היה בן אחת החמולות הגדולות, העשירות והנודעות בשכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים. באוקטובר 2007 נעצר ונחקר על ידי שירות הביטחון הכללי, אך שוחרר. הוא הועסק כנהג רכב הסעות בירושלים[1], והיה בעל עבר פלילי בגנבת רכב ונשק, ובמהלך השנתיים הקודמות לפיגוע היה בתהליך של שיבה לאסלאם[2].

בשעה 20:36, הגיע המחבל לישיבת מרכז הרב. הוא נשא בידיו קופסת קרטון של טלוויזיה שבה החביא רובה סער מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות נוספות. הוא נכנס לחצר הישיבה בכניסה הראשית, הניח את קופסת הקרטון, הוציא ממנה את הרובה, ופתח באש על קבוצת תלמידים מישיבת ירושלים לצעירים וישיבת מרכז הרב שעמדו בכניסה לפנימיית הישיבה, הנמצאת מול מדרגות הכניסה. מירי זה נהרגו שלושה תלמידים: יונדב חיים הירשפלד, רועי אהרון רוט ויונתן יצחק אלדר.

לאחר הירי הראשוני פנה המחבל לספריית הישיבה והחל לירות בשוהים במקום. מירי זה נהרגו חמישה תלמידים נוספים: שגב פניאל אביחיל, נריה כהן, יוחאי ליפשיץ, דורון מהרטה ואברהם דוד מוזס. יחד נהרגו שמונה תלמידים, ונפצעו תשעה נוספים, שלושה מהם קשה. שבעה־עשר תלמידים אחרים ניצלו כשהסתגרו בכיתת לימוד הצמודה לספרייה וחסמו את הדלת בעזרת שולחן כבד.

על פי תחקיר המשטרה, שני שוטרי סיור, שוטר ושוטרת, הגיעו למקום. בניגוד להנחיות המשטרה נמנעו שניהם מלחתור למגע עם המחבל. השוטרת עצרה אוטובוס בסמוך והשוטר נכנס עם רובה לחצר הישיבה אולם לא ירה כלל. מיד לאחר מכן הגיעו למקום אחד מאברכי הישיבה, הרב יצחק דדון, שהיה חמוש באקדח, וסרן דוד שפירא, בוגר הישיבה המתגורר בסמוך, קצין צה"ל מגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, שהיה חמוש ברובה סער. שפירא התעלם מאזהרות השוטר שלא להיכנס. שניהם ירו במחבל והרגו אותו בפתח הספרייה, כ־15 דקות לאחר תחילת האירוע[3].

שני האנשים שסייעו בזיהוי הגופות היו הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, ראש הישיבה והרב רא"ם הכהן שלימד אמונה בישיבה באותה עת.

שפירא קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד המרכז, גדי שמני[4] ודדון קיבל תעודת הוקרה מהמשטרה[5].

בהלוויית הנרצחים השתתפו אלפי אנשים. נשאו דברי הספד: הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב ירחמיאל וייס ראש הישיבה לצעירים וראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי.

תגובות לפיגוע

תגובות בישראל

שרת החינוך, יולי תמיר, הגיעה לביקור ניחומים בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן במרכז הרב. בצאתה, לאחר ששוחחה עם תלמידים וצוות המחנכים במקום, קראו מפגינים קריאות גנאי כלפי השרה ותקפו את המשלחת באלימות מילולית ופיזית[6]. ראש הממשלה אהוד אולמרט התבקש לא לבוא לביקור תנחומים בישיבה, עקב התנגדותם הפוליטית של ראשי הישיבה אליו[7]. שר הביטחון אהוד ברק[8], הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומשלחת ח"כים בראשות יו"ר הכנסת דליה איציק התקבלו ללא אירועים חריגים[9].

הציבור החרדי הגיב בזעזוע לפיגוע בישיבה הציונית-דתית, והאדמו"ר מבלז, הרב ישכר דב רוקח, אף השתתף בהלווייה וביקר את הפצועים. גם הרב אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר האנטי-ציונית התבטא בכאב[10] ואנשי נטורי קרתא שלחו מכתב תנחומים להורי הנרצחים[11]. עם זאת, הרב דן סגל האשים את הציונות הדתית בפיגוע, בשל השקפתה הנוגדת את שלוש השבועות[12]. חבר הכנסת טלב א-סאנע גינה את הפיגוע ושלח את תנחומיו למשפחות ההרוגים[13]. שורת רבנים התבטאו נגד העסקת ערבים מחשש פיקוח נפש[14].

הח"כים זבולון אורלב, אריה אלדד וגלעד ארדן דרשו לגרש את משפחת המחבל מישראל ולפרק את סוכת האבלים[15].

עשרה ימים לאחר הפיגוע הפגינו מאות פעילי ימין בטיילת ארמון הנציב, הסמוכה לכפר ג'בל מוכאבר, שבו התגורר המחבל, וקראו להרוס את ביתו. כמאה מפגינים הצליחו לעבור את מחסומי המשטרה ולהיכנס לכפר, ובו השליכו אבנים וקראו לנקמה ולהריסת הבית. נדיה מטר הבהירה כי אין בכוונת המפגינים לפגוע באיש, אלא להרוס את הבית בלבד. 22 מהמפגינים הובאו למעצר ושני שוטרים נפצעו[16] ב-19 בינואר 2009 אטם צה"ל את ביתו של המחבל[17].

זיכרון והנצחה

תלמידי הישיבה לצעירים הוציאו ספר זיכרון לנרצחי הפיגוע, בשם "שמונה נסיכי אדם" (על פי הפסוק: ”וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם; אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם (ספר מיכה, פרק ה', פסוק ד'))[18]. בכ"ט באדר ה'תשס"ט הוכנסו שמונה ספרי תורה בתהלוכה שיצאה מישיבת מרכז הרב - ספר תורה אחד כנגד כל אחד מהנרצחים. הספרים הוכנסו לבתי כנסת שבחרו המשפחות.

לאחר השבעה, הגיעו לקדמת ציון השוכנת מול מקום מגורי המחבל, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, בלווית יו"ר האיחוד הלאומי אורי אריאל, והבטיח ש"במקום יבנו שמונה מאות יחידות דיור חדשות – מאה כנגד כל אחד מהנערים שנרצחו בפיגוע". ב-23 במרץ 2008 תרם איל העסקים הלונדוני סיריל שטיין ספר תורה ל"קדמת ציון" לעילוי נשמת נרצחי הטבח[19].

בעקבות הפיגוע הקימה קבוצת תלמידים בישיבה את פרויקט "בשביל הנשמה", שבמסגרתו מודפסות חוברות לזכר הנרצחים, אשר עוסקות בנושאים דתיים-חינוכיים המחולקים לימים. לאחר כשנתיים שבהן הופצו החוברות על ידי הישיבה, פרס מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך את חסותו על הפרויקט והחל להפיץ את החוברות לכלל תלמידיו לקראת החופש הגדול. מערך נוסף היוצא על ידי "בשביל הנשמה" לזכר הנרצחים הוא הלימוד היומי באמונה, במסגרתו יוצאים לאור כתבי ראשונים ואחרונים העוסקים באמונה במהדורות מנוקדות מחולקות ללימוד יומי ובתוספת ביאורים והרחבות.

מאז הפיגוע מתקיים מידי ליל שישי שיעור בספריית הישיבה, לזכר הנרצחים. ומדי שנה מקיימות ישיבת מרכז הרב והישיבה לצעירים אזכרה סמוך לתאריך הפיגוע.

כמו כן מאז הפיגוע הישיבה מוציאה לאור פעמיים בשנה כתב עת פנימי הנקרא "מבית מדרשנו" ובו חידושים בגמרא, בהלכה ובאמונה מפרי עטם של רבני הישיבה ותלמידיה על המסכת הנלמדת.

כעשור לאחר הפיגוע יצא אלבום לזכרם של הנפגעים בשם "כנפי רוח" בביצוע מקהלת הישיבה לצעירים ואמנים מפורסמים[20].

הרב חיים סלומון הוציא קובץ על מסכת שבת לעילוי נשמת יונתן אלדר.

תגובות ברשות הפלסטינית

לאחר הפיגוע הוקמה בבית המחבל סוכת אבלים ובמקום הונפו דגלי חמאס וחזבאללה. בירדן, שבה חיים קרובי משפחתו של המחבל, השלטונות הירדנים אסרו להקים את סוכת האבלים בשנית[21].

על הפיגוע לקחו אחריות גדודי אל-אקצא של הפת"ח וכן ארגון לא ידוע בשם "פלוגות עימאד מורנייה" של חופשיי הגליל[22]. גם החמאס לקח אחריות, אך חזר בו מהודעה זו[23]. ב-25 בדצמבר 2010 לקח החמאס על עצמו בשנית אחריות לפיגוע[24].

אבו מאזן גינה את הפיגוע אך גורמים בפת"ח[25] ובחמאס קראו לחגוג את האירוע, וטענו שהוא מהווה תגובה ל"אלימות הקשה השבוע ברצועת עזה, והרג של יותר מ-120 פלסטינים בידי צה"ל" במסגרת מבצע חורף חם שהסתיים שלושה ימים לפניו[26]. סקר שנערך אחרי הפיגוע, העלה ש84% מהפלסטינים הביעו תמיכה בפיגוע[27].

ברחבי העולם

ברחבי העולם פורסמו גינויים רבים לפיגוע בין השאר גינו את הפיגוע ארצות הברית, ארגנטינה, סין, אירלנד, ומזכ"ל האו"ם באן קי-מון[28].

מועצת הביטחון של האו"ם דנה בגינוי של הפיגוע, אך על רקע דרישת לוב לכלול בו גינוי לפעולות צה"ל, לא הוסכם על אף הצעת נוסח[29].

ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל גינה את הפיגוע והוסיף להודעת הגינוי קריאה שלא לפגוע באזרחים פלסטינים בתגובה[30].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קאיד דהאר, משפחת המחבל: הוא הראשון מבין שורת שאהידים, MSN.
  2. ^ תני גולדשטיין, פרנקו: השוטר בישיבה היה צריך לחתור למגע, באתר ynet, 19 במרץ 2008
  3. ^ אריק בנדר, השוטר לא ירה אפילו כדור אחד על המחבל, באתר nrg‏, 19 במרץ 2008
  4. ^ צל"ש לרב סרן דוד שפירא - וידאו, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2009
  5. ^ מגן ותעודת הוקרה לרב יצחק דדון שחיסל את המחבל בישיבת מרכז הרב.
  6. ^ תלמידים ב"מרכז הרב" תקפו את תמיר
    .יאיר אטינגר, "בוגדת", הטיחו ב"מרכז הרב" לעבר תמיר, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
    רוני סופר, תמיר ספגה בעיטות בישיבה: יש בי צער עמוק, באתר ynet, 10 במרץ 2008
  7. ^ יאיר אטינגר, ישיבת "מרכז הרב" לאולמרט: אינך רצוי כאן, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
  8. ^ ברק ערך ביקור לילי בישיבת "מרכז הרב"
  9. ^ איציק: להחריב את בית המחבל, אריק בנדר ורועי שרון, אתר nrg
  10. ^ יאיר אטינגר, מודערנע ישיבה, אבל בכל זאת - ישיבה, באתר הארץ, 12 במרץ 2008
  11. ^ נטורי קרתא שיגרו מכתב ניחומים, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2008
  12. ^ קובי נחשוני, הרב דן סגל: הטבח - עונש על ההשקפה הציונית, באתר ynet, 12 במרץ 2008
  13. ^ תגובות: "שילמו בדמם על פשעי הממשלה" nfc
  14. ^ יאיר אטינגר, הרב החרדי קנייבסקי הורה להפסיק להעסיק ערבים בישיבות, באתר הארץ, 17 במרץ 2008
    יאיר אלטמן, רבנים זומנו לחקירה: "קראו לא להעסיק ערבים", באתר ynet, 12 בדצמבר 2010
  15. ^ יו"ר המפד"ל: לגרש את משפחת המחבל לעזה, באתר ynet, 7 במרץ 2008
  16. ^ אבירם זינו, ג'בל מוכבר: פעילי ימין יידו אבנים ופצעו שוטרים, באתר ynet, 16 במרץ 2008;אבירם זינו ונטע סלע, המשטרה: "הופתענו מעוצמת ההתפרעויות בכפר", באתר ynet, 17 במרץ 2008
  17. ^ יהונתן ליס ותומר זרחין, כוחות צה"ל אטמו את ביתו של המחבל שביצע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, באתר הארץ, 19 בינואר 2009
  18. ^ חמש שנים לטבח בישיבת מרכז הרב - לפני חמש שנים, אירע טבח קשה ומזעזע בו נרצחו שמונה תלמידי ישיבה, רשת מורשת, 7 בפברואר 2013
  19. ^ "אקטואליטי
  20. ^ נתנאל לייפר, ‏"כנפי רוח" - דם דמעות והרבה רגש • ביקורת, באתר כיכר השבת, 13 במאי 2018
  21. ^ רועי נחמיאס, ירדן אסרה על משפחת המחבל להקים סוכת אבלים, באתר ynet, 8 במרץ 2008
  22. ^ איתמר עינברי, "המחבל נשלח לישיבה על ידנו" - "גדודי חופשיי הגליל" מתעקשים כי הם שאחראים לפיגוע ב"מרכז הרב" ומציגים תמונת המחבל במדי צבא, nrg
  23. ^ חמאס נטל אחריות – וחזר בו, nrg
  24. ^ דלית הלוי, חמאס נטל אחריות על הפיגוע במרכז הרב, 25 בדצמבר 2010, באתר ערוץ 7.
  25. ^ אהרון קליין, 'Peace partner' websites call Jerusalem attack 'heroic', WorldNetDaily
  26. ^ עלי ואקד והסוכנויות, חמאס: לחגוג את הניצחון על האויב האכזר, באתר ynet, 7 במרץ 2008.
  27. ^ 84% מהפלסטינים תומכים בפיגוע בירושלים, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2008
  28. ^ SECRETARY-GENERAL CONDEMNS, IN STRONGEST TERMS, ATTACK ON JERUSALEM SEMINARY באתר האו"ם(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021)
  29. ^ טל שניידר, "האו"ם: לוב סיכלה גינוי הפיגוע" אתר nrg
  30. ^ Israel/Occupied Palestinian Territories (OPT) : Amnesty International condemns killings of Israeli civilians באתר אמנסטי(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021)