הרודס אטיקוס

הרודס אטיקוס
Λούκιος Βιβούλλιος Ίππαρχος Τιβέριος Κλαύδιος Αττικός Ηρώδης
לידה 102
מרתון, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 177 (בגיל 75 בערך)
מרתון, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם הסופיסטיקה השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא, רטוריקן, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אפיה אניה רגילה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Atticus Bradua עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרוטומה של הרודס אטיקוס מן הווילה של בקפיסיה, המאה השנייה לספירה
אפותיאוזה (האלהה) של אהובו של הרודס, פולידקס
האודאון של הרודס אטיקוס באתונה
האודאון של הרודס אטיקוס באתונה

הרודס אטיקוסיוונית: Ἡρώδης ὁ Ἀττικός; מופיע גם בהיפוך: אטיקוס הרודס; ידוע גם בשמו הרומי לוקיוס ויבוליוס היפרכוס טיבריוס קלאודיוס אטיקוס הרודס מאראתוניוס, בלטינית: Lucius Vibullius Hipparchus Tiberius Claudius Atticus Herodes Marathonios; בערך 101177) היה רטוריקן ופילוסוף יווני בן האסכולה הסטואית, מתומכי הסופיסטיקה השנייה (אנ') (שהייתה מעין תנועת תחייה של תרבות יוון הקלאסית) על פי פילוסטרטוס בספרו "חיי הסופיסטים", איל הון, פילנתרופ ידוע ואזרח רומי נכבד אשר כיהן כקונסול רומא.

מוצאו

הרודס אטיקוס נולד בעיר מרתון שבאטיקה למשפחה נכבדת בעלת עושר אגדי: סבו, היפרכוס (נולד ב-40), שהחזיק לפי ההערכות בסכום של 100,000,000 ססטרטים,[1] היה האיש העשיר ביותר בעולם ההלניסטי בזמנו;[2] אך הקיסר דומיטיאנוס חמס את כל כספו, וייתכן כי אף ציווה להורגו. אביו של הרודס, אטיקוס (נולד ב-65), חי בצנעה עד לעלייתו של נרווה לשלטון בשנת 96, שאז "מצא" חלק מן האוצר של אביו חבוי בחורבותיו של בניין. בעזרת סכום זה רכש אביו של הרודס מושב בסנאט הרומי (98), ושימש כנציב יהודה.

הרודס עצמו טען כי הוא צאצא ישיר של קימון, מילטיאדס, תסאוס וקקרופס(אנ'), כמו גם של איקוס(אנ') (מלכו המיתולוגי של האי אגינה) ושל האל יופיטר.

תולדות חייו

הרודס אטיקוס זכה לחינוך אשר כלל לימודי רטוריקה ופילוסופיה.[3] הקיסר אדריאנוס מינה אותו למושל ערי האימפריה החופשיות בפרובינקיית אסיה בשנת 125. הרודס שב לאתונה, התפרסם כמורה ובהמשך נבחר למשרת ארכון. בשנת 140 הביאו הקיסר אנטונינוס פיוס לרומא כדי שיחנך את בניו המאומצים מרקוס אורליוס ולוקיוס ורוס, וכמחווה של כבוד ותודה מינה אותו ב-143 לקונסול. הרודס נשא לאישה את אפיה אניה רגילה(אנ') .

בנוסף ליצירתו הספרותית, הרים הרודס מספר פרויקטים ציבוריים:

הרודס היה ידוע באהבותיו הפדרסטיות. חיבתו לתלמידו פולידקס (Polydeukes או Polydeukion) עוררה שערורייה – לא בשל מינם או הבדלי גילאיהם של הנאהבים, כמו בשל האינטנסיבית שבה התנהלה, אשר נחשבה מופרזת ובלתי-הולמת. כאשר מת הנער בטרם זמנו, הקדיש הרודס מספר פסלים ומונומנטים לזכר אהובו, בחקותו את מעשיו של אדריאנוס לאחר מותו של אנטינואוס.

לוקיאנוס מסאמוסאטה סיפר על מסורת אשר התגלגלה אליו, ולפיה הפילוסוף הקיניקן דמונקס(אנ') הגיע אל הרודס נושא מכתב מפולידקס המת. עולז למשמע דבריו, שאל אותו הרודס מה נכתב בו; דמונקס השיב כי הנער כתב שהוא עצוב על כך שהרודס לא יצא לחפש אותו.[5][6]

לקריאה נוספת

Papalas, A. J., "Herodes Atticus: An essay on education in the Antonine age", History of Education Quarterly, Vol. 21, No. 2 (Summer, 1981), pp. 171-188. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים - אספסיאנוס האלוהי, 13
  2. ^ David S. Potter, The Roman Empire at Bay - AD 180-395.
  3. ^ יובנליס, סאטירה 3.
  4. ^ מבנה בצורת חצי עיגול שנבנה כגומחה (אקסדרה).
  5. ^ Giovanni Dall'Orto, ERODE ATTICO (איטלקית).
  6. ^ לוקיאנוס מסאמוסאטה, דיאלוגים ומכתמים (Dialogs and Epigrams).