השחתת הקוראן

השחתת הקוראן היא תופעה בה פעילי מפלגות ימין או אנשי דת בעולם המערבי משחיתים את הקוראן בדרכים שונות ולשם מטרות שונות.

שריפת הקוראן בפלורידה (2011)

בספטמבר 2010 הודיע הכומר האיוונגליסטי טרי ג'ונס מפלורידה שבארצות הברית כי בכוונתו לערוך שריפת 200 ספרי קוראן לציון יום השנה לפיגועי 11 בספטמבר, בשל בניית מסגד במקום הפיגוע (אנ').^[1] בעקבות לחצים בינלאומיים כבדים, והפגנות ברחבי העולם המוסלמי שגבו את חייהם של 20 בני אדם, הודיע כי הוא חוזר בו מכוונתו.

אולם ב-20 במרץ 2011 ערך את "משפט הקוראן" כנסיית גיינסוויל בו מצא כי ספר הקוראן אחראי ל"פשעים נגד האנושות", ושרף ספר קוראן. בעקבות שרפת הקוראן התפתחו מהומות אלימות באפגניסטן, שגבו את חייהם של כ-30 בני אדם, בהם גם עובדים מטעם האו"ם במקום. בארצות הברית האשימו את חמיד קרזאי, נשיא אפגניסטן, על שהסב את תשומת הלב לשריפת הקוראן.

שריפות וביזוי הקוראן באירופה (2023)

בינואר 2023 רסמוס פלודן, מנהיג המפלגה הימנית הרדיקלית "קו הנוקשה" (Stram Kurs) המחזיק גם אזרחות שוודית, הפגין סמוך לשגרירות הטורקית בשוודיה כשהוא שורף את הקוראן בהפגנה נגד האסלאם והניסיון של נשיא טורקיה להשפיע על חופש הביטוי בשוודיה, וכן על שטורקיה מעכבת את הצטרפות שוודיה לברית נאט"ו.^[2][3]

בעקבות המעשה ביקש סופר מצרי תושב שוודיה לשרוף ספר תורה בהפגנה נגד ישראל בסטוקהולם.^[4]

כמה שבועות לאחר תקרית שריפת הקוראן בשוודיה, קרע מנהיג מפלגת ימין בהולנד את הקוראן. בעקבות זאת זימנה טורקיה את שגריר הולנד במדינה לשיחת נזיפה,^[5] וערב הסעודית גינתה בחריפות את המעשה.^[6]

ביוני 2023 אישר בית המשפט בסטוקהולם לקיים מחאה של שני אנשים מול מסגד במרכז העיר, הכוללת את שרפת הקוראן. לאור פסיקת בית המשפט, אחד משני המפגינים, סלוואן מומיקה, מהגר מעיראק, השליך את הקוראן בביזיון, חבט בו ורמס אותו, אחר כך הצית אותו ושם בו בשר חזיר.^[7] בספטמבר באותה שנה, שרף מומיקה עותק נוסף של הקוראן בעיר מאלמה, ובתגובה כ-200 מהגרים מוסלמים יידו אבנים לעברו ושרפו רכבים.^[8]

תגובות בעולם המוסלמי לשריפות הקוראן

שריפת הקוראן בינואר גררה גינוי של מדינות ערביות ואסלאמיות, ובהן סעודיה, ירדן, כווית וטורקיה שדרשה משוודיה לנקוט צעדים נגד שורפי הקוראן ונגד האיסלאמופוביה. בשוודיה עצמה פרצו מהומות אלימות במשך מספר לילות, שכללו פציעת עשרות שוטרים ומפגינים.^[9]

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הגיב לתקרית ואמר כי אין לשוודים לצפות שמדינתו תתמוך בהצטרפותה של שוודיה לברית נאט"ו בה היא חברה וללא אישורה שוודיה לא תוכל לבצע את המהלך.^[10]

בתגובה לשרפת הקוראן ביוני החזירה מרוקו את שגרירהּ משוודיה.^[11] סעודיה גינתה בחריפות את המעשה. ממשלות מוסלמיות רבות זימנו את שגריר שוודיה במדינתן לשיחת נזיפה.^[12] בעיראק מאות מפגינים צבאו על שגרירות שוודיה במרכז בגדד, והציתו את המבנה.^[13] בעקבות זאת ביולי הושחת שוב ספר קוראן בסטוקהולם בירת שוודיה, מול שגרירות עיראק.^[14] גם בקופנהגן בירת דנמרק הוצתו והושחתו ספרי קוראן.^[14]

שרפת הקוראן ביוני הביאה לבקשה דומה מבית המשפט בשוודיה שהוגשה על ידי אזרח מוסלמי לאשר שרפת תנ"ך, אותה אישר בית המשפט. לאחר הפעלת לחצים על ראש ממשלת שוודיה, בין השאר מצד ראש ממשלת ישראל, נשיא מדינת ישראל והרבנים הראשיים לישראל, נסוג האזרח המוסלמי מכוונתו, ואמר כי לא התכוון לשרוף תנ"ך אלא למחות נגד אכיפה בררנית.^[15][16] כמה ימים לאחר מכן אישרה משטרת סטוקהולם למפגינה שוודית לשרוף ספר תורה, לדבריה במחאה על הפרת זכויות ילדים.^[17]

פרשת הקריקטורות של מוחמד

ערך מורחב – פרשת קריקטורות מוחמד (2006)

מקרה דומה להשחתת הקוראן אירע ב-30 בספטמבר 2005, עת פורסמו 12 קריקטורות עיתונאיות שבהן מצויר מוחמד, במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten). הקריקטורות הופיעו שוב ביותר מ-20 עיתונים אחרים, במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט.

בעקבות הפרסום פרץ משבר ביחסי דנמרק והמערב בכלל, עם העולם המוסלמי. התגובות המוסלמיות לפרסום הציורים היו מהומות והפגנות עקובות מדם, שהחלו בינואר ופברואר 2006, באירופה ובעולם המוסלמי, איומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ואף שריפת שגרירויות דנמרק במקומות שונים בעולם. מספר ההרוגים באירועי הדמים של 2006 הגיע לפחות לחמישים, ולגרסאות אחרות הרבה מעבר לכך.

הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו"

ערך מורחב – הפיגוע במשרדי "שרלי הבדו"

כמו כן, ב-7 בינואר 2015 נכנסו מחבלים איסלמיים למשרדי מערכת כתב העת הסאטירי "שרלי הבדו" ("Charlie Hebdo") ברובע האחד עשר של פריז, בירת צרפת, וביצעו פיגוע ירי בו נרצחו 12 בני אדם, במחאה על פרסום קריקטורות בגנות מוחמד בכתב העת.

הערות שוליים