וחושטי
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
וַחוּשְׁטִי
ვახუშტი
לידה 1696
טביליסי, ממלכת כארתלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1757 (בגיל 61 בערך)
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא וַחוּשְׁטִי בָּטוֹנִישְׁווִילִי
מדינה ממלכת כארתלי, ממלכת כארתלי-קאחתי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרים אבשידזה (1717–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בגרטיוני, בית מוחראני (אנ')
אב וחטנג השישי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו מטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גנאולוגיה של המלכים הגאורגים מתוך האטלסים של וחושטי (גאו')

וַחוּשְׁטִי (בגאורגית: ვახუშტი; ‏1696 לערך - 1757) או וַחוּשְׁטִי בָּטוֹנִישְׁווִילִי (ვახუშტი ბატონიშვილი) היה נסיך מלכותי גאורגי (בטונישווילי (אנ')[1]), גאוגרף, היסטוריון וקרטוגרף. יצירותיו ההיסטוריות-גאוגרפיות העיקריות, תיאור ממלכת גאורגיה (אנ') והאטלס הגאוגרפי, נוספו לרשימת תוכנית זיכרון עולם של אונסק"ו בשנת 2013.[2]

מקור השם

מקור שמו וַחוּשְׁטִי נובע מפרסית עתיקה - vahišta ("גן עדן"). המקבילה שלו בפרסית אמצעית היא wahišt ובפרסית חדשה (אנ')‏ behešt.[3]

חייו

וחושטי נולד בשנת 1696 בטביליסי למלך וחטנג השישי, הוואלי של כארתלי, כממזר מלכותי[4] על פי הנוסע הצרפתי שארל דה פייסונל (צר') אימו הייתה איכרה צמיתה. הוא חונך על ידי סולחן-סבא אורבליאני (אנ'), האחים גָּארְסֶווָאנִישְׁווִילִי (אנ') יאסה וגיאורגי (גאו'). ומיסיונרים צרפתים קתוליים שהתגוררו בטביליסי. הוא שלט גם ביוונית, לטינית, צרפתית, טורקית, רוסית וארמנית.

משנת 1717-1724 השתתף וחושטי באופן פעיל בחיים הפוליטיים של הממלכה, כולל הוא השתתף פעמיים בקמפיינים נגד הקסאני האריסטאבי. בין השנים 1719 ו-1720, השתתף וחושטי בשני מסעות אחת אחרי השנייה כנגד הדוכס המורד (אריסתווי) שָׁאֶנְשֶׁה (אנ') האריסתווי של כְּסַאנִי (אנ'). בשנת 1721 , יחד עם המדיוואנבג,[5] גיוויי תומנישווילי, הוא ערך מפקד סטטיסטי של אוכלוסיית כארתלי תחתית.

מאוגוסט ועד נובמבר 1722, הוא היה מושל הממלכה במהלך היעדרותו של אביו שפתח במסע צבאי לגנג'ה במהלך מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723).[6] הוא הצטרף לאביו כשברח לכארתלי הפנימית ושירת כמפקד במחוז. לאחר שהעות'מאנים כבשו את כארתלי, ביולי 1724, הוא הצטרף לאביו שהיגר לאימפריה הרוסית. צארביץ' וחושט (כפי שנודע ברוסיה) הוא פרש למוסקבה והוענקה לו קצבה. הוא נפטר במוסקבה בשנת 1757. הוא נקבר במנזר דונסקוי במוסקבה, מקום קבורה מסורתי של בני מלוכה ואצולה גאורגים שהיגרו לרוסיה.

חיבוריו

רוב יצירותיו נכתבו או הושלמו במוסקבה. הידועים ביותר הם "תיאור ממלכת גאורגיה" (אנ') (הושלם ב-1745) ו"התיאור הגיאוגרפי של גאורגיה"[7] (הושלם ב-1750) ושני אטלסים גיאוגרפיים (גאו') של אזור הקווקז מלווים באיורים של מספר שלטי אצולה היסטוריים (1745–1746). החיבור המפורסם שלו על "תיאור ממלכת גאורגיה" הוא בעצם תקציר מעוטר של אוסף הטקסטים של כַּרתְּלִיס צחוֹברֶבָּה המתארים א תולדות גאורגיה בימי הביניים.

וחטנג השישי, אביו של וחושטי, הקים ועדה של מלומדים במטרה לכתוב חיבור על ההיסטוריה של גאורגיה מהמאות ה-14 ועד ה-17. החיבור נקרא כּאַרתּלִיס צחוֹרֶבִּיס גָּאגרדֶּזֶלֶבָּה - "ההמשך של חיי כארתלי" (גאו') בעת עריכת דברי הימים של "חיי כארתלי" השתמשו "המלומדים" במקורות בעל פה ובכתב. במיוחד הם השתמשו במסורות ובסיפורי עדי ראייה, כרוניקות גאורגיות, שירים היסטוריים ואמנות, כמו גם יצירות היסטוריות פרסיות וארמניות. וחושטי מצא ב"המשך חיי כארתלי" שגיאות רבות ביניהם שגיאות כרונולוגיות ואחרות, מתח עליו ביקורת קשה על היצירה וראה צורך לכתוב בעצמו את ההיסטוריה של גאורגיה של המאות ה-14 ועד ה-18. למרות ש"המלומדים" שאפו להעביר את ההיסטוריה של גאורגיה כולה, עבודתם רק מתארת ​​את מאורעות בהיסטוריה של כארתלי. וחושטי אסף וריכז מידע מקיף משלו על ההיסטוריה והתיאור הגיאוגרפי של העם והארצות הגאורגיות. אחת המטרות העיקריות של התיקונים שלו הייתה להדגיש את האחדות הפוליטית והתרבותית של כל גאורגיה למרות העובדה שגאורגיה הייתה מחולקת פוליטית בין מלכים ונסיכים מתחרים במהלך חייו של וחושטי. העובדה שנעשו עותקים מרובים של חיבוריו מעידה על הפופולריות של עבודתו, והנרטיב שלו עיצב באופן משמעותי את האופן שבו הדורות שבאו אחריו תפסו העבר הכלל-גאורגי.[8] עבודתו היא גם מקור מרכזי להיסטוריה של גאורגיה במאות ה-16 וה-17.[9]

חיבוריו של וחושטי תורגמו עד מהרה לרוסית ולאחר מכן גם לצרפתית[10] ושימשו מדריך לנוסעים וחוקרי ארצות אירופאים רבים שערכו מסעות לקווקז עד תחילת המאה ה-20.

וחושטי גם השלים, יחד עם אחיו, הנסיך בַּכַּר (אנ'), את הדפסת התנ"ך (הנוצרי) בגאורגית, שהעבודת התרגום החלה עוד בימי אביהן, וחטנג השישי. הוא הקים לשם כך, בביתו ליד מוסקבה, בית דפוס, לימד את אומנות הדפוס לכמה אנשי דת גאורגים, והשלים את המהדורה המודפסת הראשונה של התנ"ך בגאורגית בשנת 1743. הדפוס הועבר לאחר מכן למוסקבה, שם הודפסו כמה יצירות דתיות נוספות בגאורגית.

מורשת

וחושטי על בול דואר גאורגי שהונפק בשנת 2018. איור מאת גיאורגי כַּרְתּווֵלִישְׁווִילִי (גאו')

נקראו על שמו:

  • המכון לגיאוגרפיה על שם וחושטי (אנ')
  • גשר וחושטי (גאו') על נהר הקורה
  • רחובות בטביליסי וכותאיסי
  • פרס וחושטי בגרטיוני (גאו') - פרס בתחום הגיאוגרפיה, שהוקם על ידי מועצת השרים של גאורגיה באוקטובר 1973 על מנת להנציח את שמו של וחושטי. הפרס הוענק בתקופות שונות ללוואן מָרוּאָשווִילִי (אנ')‏ (1977), גריגול חמַּלָּדזֶה (גאו') ‏(1982), גיווי סווָאנִידזֶה (גאו')‏ (1982) ואחרים.
  • פסגת וחושטי (גאו') פסגה מושלגת בגובה כ-4000 מ' מעל פני הים. בהרי צפון הקווקז בסוואנתי.

בשנת 1948, הפסל ולנטין תּוֹפּוּרִידזֶה (גאו') יצר שני פסלים של וחושטי, יצוקי ברונזה.

משפחתו

וחושטי נישא בשנת 1717 למרים אבשידזה[11], בתו הצעירה של גיאורגי החמישי מאימרתי (אנ'), שהיה מלך ממלכת אימרתי בין השנים 1702-1707, והיו לו מספר ילדים:

  • הנסיך איוואן בגרטיון (אנ')‏ (1719–1781), גנרל בשירות צבא האימפריה הרוסית;
  • הנסיכה אלכסנדרה (12 אוגוסט 1712 - 8 אפריל 1789)
  • הנסיך דוד (1723–1819);
  • הנסיכה מרים (1724–1807);
  • הנסיך דוֹמנטי (1728–1737);
  • הנסיך ניקולוז (נפטר ב-6 נובמבר 1784)
  • הנסיכה אנה (1744–1779);
  • הנסיך יותם (אנ') ‏(פעל בשנת 1737)
  • הנסיך פטר (פעל בשנת 1737)
  • הנסיך גוּקה (פעל בשנת 1737)

גלריה

  • מפות
  • מפת טביליסי על פי וחושטי (גאו') ב"אטלס של גאורגיה", 1735
    מפת טביליסי על פי וחושטי (גאו') ב"אטלס של גאורגיה", 1735
  • מפת אירופה לפי וחושטי, 1752
    מפת אירופה לפי וחושטי, 1752
  • מפת גאורגיה ב"אטלס של גאורגיה" (כיתוב ברוסית)
    מפת גאורגיה ב"אטלס של גאורגיה" (כיתוב ברוסית)
  • קטע ממפה של וחושטי שבה מופיעה החומה הגדולה של אבחזיה (אנ').[12]
    קטע ממפה של וחושטי שבה מופיעה החומה הגדולה של אבחזיה (אנ').[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בָּטוֹנִישְׁווִילִי (אנ') (מילולית: ילד של אדון) היה תואר לנסיכים ונסיכות מלכותיים שיצאו ממלכי גאורגיה משושלת בגרטיוני.
  2. ^ “Description of Georgian Kingdom” and the Geographical Atlas of Vakhushti Bagrationi, אתר אונסק"ו, (באנגלית)
  3. ^ ‏Tea Chkheidze‏ (Q131546152),‏ GEORGIA v. LINGUISTIC CONTACTS WITH IRANIAN LANGUAGES, עמ' 486–490 אנציקלופדיה איראניקה מסת"ב 978-0-933273-53-5
  4. ^ ממזר מלכותי (אנ') היה ילד שנולד למונרך מכהן מחוץ לנישואים. למלך יכול להיות ילד עם פילגש, או שהלגיטימיות של נישואים עשויה להיות מוטלת בספק מסיבות הנוגעות בירושה.
  5. ^ מדיוואנבג או דיוואן-בג (בערבית-פרסית: dīvānbegī - שופט עליון) באיראן הספווית, שופט עליון, מבכירי מועצת המדינה. גאורגים החזיקו לעתים קרובות בתפקיד מדיוואנבג באיראן. בממלכות גאורגיות ייצג המדיוואנבג את בית המשפט של המלך. המדיוואנבג היה בעל סמכויות ביצוע וחקירה והיה בקיא בתקנון. מקור: მდივანბეგი בספרייה הלאומית של גאורגיה
  6. ^ וחטנג השישי מלך ממלכת כארתלי שאולץ להתאסלם היה שבוי בפרס שבע שנים לפני שהורשה לחזור לממלכתו בשנת 1719. דאגתו הראשונה הייתה לשים קץ לפלישות התמידיות מצפון הקווקז, במיוחד של שבטים לזגינים מדגסטן. וחטנג היה בהכנות להנחתת המכה המוחצת על הלזגינים כאשר הפרסים הספווים התערבו ומנעו ממנו לעשות זאת. פעולה שהביאה לסיום את נאמנות קצרת הימים של וחטנג לשאה. הוא יצר קשר סודי עם הצאר הרוסי, פיוטר הגדול, וקיבל ממנו הבטחה על הגעה עתידית של הרוסים לקווקז. לאחר מספר דחיות, ביולי 1722, החל פיוטר בראש כוח צבאי את המערכה בחופי הים הכספי. במהלך המלחמה במקביל לההתקדמות הרוסית לכיוון פרס פתח וחטנג באוגוסט-ספטמבר 1722 הוא פתח במסע צבאי לגנג'ה. כשהרוסים לא הצטרפו אליו, הוא חזר לטביליסי בנובמבר. התגרות זו כלפי הפרסים הובילה לפלישה פרסית הרת אסון לממלכתו.
  7. ^ საქართველოს გეოგრაფიული აღწერა
  8. ^ סטפן ראפ (אנ') (2003), Studies In Medieval Georgian Historiography: Early Texts And Eurasian Contexts, p. 423-4. Peeters Bvba מסת"ב 90-429-1318-5 (הספר בקטלוג ULI)
  9. ^ רונלד גריגור סאני (אנ') (1994), The Making of the Georgian Nation, מהדורה שנייה, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, מסת"ב 9780253209153
  10. ^ תרגום לצרפתית לחיבור של וחושטי על ידי מארי-פליסיטה ברוסה (אנ'),‏ Description Geographique de la Georgie, סנקט פטרבורג 1842
  11. ^ ‏מרים אבשידזה‏ (Q131928778)
  12. ^ החומה הגדולה של אבחזיה או חומת קֶלָּסוּרִי (אנ') הייתה חומה שהוקמה להגנה מפני פלישות של האבחזים תושבי צפון מערב הקווקז על פי המפה. צפונית לאזור אבחזיה כיום. הדבר מחזק את הטענה הגאורגית בסכסוך האבחזי-גאורגי כי האזור היה אזור גאורגי במקורו והאבחזים הגיעו מאוחר יותר כשהם ברחו מפני אויביהם ונתקבלו כאורחים באזור.
  13. ^ סוֹמְחִיתִי (אנ') הוא מונח גיאוגרפי דו-משמעי המשמש במקורות היסטוריים גאורגים מימי הביניים ומודרניים מוקדמים המתייחסים לארמניה מחד ולאזורי הגבול הארמנו-גאורגיים לאורך עמקי הנהרות דבד וחרמי (אנ') מאידך.
  14. ^ ‏הלקסיקון הביוגרפי של גאורגיה‏ (Q58357743)