זובין מהטה

זובין מהטה
Zubin Mehta
ઝુબીન મહેતા
ज़ूबिन मेहता'
זובין מהטה
זובין מהטה
לידה 29 באפריל 1936 (בן 87)
מומבאי, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסטריה, גרמניה, ארצות הברית, ישראל
תקופת הפעילות מ-1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה, אקדמיה מוזיקלה קיג'אנה, St. Xavier's College, Mumbai, St. Mary's School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, קונטרבס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס, קולומביה רקורדס, דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים התזמורת הפילהרמונית הישראלית
בן או בת זוג ננסי קובק (1969–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ישראל (1991)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2008)
  • Pro meritis scientiae et litterarum (2001)
  • פדמה ויבהושן
  • פרימיום אימפריאל (2008)
  • פרס דן דוד (2007)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2010)
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • אביר בלגיון הכבוד
  • Fellow of the Sangeet Natak Akademi
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • מסדר אוסטרליה
  • העיטור האוסטרי למדע ואמנות
  • מדליית הנס פון בילוב
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • פדמה ויבהושן
  • פרס מרכז קנדי
  • אות הזהב לשירות העיר וינה
  • פדמה באושן
  • מסדר ההצטיינות הבווארי
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב
  • עיטור נשיא מדינת ישראל
  • מסדר דוסטיק, דרגה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.zubinmehta.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זובין מהטה, 2007

זוּבִּין מֶהְטָה (Zubin Mehta; בהינדית: ज़ूबिन मेहता; בגוג'ראטית: ઝુબીન મહેતા, נולד ב-29 באפריל 1936) הוא מנצח ומוזיקאי אמריקאי נודע ממוצא הודי ומנהל מוזיקלי אמריטוס של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מנצח בינלאומי

זובין מהטה נולד בשנת 1936 במומבאי שבהודו למשפחה מקהילת הזורואסטרים ה"פארסים" (Parsee)[1][2] מהמעמד הגבוה. אביו, מהלי מהטה, היה כנר וייסד את התזמורת הסימפונית של בומביי. אמו הייתה טחמינה לבית דארואלה. שפת האם של המשפחה הייתה גוג'ראטית. מהטה התכוון תחילה ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר החל ללמוד מוזיקה בווינה כשהיה בן 18, תחת הדרכתו של הנס סווארובסקי. בשנת 1958 הופיע לראשונה כמנצח בווינה. באותה שנה זכה בתחרות הניצוח הבינלאומית שנערכה בליברפול ומונה לעוזר מנצח התזמורת הפילהרמונית המלכותית של העיר.

ב-1960 נבחר זובין מהטה למנצח הראשי ולמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של מונטריאול, תפקיד אותו מילא עד שנת 1967. במקביל הוא קיבל תפקידים נוספים – הוא מונה למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס (1962–1978); הפילהרמונית של ניו יורק (1978–1991 – התקופה הארוכה ביותר שאדם יחיד החזיק במשרה זו). הוא החל לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנת 1961 ובשנת 1981 הוכרז כמנהל מוזיקלי לכל חייו. בנוסף, מאז שנת 1998 ועד לשנת 2004 הוא כיהן גם כמנהל המוזיקלי של האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן.

ב-1969 ניגן זובין מהטה בקונטרבס את חמישיית דג השמך מאת פרנץ שוברט, לצידם של יצחק פרלמן בכינור, פנחס צוקרמן בויולה, ז'קלין די פרה בצ'לו ודניאל בארנבוים בפסנתר.[3]

ב-1 במרץ 2011 הוענק לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.[4] ביולי 2011 זכה לעיטור אות לגיון הכבוד בדרגת קצין.

מהטה כמנצח

מהטה נודע בעיקר כפרשן של יצירות סימפוניות רומנטיות רחבות היקף של מלחינים כאנטון ברוקנר, ריכרד שטראוס וגוסטב מאהלר. טכניקת הניצוח שלו נחשבת לעוצמתית ונלהבת בעת הופעותיו. מהטה גם מרבה להקליט עם מיטב התזמורות, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מהטה וישראל

מהטה הופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית לראשונה ב-1961 ומאז לא ניתק הקשר ההדוק בינו לבין התזמורת, שבה, כאמור, הוא משמש כמנהל מוזיקלי לכל חייו. הוא מנצח על התזמורת בארץ בקונצרטים למנויים ובקונצרטים מיוחדים, באירועים לאומיים-ממלכתיים, בעיירות פיתוח, בקיבוצים ובמחנות צה"ל. למהטה הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע והמסלול האקדמי המכללה למינהל. בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב נקרא על שמו. האוניברסיטה העברית בירושלים קראה על שמו ועל שם אביו אגף במחלקה למוזיקולוגיה. מהטה הוא חתן פרס וולף בתחום האמנויות ואזרח כבוד של העיר תל אביב. במאי 2007 זכה בפרס דן דוד. באוקטובר 2012 הוענק לו עיטור נשיא מדינת ישראל. ב-26 בדצמבר 2016 הודיע מהטה כי יפרוש מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית באוקטובר 2019 אחרי שישלים 50 שנות כהונה.

ביולי 2019 קיימה התזמורת הפילהרמונית הישראלית סדרה של קונצרטי פרידה מזובין מהטה, שניצח על הרקוויאם של ורדי לפני אולמות מלאים עד אפס מקום, במאזינים שבאו להיפרד מן המנצח האהוב ולהביע את הוקרתם.

ב-20 באוקטובר 2019 ניצח זובין מהטה על הקונצרט האחרון שלו כמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית שבסיומו הוענק למהטה תואר של "מנהל מוזיקלי אמריטוס".[5]

פרויקטים מיוחדים

זובין מהטה מנצח בקונצרט 1983

ביוני 1994 ביצע מהטה את הרקוויאם של מוצרט יחד עם חברי התזמורת הסימפונית והמקהלה של סרייבו בחורבות הספרייה הלאומית של סרייבו, בקונצרט שהכנסותיו הוקדשו לקורבנות הסכסוך בבלקנים. ב-29 באוגוסט 1999 ניצח מהטה על התזמורת הלאומית של בוואריה ועל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שביצעו את הסימפוניה מס' 2 של המלחין היהודי מאהלר במקום בו עמד מחנה הריכוז בוכנוואלד בעיר ויימאר שבגרמניה. בשנת 1984 נסע, יחד עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, לעיר הולדתו, ובשנת 1994 שב, הפעם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והסולנים יצחק פרלמן וגיל שחם. בשנים 1997–1998 חבר מהטה לבמאי הסרטים הסיני ז'אנג ימו לשם הפקת האופרה "טורנדוט" של ג'אקומו פוצ'יני, שהועלתה בפירנצה שבאיטליה ובבייג'ינג שבסין שמונה פעמים. הפקת האופרה תועדה בסרט הדוקומנטרי "פרויקט טורנדוט".

חייו האישיים

ב-1958 נישא לזמרת הסופרן הקנדית כרמן לסקי, ולהם בן ובת. לאחר גירושיהם נישאה לסקי לאחיו של מהטה, זארין, לימים נשיא הפילהרמונית של ניו יורק. ב-1969 נישא מהטה לשחקנית האמריקנית ננסי קובק (אנ'), ולהם בת. בנוסף למהטה בן ישראלי מחוץ לנישואים. מהטה תושב ארצות הברית.


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זובין מהטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הקודם:
איגור מרקביץ'
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של מונטריאול

1961 - 1967

הבא:
פרנץ-פאול דקר
הקודם:
אדוארד ון ביינום
מנהל מוזיקלי, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס

1962 - 1978

הבא:
קרלו מריה ג'וליני
הקודם:
פייר בולז
מנהל מוזיקלי, הפילהרמונית של ניו יורק

1978 – 1991

הבא:
קורט מאזור
הקודם:
וולפגנג זאוואליש
מנהל מוזיקלי, האופרה הממלכתית של בוואריה

1998 - 2006

הבא:
קנט נגאנו
הקודם:
ז'אן מרטינו
מנהל מוזיקלי, התזמורת הפילהרמונית הישראלית

1968 - 2019

הבא:
להב שני