ח'אלדה ג'ראר
 | |||
| ח'אלדה ג'ראר | |||
| לידה |
9 בפברואר 1963 (בת 61) שכם, ממלכת ירדן | ||
|---|---|---|---|
| ישות מדינית |
 הרשות הפלסטינית | ||
| השכלה | עריכת דין | ||
| עיסוק | פוליטיקאית | ||
| מפלגה | החזית העממית לשחרור פלסטין | ||
| |||
ח'אלדה ג'ראר (בערבית: خالدة جرار; נולדה ב-9 בפברואר 1963) היא פוליטיקאית פלסטינית, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם ארגון הטרור -החזית העממית לשחרור פלסטין, ולטענת השב"כ, ראש הארגון ביהודה ושומרון. עורכת דין במקצועה. לקחה חלק בולט במאבק המשפטי של הרשות הפלסטינית נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבין-לאומי. ריצתה עונש מאסר של 14 חודשים (מתוך 15 חודשים שנגזרו עליה) בגין חברות בארגון טרור והסתה והייתה עצורה במשך יותר משנה וחצי במעצר מנהלי בגין חשד לעבירות דומות. מאז אוקטובר 2019 היא נמצאת במעצר במסגרת גל מעצרים של פעילי החזית העממית בעקבות רצח רנה שנרב במעיין דני. במרץ 2021 נגזרו עליה שנתיים מאסר בגין חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, במסגרת הסדר טיעון.[1]
ביוגרפיה
נולדה בשכם ומתגוררת באל-בירה. סיימה תואר שני בזכויות האדם ודמוקרטיה באוניברסיטת ביר זית. בשנת 1985 נישאה לרסאן ג'ראר, אותו הכירה בזמן הלימודים, ולזוג שתי בנות.
ניהלה את ארגון "אדמיר", ארגון לתמיכה באסירים פלסטינים, משנת 1993 עד 2005. משנת 1998 נאסר עליה לצאת מחוץ ליהודה ושומרון, לאחר שהשתתפה בכנס אנטי-ישראלי בפריז באותה שנה. היא ביקשה מספר פעמים לצאת לכנסים דומים, ונענתה בסירוב.
במרץ 2006 נבחרה למועצה המחוקקת הפלסטינית כנציגת החזית העממית לשחרור פלסטין, לאחר מעצרו של מזכ"ל הארגון, אחמד סעדאת. היא ניהלה ארגון "אדאמיר" שהוכרז ארגון טרור.
בשנת 2010 סבלה מתסמונת מחלקת תיירים, וביקשה טיפול רפואי בעמאן. השב"כ קבע כי היא מהווה איום ביטחוני ומנע ממנה לצאת. לבסוף טופלה בכל זאת בעמאן, לאחר התערבותה של לואיזה מורגנטיני, נציגת איטליה בפרלמנט האירופי.
מאסר בישראל
ב-2 באפריל 2015 נעצרה על ידי כוחות צה"ל בביתה שבאל-בירה בטענה שהפרה צו המתיר לה לשהות רק באזור יריחו, והועברה למעצר מנהלי בכלא השרון. ב-15 באפריל הוגש נגדה כתב אישום. היא הואשמה בחברות בחזית העממית ובהסתה לחטיפת חיילים, ונעצרה עד תום ההליכים. ג'ראר הואשמה כי השתתפה בעצרת ברמאללה ובה נשאה נאום ובו הטיפה לחטיפת חיילים למטרת מיקוח ושחרור אסירים פלסטיניים, בראשם אחמד סעדאת.[2][3] עוד צוין בכתב האישום כי נאמה בכנסים של הארגון, ביקרה אסירים משוחררים, השתתפה בתערוכת ספרים וגינתה את הכיבוש. בדצמבר נגזרו עליה, לאחר שהודתה בהסדר טיעון, 15 חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש"ח.[4] המשפט עורר עניין בינלאומי,[5] והיו שטענו שמדובר במשפט פוליטי.[3]
ביוני 2016, לאחר 14 חודשים במאסר, שוחררה מהכלא הישראלי. ביציאה קיבל את פניה איימן עודה, יושב ראש הרשימה המשותפת מטעם סיעת חד"ש, שהגדיר אותה "לוחמת חופש אמיצה" ואמר שנכלאה מתוך הניסיון להשתיק את מאבקה נגד הכיבוש.[6]
ב-2 ביולי 2017 נעצרה במעצר מנהלי, בטענות למעורבות בקידום פעילות טרור במסגרת ארגון החזית העממית.[7] היא ריצתה את המאסר בבית הסוהר דמון. מעצרה המנהלי הוארך ארבע פעמים, עד שהשתחררה ב-28 בפברואר 2019.
ב-31 באוקטובר 2019 נעצרה שוב במסגרת גל מעצרים של פעילי החזית העממית בעקבות הפיגוע במעיין דני שבו נרצחה רנה שנרב, שבוצע על ידי הארגון. לטענת השב"כ עומדת ג'ראר בראש שלוחת הארגון ביהודה ושומרון.[8][9][10] ב-1 במרץ 2021 גזר עליה בית המשפט הצבאי במחנה עופר, במסגרת הסדר טיעון, שנתיים מאסר בגין חברות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת.[1] במהלך מעצרה ומאסרה נפטרו אביה של ג'ראר, כנעאן, ובתה, סוהא. בשני המקרים בקשות ג'ראר להשתתף בלוויות סורבו.[11] ב-26 בספטמבר 2021 שוחררה מהכלא הישראלי לאחר שסיימה לרצות את עונשה.
ב-26 בדצמבר 2023 נעצרה שוב במהלך פעילות צה"ל ברמאללה והוחזקה במעצר מנהלי תחת הסעיף "תמיכה בטרור".[12] הוחזקה בתנאי בידוד בכלא נווה תרצה מאז אוגוסט 2024. לדברי עורכת דינה שלא הוכחשו על-ידי רשויות הכליאה, בתנאים המפרים פסיקת בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים (מרחב המחיה של אסירים), ובתוך כך בשטח מחיה קטן מ-4 מ"ר, בלא חלון או אוורור, וכשלרשותה שירותים שבמרבית שעות היממה אין בהם מים.[13]
שוחררה ב-19 בינואר 2025 במסגרת הסכם חמאס–ישראל.[14][15]
קישורים חיצוניים
- ריאיון עם ג'ראר, Palestinian MP Khalida Jarrar Resists Deportation, באתר Free Haifa
- עמ' 15–1969 התביעה הצבאית נ' חאלדה כנעאן מוחמד גראר, באתר "נבו"
עמירה הס, שחרורה של חברת הפרלמנט הפלסטיני השכיח לרגע ממברכיה את הכלא האחר, באתר הארץ, 8 במרץ 2019- גדעון לוי, כדי לנשום אוויר צח, חברת הפרלמנט שוכבת על רצפת תא הכלא, ליד הדלת, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2024
הערות שוליים
- ^ 1 2 ג'קי חורי והגר שיזף, שנתיים מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני חאלדה ג'ראר על פעילות בחזית העממית, באתר הארץ, 1 במרץ 2021
- ^ חנן עמיאור, הארץ': חאלדה ג'ראר היא "מנהיגת ציבור", באתר פרספקטיבה, 2021-08-16
- ^ 1 2 אבי בלכרמן, מסדר זיהוי של השב"כ: האם תוכלו לזהות את החשודה?, באתר שיחה מקומית, 2015-11-09
- ^ יוחאי עופר ואסף גבור, 15 חודשי מאסר לחברת הפרלמנט הפלסטיני, באתר nrg, 7 בדצמבר 2015 ג'קי חורי, שנה אחרי ששוחררה, צה"ל עצר שוב את חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, באתר הארץ, 2 ביולי 2017 גדעון לוי ואלכס ליבק, האישום: השתתפה בתערוכת ספרים וגינתה את הכיבוש, באתר הארץ, 29 במאי 2015
- ^ חגי מטר, דיפלומטים אירופאים בפתיחת משפטה של חברת הפרלמנט הפלסטינית, באתר שיחה מקומית, 2015-06-22
- ^ ח"כ איימן עודה ליווה את חברת הפרלמנט הפלסטיני ח׳אלדה ג׳ראר לאחר שחרורה מהכלא, באתר של איימו עודה, 15 ביוני 2016
- ^ ג'קי חורי, שנה אחרי ששוחררה, צה"ל עצר שוב את חברת הפרלמנט הפלסטיני ח'אלדה ג'ראר, באתר הארץ, 2 ביולי 2017
- ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
- ^ טל לב רם,אלון חכמון, נחשפה תשתית הטרור האחראית לפיגוע בו נרצחה רנה שנרב, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2019
- ^ אורן זיו, פוליטיקאית שהפכה למחבלת? לא לפי כתב האישום, באתר "שיחה מקומית", 19 בדצמבר 2019
- ^ ג'קי חורי, ישראל אוסרת על חברת פרלמנט פלסטיני הכלואה בארץ לצאת להלוויית בתה, באתר הארץ, 12 ביולי 2021
- ^ אמיר בוחבוט, אסירה ביטחונית משוחררת נעצרה הלילה ברמאללה, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2023.
- ^ גדעון לוי, כדי לנשום אוויר צח, חברת הפרלמנט שוכבת על רצפת תא הכלא, ליד הדלת, באתר Haaretz הארץ, 30.08.2024
- ^ טובה צימוקי, עינב חלבי, 95 אסירים פלסטינים ישוחררו בפעימה הראשונה של העסקה | אלה שמותיהם, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים בטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים, באתר משרד המשפטים
