טוביה טננבום

טוביה טננבום
לידה	9 בספטמבר 1957 (בן 66); בְּנֵי בְּרַק, ישראל
מדינה	ישראל; ארצות הברית
עיסוק	סופר ומחזאי
יצירות בולטות	תפוס ת'יהודי, אני ישן בחדרו של היטלר
	פרופיל ב-IMDb

טוביה טננבום (נולד ב-9 בספטמבר^[1] 1957) הוא מחזאי, סופר ועיתונאי ישראלי-אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים", ועוד. טננבום הוא מייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק (אנ')^[2].

קורות חיים

טננבום, יליד בני ברק, נולד במשפחה חרדית לאב ראש ישיבה ואם ניצולת שואה^[3]. אביו, עקיבא טננבום, היה משושלת אדמו"רי ראדזין, ובצעירותו, עת למד בישיבת לומז'ה, הפך ליטאי בהשקפותיו, ובהמשך אף נמנה עם חוג חזון איש.

בילדותו הוקפץ חמש כיתות וסיים את לימודיו בישיבה הגבוהה בגיל 14^[4].

טננבום התגורר ברחוב רשב"ם, ולמד בתלמוד תורה תשב"ר יחד עם אורי מקלב^[5], ולאחר מכן בישיבות חרדיות - ישיבת אור ישראל לצעירים וישיבת בית התלמוד^[6] ומשם המשיך לישיבות ציוניות, בהן ישיבת מרכז הרב^[7]^[8]. למד בישיבת ההסדר במעלות ולאחר מכן בישיבת ההסדר בכותל, שבמסגרתן שירת בצה"ל בחיל השריון^[9]. משם עבר ללימודים באוניברסיטה בארצות הברית, כשבמהלך 15 שנותיו שם רכש תארים וחלקי תארים במספר מקצועות, ובהמשך ייסד את התיאטרון היהודי בניו יורק.

מתגורר לסירוגין בהמבורג, גרמניה ובמנהטן, ניו יורק מאז תחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. נשוי לאיזי, שגדלה באוסטריה ובבלגיה ואותה הוא פגש לראשונה באחד ממסעותיו העיתונאיים. היא לוקחת חלק בעבודתו – כמפיקה וצלמת.

בשנותיו בארצות הברית רכש טננבום תארים במתמטיקה, במדעי המחשב ובמחזאות. לצד פעילותו כמחזאי וכמנהל התיאטרון היהודי של ניו-יורק עוסק טננבום בכתיבה עיתונאית. הוא כתב בין השאר עבור "קוריירה דלה סרה" האיטלקי, ידיעות אחרונות הישראלי, ורשת פוקס ניוז האמריקאית^[10]^[11]. טננבום כותב למספר עיתונים אירופאיים, בהם ה"די צייט" הגרמני. הטור שלו, Fett wie ein Turnschuh (מילולית, שמן כנעל התעמלות)^[12] הופיע במשך כארבע שנים פעם בשבועיים בדי צייט, וחלק מכתבותיו עוסקות בפוליטיקה.

ספריו

אני ישן בחדרו של היטלר

ערך מורחב – אני ישן בחדרו של היטלר

בשנת 2011 יצא לאור באנגלית ספרו של טננבום "אני ישן בחדרו של היטלר". הספר כולל תיאור בגוף ראשון של מסע בגרמניה של ימינו, כשטננבום שוזר לאורכו אירועים אקטואליים, רשמי מסע, ומפגשים עם אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים, ובהם הקנצלר לשעבר הלמוט שמידט, עורך היומון הנפוץ "די ולט", צעירים וצעירות מוסלמים, אנשי שמאל מובילים ונאו-נאצים.

הספר נכתב להזמנת הוצאת רובולט (Rowohlt) הגרמנית. בהקדמה לספרו פורש טננבום את מסכת הייסורים שליוותה את הוצאת הספר בשפה הגרמנית. לפי טננבום, האזכורים לאנטישמיות רווחת בגרמניה הובילו למערכת לחצים מצד רובולט להסרת אזכורים אלו בספר. לאחר שהספר יצא לאור בשפה האנגלית, העבירה הוצאת רובולט את הזכויות להוצאת זוהרקאמפ (Suhrkamp), והספר ראה אור בשפה הגרמנית בשם "לבד בקרב הגרמנים". הספר הפך לרב־מכר בגרמניה ושהה ברשימת רבי המכר של "דר שפיגל" משך ארבעה חודשים. ביוני 2014 יצאה לאור מהדורה עברית של הספר, בהוצאת "סלע מאיר". באותו חודש יצאה לאור המהדורה האיטלקית של הספר.

תפוס ת'יהודי

ערך מורחב – תפוס ת'יהודי

ב-2014 פורסם ספרו "תפוס ת'יהודי". הספר עוסק באנטישמיות החדשה, בהסתה, בדה-לגיטימציה ובשנאה נגד ישראל בקרב הפלסטינים, ארגוני שמאל רדיקלי (כולל ארגוני שמאל רדיקלי בישראל) וארגוני זכויות אדם דוגמת "בצלם". הספר מבוסס על תחקיר שערך טננבום ובו התחזה לעיתונאי גרמני האוהד את העמדה הפלסטינית ושהה מעל חצי שנה בישראל ובשטחים בסיורים מטעם אותם ארגונים. חלק מהמפגשים תועדו במצלמת וידאו. בין היתר חושף טננבום בספר שתחקירן "בצלם" עאטף אבו א-רוב הוא מכחיש שואה^[13]. לדברי טננבום ארגונים בינלאומיים כגון הצלב האדום וכן ארגונים מקומיים רבים בישראל פועלים מתוך דחפים אנטי-יהודיים ולא מתוך רצון להשיג זכויות אדם לכל.

שקרים שכולם מספרים

ערך מורחב – שקרים שכולם מספרים

ב-2016 פורסם ספרו "שקרים שכולם מספרים". הספר עוסק בעיקר בתקינות פוליטית וברב-תרבותיות בארצות הברית. טננבום נוסע בעשרים ושמונה מדינות בארצות הברית, נוהג ממזרח למערב ובחזרה ומשוחח עם אנשים. מסקנתו מהמסע היא שאמריקה נמנעת בקנאות לגעת בסוגיות שבמחלוקת, והתקינות הפוליטית משתלטת עליה ומעוותת חשיבה חופשית, דמיון ויצירה. טננבום מלגלג בספרו על "אומת האמיצים" ובני החורין הפוחדים להתבטא^[14]. הקורא נחשף בראיונות למה שטננבום מכנה חשיבה מקובעת, שחוקה ונטולת מקוריות, לאנשי המעמד הגבוה המנקים את מצפונם בהלקאה עצמית, ולעניים החיים גם היום בתנאים מחפירים. אמריקה של טננבום מתאבדת ומוותרת מרצונה החופשי על החירויות הבסיסיות שהגדירו אותה בעבר.

שלום, פליטים!

ב-2018 פרסם טננבום את ספרו "שלום, פליטים!" על פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה וממדינות אחרות בגרמניה^[15]. במהלך הספר הוא פוגש פליטים רבים מסוריה ומתחזה לעיתונאי חצי גרמני-חצי ירדני, כמו כן, אזרחים גרמנים שונים. מסקנתו היא כי הגרמנים מסייעים לפליטים לא מתוך אהבה כלפיהם אלא מתוך רצון להיראות אוהבי אדם בעיני העולם, וכן מתוך רצון להוכיח שהם יותר טובים מאחרים, ובמיוחד מ"היהודים".

את כריכת הספר עיצב ואייר שי צ'רקה.

איך לאלף יהודי?

ב-2020 הוציא טננבום את הספר "איך לאלף יהודי?"^[16] על אנטישמיות בממלכה המאוחדת^[17]. הספר מתאר פגישות של טננבום עם תושבים באנגליה, סקוטלנד, אירלנד וויילס. מסקנתו מהשיחות היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מעניין אותם הרבה יותר מהברקזיט. לדבריו אין הבדל בין אנטישמיות ואנטי-ציונות, שתיהן מהוות מבטאות את האנטישמיות החדשה. הוא נפגש לשיחה עם ג'רמי קורבין ועוזרו פיטר וילסמן, שהאשים את שגרירות ישראל בלונדון בהשתלת סוכני ריגול במפלגת הלייבור, שיחה שהובילה לפיטורי וילסמן^[18]. הוא נפגש גם עם נאו-נאצים ששאיפתם היא שואה שנייה, נכנס לוועידה של צמרת ה-BDS וחשף אמירות אנטישמיות רבות שנאמרו שם. טננבום מרבה להפנות בספר ביקורת אירונית כלפי השמאל הליברלי ולהוקיעו בטענה על מוסר כפול. את הכריכה אייר ועיצב שי צ'רקה.

חרדי וטוב לו

בשנת 2023 יצא לאור ספרו של טננבום "חרדי וטוב לו", על הציבור החרדי בישראל. הספר, בהוצאת סלע מאיר, מגולל את מסעו של טננבום בשכונת מאה שערים - בה התגורר שנה שלמה^[19] לצורך כתיבת הספר. בספר בוחן טננבום את הקבוצות החרדיות השונות בישראל בכלל ובירושלים בפרט, משוחח עם העוברים ושבים, נפגש עם אדמו"רים שונים. בין השאר ביקר בישיבת חברון ובישיבת נתיבות החכמה בירושלים, ובישיבת פוניבז' בבני ברק, נפגש עם הרב יואל קרויס הידוע בכינוי 'הקמב"ץ של העדה החרדית', דיבר עם חסידים שפרשו מחסידות גור אותה מנהיג שכנו בעבר הרב יעקב אריה אלתר ועם כאלה שפחדו לפרוש ומספרים על ה"תקונעס" של האדמו"ר. בספר עמדה אוהדת בדרך כלל כלפי הציבור החסידי בישראל. מפעם לפעם עולה ההשוואה בין החברה הפרוגרסיבית בניו יורק ממנה מגיע טננבום, לבין החברה החרדית. טננבום מבקר את דבקותם של הפרוגרסיבים בכללי התקינות הפוליטית, וכותב עליהם בסרקזם "אם יש להם משיח, הוא זה שלנצח ממית את החיים ולעולם לא יחייה ולו מת אחד לרפואה". (עמוד 421)