טייסת 201
 | |
| סמל הטייסת | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "האחת" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | מטוסי קרב |
| בסיס האם |
 בסיס רמון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 17 באוגוסט 1969 – הווה (54 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | יירוט, הפצצה, תקיפת מטרות כירורגית וכלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה. |
| כלי טיס | F-16I ("סופה") |
| כלי טיס בעבר | F-4 פנטום ("קורנס") |
טייסת 201, המכונה גם "האחת", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1969 ועד שנת 2004 הפעילה מטוסי F-4 פנטום ("קורנס"), ומ-2008 מפעילה מטוסי F-16I ("סופה") מבסיס רמון.
הקמת הטייסת בעיצומה של מלחמת ההתשה
הטייסת הוקמה ב-17 באוגוסט 1969 בעיצומה של מלחמת ההתשה, כטייסת ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונה של חיל האוויר, בבסיס חצור תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ. ב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי הפנטום הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. כשבועיים לאחר הגעת המטוסים החדשים, כבר החלה הטייסת להשתלב בפעילות מבצעית, כאשר זוג מטוסים הוזנק לסיור יירוט באזור שארם א-שייח'.
בהדרגה נקלטו בטייסת מטוסי פנטום נוספים שהגיעו מארצות הברית, אשר השתתפו עם הגיעם בעומס משימות הסיור, ההפצצה והיירוט בחזית המצרית. בתקופה זו נערכו בטייסת הדרכות רבות לטייסים ולנווטים שיועדו להיקלט בה, פעילות אשר יחד עם משימות הלחימה השוטפות, יצרה עומס עבודה כבד בטייסת. ב-11 בנובמבר נזקפה לטייסת הפלה ראשונה, כאשר זוג מטוסי פנטום הוזנק מבסיס חצור, לסיור באזור ג'בל עתקה. בקרב אוויר שהתפתח עם מטוסי יירוט מצריים, הפילו סרן אהוד חנקין והנווט רס"ן אחיקר אייל (לוס), מטוס מיג 21 בטיל אוויר-אוויר. הטייס המצרי הצליח לנטוש. הייתה זו הפלת בכורה למטוס הפנטום בשירות חיל האוויר הישראלי. חנקין ולוס השתייכו לטייסת 69 ("הפטישים"), שזה עתה נפתחה כטייסת פנטום שנייה בחיל האוויר הישראלי, אך הם הטיסו מטוס של טייסת 201 (קורנס מספר 608) מאחר שטייסת 69 טרם קלטה את מטוסי הפנטום.
הטייסת השתתפה בסדרת "מבצעי פריחה" המוצלחים לתקיפת מטרות בעומק מצרים, שהחלה בינואר והסתיימה באפריל 1970. המבצעים יצרו אווירת חירום במצרים, וגרמו לנשיאה לפנות אל ברית המועצות בבקשות דחופות להצבת חיל משלוח סובייטי על אדמת מצרים, שיסייע לה להתמודד עם התקפות חיל האוויר הישראלי.
בראשית שנת 1970 החלה ברית המועצות בשילוח חיל משלוח גדול למצרים לשם הדיפת המתקפות של חיל האוויר הישראלי, בעיקר באמצעות הקמת מערך הגנה אווירית צפוף שהלך והתרחב מזרחה. חיל האוויר הישראלי בכלל וטייסות הפנטום בפרט, ביצעו גיחות רבות לעצירת הפריסה. ב-18 ביולי הוביל מפקד הטייסת שמואל חץ, שמונה מטוסי פנטום לתקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר בחזית תעלת סואץ. טילים רבים נורו לעבר מטוסי הפנטום במהלך התקיפה, מהם נפגעו מטוסיהם של חץ ונווטו מנחם עיני, ושל אביהו בן-נון ונווטו שאול לוי. מטוסו של חץ נפגע והתפוצץ. חץ הצליח לפלוט את הנווט עיני, אך לא הצליח לנטוש בעצמו ונהרג. אביהו בן-נון הצליח להגיע עד רפידים וביצע נחיתת אונס.
מפקד חיל האוויר, האלוף מוטי הוד, הציע לרן רונן (פקר) לקבל את הפיקוד על טייסת 201 במקומו של חץ. פקר, טייס "מיראז' 3" שמעולם לא טס בפנטום, הסכים מיד. הוא שיקם את רוח הלחימה של הטייסת, והובילה לגיחות תקיפה אינטנסיביות במלחמה נגד מערך טילי קרקע-אוויר[2]. אחד ממבצעי התקיפה הזכורים, מבצע שיער 265, ב-3 באוגוסט 1970, הסתיים בהפלה של מטוס מעל שטח מצרים ופגיעה קשה במטוס נוסף[3]. תוצאות המבצע המחישו את הקשיים בהתמודדות של הטייסת בפרט, וחיל-האוויר בכלל, במערכי הנ"מ של המצרים והסובייטים במלחמת ההתשה ולאחר מכן במלחמת יום הכיפורים.
בתקופת הרגיעה בין מלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים הפילה הטייסת בקרב אוויר במצרים שני מטוסי מיג 21.[4] בקרב אוויר נוסף בסוריה, ב-21 בנובמבר 1972, הפילה הטייסת שני מטוסי מיג-21. כמו כן בוצעו תקיפות רבות, בעיקר נגד בסיסי מחבלים בסוריה ובלבנון.
הפלת המטוס הלובי
ערך מורחב – טיסה 114 של ליביאן איירליינס
טיסה 114 של ליביאן איירליינס חדרה ב-21 בפברואר 1973 לתחום האווירי של ישראל מעל חצי האי סיני בשל טעות ניווט. המטוס, שהמריא ב-10:30 מטריפולי שבלוב לקהיר, הופל על ידי שני מטוסי פנטום של הטייסת. 108 מתוך 113 נוסעיו ואנשי צוותו נספו בהתרסקות. להפלה זו היו השלכות על תפקודם של מפקד הטייסת יפתח זמר וטייסים נוספים, במלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים נשאה הטייסת בנטל תקיפת סוללות טילי קרקע-אוויר, מפקדות, מרכזי קשר וכוחות קרקעיים כמו גם בקרבות אוויר במצרים ובסוריה. במלחמה ספגה הטייסת אבדות כבדות כאשר שבעה אנשי צוות אוויר נהרגו וארבעה-עשר נפלו בשבי. למרות האבדות, עמדה הטייסת במשימותיה וכן הפילה 32 מטוסי אויב, יותר מכל הטייסות האחיות. הטייסת השתתפה במבצע דוגמן 5 לתקיפת הטילים ברמת הגולן (בו ספגה חלק גדול מאבדותיה), במבצעי מפצח להשמדת הטילים במצרים, בתקיפות עומק אסטרטגיות בהן מתקני בנהא, בתקיפות שדות תעופה, בהן הבינלאומי של דמשק ואל-מאזה בסוריה ומנצורה וכותמיה במצרים, תקפה את תחנת הכוח באל-חמה, הסמוכה לדמשק[5] ואת מתקני הדלק בצפון סוריה[6].
קושי המשימות שבהן נשאה הטייסת נבע מהגורמים הבאים:
- הטייסת ביצעה גיחות תקיפה רבות באזורים המוגנים בצפיפות בטילים ובנ"מ קני, זאת בניגוד לתורת הלחימה של חיל האוויר ששואף לסייע לכוחות הקרקע רק לאחר השמדת סוללות הטק"א.
- הטייסת שהייתה מוצבת בבסיס חצור נדרשה לבצע לסירוגין משימות ברמת הגולן ומעבר לתעלת סואץ, בשני מתארים שונים וללא הכנה מספקת. ביטוי בולט לקושי היה במבצע דוגמן 5 ביומה השני של המלחמה, בו לא השתתפו יחידות ל"א כמתוכנן ולא היה מודיעין עדכני על כך שסוללות הטילים הניידות הסוריות נטשו את העמדות אותן יצאו המטוסים להשמיד,[7] כאשר הנתיב שנקבע לטייסת היה המרכזי, שהיה כבוש על ידי הכוחות הסורים.
- בפרוץ המלחמה היה מפקד הטייסת, סא"ל יפתח זמר, בחו"ל. את הטייסת הוביל בשלושת הימים הראשונים[8], עד חזרתו של זמר, רס"ן רון חולדאי[9], סגן מפקד טייסת א'. לאחר חזרתו של זמר לישראל הוא יצא לגיחה מבצעית, אשר במהלכה נפגע המטוס. זמר והנווט, יצחק אמיתי (ז'טלני), צנחו בשלום, אך זמר נפגע בגבו ולא יכול היה להמשיך לטוס. אל הטייסת הוזעק ממטה חיל האוויר ראש מדור תקיפה, רס"ן איתן בן-אליהו, סמ"ט א' הקודם (לפני חולדאי). בן-אליהו נטל את הפיקוד על הטייסת והמשיך והוביל אותה במלחמה[10]. בתום המלחמה המשיך במינוי קבוע כמפקד הטייסת.
מבצע ליטני
במבצע ליטני נטלה הטייסת חלק בתקיפות וסייעה לכוחות הקרקע, כמו כן ביצעה גיחות תקיפה ופטרולי יירוט.
מלחמת לבנון הראשונה
במלחמת לבנון הראשונה השתתפה הטייסת תחת פיקודו של אבי ברבר במבצע ערצב-19 להשמדת סוללות טילי הקרקע-אוויר הסוריות בלבנון וכן ביצעה גיחות פטרול יירוט, סיוע ואמנעה.
מעבר לתל נוף וקליטת מטוסי "קורנס 2000"
בעקבות שינויי היערכות בחיל, הועברה הטייסת ב-19 ביוני 1988 לבסיס תל נוף. ב-9 באפריל 1989 נקלט מטוס "קורנס 2000" הראשון בטייסת. 201 הייתה הטייסת הראשונה שקלטה את מטוס הפנטום המשודרג לאחר שעבר השבחה בתעשייה האווירית. מפקדה באותה תקופה היה סא"ל ישראל (רליק) שפיר. בזכות השיפורים שהוכנסו במנועיו ובמערכות האוויוניקה שלו, עבר הפנטום בשירות חיל האוויר הישראלי את רוב מקביליו ברחבי העולם, בשנות תפעול ובביצועים והוצא משירות רק בשנת 2004. בפברואר 2004 החלו להגיע לחיל האוויר מטוסי ה"סופה".
פתיחת הטייסת מחדש כטייסת F-16I
ב-9 ביולי 2008 נפתחה הטייסת מחדש כטייסת F-16I ("סופה") בבסיס רמון. טייסת 201 היא הטייסת הרביעית והאחרונה (אחרי 253, 119 ו-107) שקלטה את מטוסי ה"סופה" ש-102 מסוגם נרכשו בעסקת "פיס מרבל 5" (Peace Marble V).
ב-10 בפברואר 2018 הופל מטוס F-16I של הטייסת על ידי טיל קרקע אוויר במהלך יום קרבות בין ישראל וסוריה[11].
מבצע שומר החומות
- ערך מורחב – מבצע שומר החומות
מפקדי הטייסת
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| שמואל חץ | 17 באוגוסט 1969 - 18 ביולי 1970 | נפל כמפקד הטייסת במלחמת ההתשה |
| רן פקר | 1970–1971 | |
| יפתח זמר | 1971 - 13 באוקטובר 1973 | נפצע במהלך נטישה במלחמת יום הכיפורים וסיים את תפקידו |
| רון חולדאי | 6 באוקטובר 1973 - 8 באוקטובר 1973 | ממלא מקום בתחילת מלחמת יום הכיפורים |
| איתן בן-אליהו | 13 אוקטובר 1973 - 1976 | מונה תחילה כממלא מקום במלחמת יום הכיפורים לאחר פציעת יפתח זמר.
מפקד חיל האוויר. |
| אביאם סלע | 1976 - 1979 | |
| יפתח שדמי | 1979 - 1981 | |
| אבי ברבר | 1981 - 1983 | מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה |
| חיים גופן | 1983 - 1985 | |
| גיל רגב | 1985 - 1988 | |
| ישראל שפיר | מרץ 1988 - מאי 1991 | |
| אביב טמיר | 1991 - 1993 | |
| אמיר אשל | 1993 - 1995 | מפקד הטייסת במבצע דין וחשבון.
מפקד חיל האוויר. |
| יאיר הרלב[דרוש מקור] | 1995 -1998 | מפקד טייסת במבצע ענבי זעם |
| אהוד בידרמן | 2000 – 2002 | |
| שאול ארנון | 2007 – 2009 | הסבה לטייסת F-16I |
| אביעד דגן | 2010 - 2013 | מפקד טייסת במבצע עמוד ענן |
| ש | 2020-2022 | |
| א | 2022- |
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם רומם, "אני לוקח", הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, עמודים 31 - 135, 2021.
- אבירם ברקאי, "בשם שמים: טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים", הוצאת דביר, 2013. באתר "הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר".
קישורים חיצוניים
- טייסת האחת, באתר חיל האוויר הישראלי.
- תמר זאבי, להיות עוד יותר טובים, בטאון חיל האוויר 110, מרץ 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 3.
- קובי מרינקו, מחוברים, בטאון חיל האוויר 194, אוקטובר 1993, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, עמ' 24.
- שי טל, לא סתם "אחת", בטאון חיל האוויר, יוני 2008.
- נטע סרוסי, חוזרת לאוויר: טייסת "האחת" הוותיקה שבה לפעילות מבצעית, במחנה, 29 ביולי 2009.
- ליזקה אסא, כאבי פנטום, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013.
- טייסת 201, באתר "מרחב אווירי", מאורכב בארכיון האינטרנט.
- האחת, באתר "כאן 11", ספטמבר 2023.
הערות שוליים
- ^ דוגמאות: 1. גרסה זו הודפסה על חזית ספר הטייסת שהוּפץ בהפצה מוגבלת עם סגירת מערך מטוסי ה"קורנס" ; 2. הסמל בגרסה זו הופיע כשלט על מבנה הטייסת בבסיס חצור (נראה בקטעי־סרטים בסדרה "האחת" של כאן 11).
- ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמ' 185, "פקר קיבל עליו התמודדות קשה ביותר, להקים את הטייסת ולהובילה תוך כדי המשך הלחימה, שלא נפסקה אף ליום. ועוד משהו, שאפילו פרנק סבג׳ עצמו לא נדרש לו: לעשות זאת על מטוס מורכב וקשה שלא הכיר אותו ולא טס עליו מעולם, ובלא שקיבל ארכת זמן ללמוד אותו. הוא המריא לקרב כמעט מיד. אמנם כשנחגר לראשונה בכיסא הפנטום כבר עמדה מלחמת ההתשה להיפסק, ונותרו לו רק עוד שלושה שבועות להילחם. אבל לא הוא, ולא איש מאיתנו שהסתכלנו עליו בהערצה, לא יכול היה לדעת זאת. הקרבות געשו מדי יום ביומו והסוף לא נראה באופק. ועובדה: ברגע שנכנס לטייסת 'האחת' המוכה, התעודדה הטייסת והמשיכה להילחם".
- ^ יורם רומם, "אני לוקח", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021, עמ' 51, ""אני לוקח" - אני אומר בקול הכי תקיף שיכול לגייס. להפתעתי, נאמן אומר מיד "או-קיי, אתה לוקח." הוא נותן משיכה אחרונה לגובה 7-6, ואני עם יד ימין על הסטיק ויד שמאל על המצערות. ואוווו! אני מקבל הזדמנות לחזור לחיים."
- ^ אלי אנצ'יקובסקי, הפלת שני מיגים מצריים 13.6.72, באתר מרקיע שחקים, ספטמבר 2017, 2021.
- ^ דני חלוץ, בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמ' 100, "נכנסנו לתקיפה, שקט מוחלט ואף אחד לא יורה... מוזר! ארבעת המטוסים מטילים 24 פצצות על המתחם. הפיצוצים על הקרקע צבעו אותה בכתום שחור. פגענו פגיעות מצוינות. מראה תחנת הכוח קורסת תחת מטר הפצצות היה מרשים בעוצמתו".
- ^ יורם רומם, "אני לוקח", כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021, עמ' 119, "באותו הרגע עולות מן הקרקע כמה פטריות עשן עם אש חזקה בתחתיתן. שכחנו לגמרי ששישיית התקיפה עושה את עבודתה בשקט מוחלט בעודנו צועקים על מיגים והפלות. מכלי הנפט הסוריים עולים בלהבות, הנראות בכל רחבי המזרח התיכון".
- ^ רן גורן, דווח תוצאות: אלפא, תל-אביב: קונטנטו נאו, 2022, עמ' 234, "היו צריכים להתעקש על קביעת שעת 'ש' מאוחרת יותר, שתאפשר ביצוע צילום מקדים...".
- ^ ליזקא אסא, כאבי פנטום, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2014.
- ^ חגי מטר, הטייס: מלחמת יום הכיפורים של רון חולדאי, באתר nrg, 25 בספטמבר 2012.
- ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמ' 259, "למזלם הופיע איתן בן-אליהו - סבג׳ שני בתוך שלוש שנים - ומשך אותם החוצה מהבוץ ששקעו בו".
- ^ "מעליונות אווירית למהלומה רב־ממדית" – מזכר 219, ינואר 2022, עמ' 9, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
