טקיליט

טקיליט
רצועת טקיליט במרכז התמונה
רצועת טקיליט במרכז התמונה
רצועת טקיליט במרכז התמונה
סוג הסלע געשי, זכוכית געשית
סביבת היווצרות געשית
הרכב מאפי
תכונות וזיהוי דל בסיליקה, תחמוצות ברזל

טקיליטיוונית: ταχύς, טקוּס – מהר, λύειν, לוּאֵיין – להתמוסס; "מהיר להתמוסס") הוא סלע געשי – סוג של זכוכית געשית הנוצר מהתקררות מהירה יחסית של לבה מאפית, בהרכב היוצר סלעי בזלת ודיאבז.[1]

היווצרות

טקיליט נמצא בתנאים המצביעים על התקררות מהירה יחסית של לבה. סלעי טקיליט נוצרים בשלושה אופנים: מקרעי לבה, מזרמי לבה, ובשולי מחדרים פלוטוניים.

היווצרות מקרעי לבה

שקף של זכוכית בזלתית: למעלה – באור רגיל, למטה – באור מקוטב

אופן היווצרות אחד של טקיליט מתבטא בהתקררות של קרעי לבה בזלתית, המושלכים מתוך הר געש במהלך התפרצות געשית – באופן בו נוצרים פצצות געשיות וסלעי סקוריה.[2] קרעי הלבה מתקררים בבואם במגע עם אוויר ונופלים לקרקע.

רסיסים של פומיס בהרכב טקיליטי נפוצים מאוד על קרקעית הים, כשהם מפוזרים בשכבות של חרסיות אדומות וסלעי משקע דומים. רסיסים כאלה עשויים ליצור שכבות המכוסות בתחמוצות מנגן ששקעו מעליהם מתוך מי הים. צבעם של שברי טקיליט כאלה אדום כהה, בעיקר בשל חמצון התרכובות הברזליות שלהם ומיום.[3] מיום זה יוצר המרה[4] של טקיליט לפלגוניט, בדומה לפלגוניזציה של היאלוקלאסטיט. לעיתים ניתן לראות רצועות המרה קונצנטריות ורכות מסביב לגרעיני טקיליט בהם לא חלה המרה.

דוגמאות לטקיליט שנוצר באופן זה נראות בסטרומבולי, באטנה, במקומות שונים בהונגריה, באיים הקנריים, בהרי הגעש באוברן ובאיסלנד.

היווצרות בזרמי לבה

סלעים בזלתיים מכילים לעיתים קרובות כמות קטנה של מסת אם זכוכיתית, ובלימבורגיט[5] התופעה מודגשת עוד יותר. עם זאת, תופעה זו נפוצה יותר בלבה פלסית.

לעיתים נוצר טקיליט בזרמי לבה שלמים שהרכבם בזלתי. לבה כזו חמה ונוזלית מאוד, והתקררותה המהירה אינה מאפשרת היווצרות של גבישים. זרמים כאלה יוצרים לעיתים "מערות לבה", בהן ניתן לראות נטיפים וזקיפים של טקיליט שנוצרו מהתקרשות מהירה של חוטי לבה דקים.

דוגמאות לטקיליט בזרמי לבה ניתן לראות באיי הוואי.

היווצרות בשולי מחדרים

היווצרותו העיקרית של טקיליט מתרחשת בהתקררות מהירה של שולי מחדרים פלוטוניים דוגמת דייקים וסילים, וכן בעורקים ובשלוחות דקות היוצאים מהם. שולי התקררות אלה עשויים להיות דקים כמילימטר אחד, או להוות שכבות עבות יותר (סנטימטרים אחדים) המתמזגות לתוך הסלע הגבישי של המחדר.[2]

באופן היווצרות זה נוצרים לעיתים פסי זרימה, לאורכם ניתן למצוא רצועות של ספרוליטים עגולים שצבעם חום כהה. חתך בספרוליטים מראה התפתחות של גבישים ממקור משותף, ולעיתים גם אִיזוּר – אזורי צבע שונים.

דוגמאות לאופן היווצרות זה נפוצות בין סלעי יסוד מתחילת הקנוזואיקון באיים ההברידיים הפנימיים בסקוטלנד ובמחדרים דולריטיים במרכז סקוטלנד, בצפון אנגליה ובחבל הסאר בגרמניה.

מאפיינים

טקיליט הוא סלע געשי דל בסיליקה. הרכבו הכימי דומה לזה של סידרומלן, אך הוא מכיל את תחמוצות הברזל הנעדרות מסידרומלן. סלעים אלה נפוצים פחות מאשר זכוכית געשית פלסית דוגמת אובסידיאן, מאחר שהלבה הנוזלית הבסיסית ממנה נוצרו נוטה יותר להיווצרות גבישים.[2]

בטקיליטים טריים ניתן לראות פנוקריסטים של פלגיוקלז, אוגיט ואוליבין. בסלעי טקיליט שנוצרו במחדרים עשויים להימצא גבישים זעירים של מגנטיט.

לטקיליט ברק שמנוני כשל שרף וצבעו הטבעי שחור דמוי זפת או חום כהה. הסלע פריך ושביר מאוד, וניתך בקלות. הוא נוטה לבליה בעקבות חמצון ומיום – המשנים את צבעו לאדום, לחום או לצהוב כהה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Encyclopedia of Volcanoes, ‏ ISBN 0-12-643140-X, Academic Press
  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דיאבז – סלע תת-געשי בהרכב בזלתי
  2. ^ 1 2 3 טקיליט בבריטניקה המקוונת
  3. ^ מיום – הידרציה, ספיחת מים
  4. ^ המרה (alteration) – שינוי כימי של סלע בנוכחות נוזלים חמים
  5. ^ לימבורגיט – סלע געשי כהה דומה במראהו לבזלת אך אינו מכיל פצלת השדה