יחזקאל אברמסקי

**הרב יחזקאל אברמסקי**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1886; ו' באדר א' ה'תרמ"ו; דשקאוצי, בלארוס
פטירה	19 בספטמבר 1976 (בגיל 90); כ"ד באלול ה'תשל"ו; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל
השכלה	ישיבת נובהרדוק; ישיבת טלז; ישיבת רמיילס ;
מקום מגורים	לונדון, בית וגן
תקופת הפעילות	? – 19 בספטמבר 1976
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש בית דין
רבותיו	יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, חיים הלוי סולובייצ'יק
חיבוריו	חזון יחזקאל ארץ ישראל נחלת עם ישראל; דיני ממונות; קובץ מאמרים;
צאצאים	שמעון אברמסקי; יעקב דוד אברמסקי ;
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956); פרס הרב קוק לספרות תורנית (1950) ;

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

חייו

נולד לרב מרדכי זלמן בכפר דשקאוצי (בלא') שבפלך וילנה (היום בלארוס)^[1]. למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק^[2].

משנת תרע"ב (1912) היה רבה של סמאליאן^[3]. בשנת תרע"ד (1914) עבר לכהן כרב בסמולביצ'י^[4]^[5]. בשנת תרפ"ג (1923) החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. בשנת ה'תרפ"ה (1925) הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני יגדיל תורה ושימש כעורך הגיליון הראשון^[6], שהיה אחד הפרסומים ההלכתיים האחרונים שפורסמו בברית המועצות^[7].

במרץ 1928 (ה'תרפ"ח) היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה^[8]. בסוף 1928 (ה'תרפ"ט) חתם על איגרת נוספת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ^[9].

באותה שנה הזמינו אותו חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה^[10]^[11], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם והוא נאלץ לוותר על המינוי^[12]. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל^[13]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)^[14], נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.

הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק^[15] - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)^[16], בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה^[17], משם לפולין ואז ללונדון. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה^[18].

בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו^[19]. בשנת 1935 החליף את הרב שמואל יצחק הילמן כדיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בלונדון^[20]. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.

בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים^[18]. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)^[21] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.

משפחתו

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה
בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון
בנו משה
בנו מנחם עזרא^[4].

מתלמידיו

הרב יצחק זילברשטיין
הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר
הרב אברהם יצחק לנאל
הרב יהושע ברכץ
הרב דב לנדו
הרב מיכל זילבר

חיבוריו

מלבד חיבורו הגדול חזון יחזקאל חיבר ספרים נוספים, וכן נדפסו ספרים נוספים של מאמריו וחידושיו:

חזון יחזקאל - חיבור על התוספתא,
ארץ ישראל נחלת עם ישראל
דיני ממונות, הגדרת סוגיהם,
חזון יחזקאל על מסכת פסחים
ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי
חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, צורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי,
קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה

לקריאה נוספת

אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

^ תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
^ הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"
^ לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
^ ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989
^ רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919
^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר היברובוקס
^ הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956
^ איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928
^ "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929
^ אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
^ פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928
^ מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930
^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
^ ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951
^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1] תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks

[2] הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"

[3] לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)

[עזרא-4] ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989

[5] רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919

[6] יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר היברובוקס

[7] הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956

[8] איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928

[9] "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929

[10] אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.

[11] פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928

[12] מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930

[13] הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38

[14] מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930

[15] רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה

[16] הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931

[17] מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931

[צימרמן-18] ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951

[19] הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931

[20] הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935

[21] Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

תוספתא
כתבי יד ומהדורות יסוד	כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים)
מהדורות מדעיות	מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה)
פרשני התוספתא	רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא)
חוקרי התוספתא	משה שמואל צוקרמנדל • שאול ליברמן
ספרות חז"ל: המשנה • תלמוד בבלי • תלמוד ירושלמי • מדרשים

יחזקאל אברמסקי

חייו

משפחתו

מתלמידיו

חיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

חזון יחזקאל על תוספתא

שאר ספריו

ספרים בעריכתו

עליו

הערות שוליים