צ'כוסלובקיה הכירה ברפובליקה של לטביה ב-5 בינואר1922. בין השנים 1922–1928 פעלה קונסוליה לטבית בפראג, אשר בשנת 1929 שודרגה לקונסוליה כללית ובשנת 1931 שודרגה לשגרירות. לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית נותקו היחסים בין המדינות.
ב-9 בספטמבר1991, הרפובליקה הפדרלית של צ'כוסלובקיה חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה של לטביה. ב-1 בינואר1993 פורקה צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה, ולטביה המשיכה את קשריה עם צ'כיה. כיום, שתי המדינות משתפות פעולה במגוון תחומים, ובכלל זה בתחומי ההגנה, החקלאות, התרבות והתיירות[1].
יחסי סחר
קיימים יחסי סחר וכלכלה בין המדינות פעילים. לטביה מעוניינת לקדם את היחסים הללו, מכיוון שהפוטנציאל להתפתחותם עדיין גדול. על פי נתוני 2007 מחזור הסחר בין שתי המדינות גדל ועולה על 200 מיליון אירו בשנה. מוצרי היצוא העיקריים לצ'כיה הם מתכות ומוצרי מתכת בסיסים (30% מסך היצוא), ציוד משרדי (18%) ומוצרי תעשיית המזון (18%). היבוא מצ'כיה כולל בעיקר מכונות, מכשירים מכניים וציוד חשמלי (31%) וכלי רכב (23%). הייצוא לצ'כיה בשנת 2007 הסתכם בכ-31.8 מיליון אירו או 0.59% מסך היצוא של לטביה, כאשר הייבוא בשווי של 182 מיליון אירו או 1.78% מסך היבוא של לטביה[1].
איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן