יעקובוס קאן

יעקובוס קאן
Jacobus Kann
לידה 12 ביולי 1872
האג, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1944 (בגיל 72)
טרזיינשטט, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקובוס הנריקוס קאןהולנדית: Jacobus Henricus Kann;‏ 12 ביולי 1872[1], האג7 באוקטובר 1944, טרזיינשטט) היה בנקאי יהודי-הולנדי, הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי, ממייסדי בנק אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה, ממייסדי חברת אשלג ארץ-ישראלית, ומרוכשי אדמות אחוזת בית (עליהן הוקמה העיר תל אביב) וקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל בין השנים 19241928.

תולדות חייו

Letter from Kann (1909)

קאן נולד בהאג למוריס קאן ויוהאנה היימנס, משפחה מתבוללת וחילונית, שבבעלותה היה הבנק הפרטי Bankierskantoor van Lissa & Kann שהיה מהבנקים המובילים באירופה. עם לקוחותיו של Bankierskantoor van Lissa & Kann נמנו בית המלוכה ההולנדי שאף התחתנו עם משפחת קאן, ועשירי הולנד. קאן התלמד כבנקאי בבנק Oyens en Zonen שהתמחה במניות. לאחר שהשלים את התמחותו ולאחר פטירתו של אביו התמנה יעקובוס קאן, בן ה-19, למנהלו של הבנק המשפחתי Bankierskantoor van Lissa & Kann.

בשנת 1897 נחשף לציונות כפתרון לאנטישמיות שפשתה כתוצאה ממשפט דרייפוס והשתתף כצופה בקונגרס הציוני הראשון. יחד עם דוד וולפסון הקים את בנק "אוצר התיישבות היהודים". ב-1899 יזם את ייסוד סניף ההסתדרות הציונית בהולנד. ב-1902 ייסד את בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק) ביפו והיה ראש מועצת המנהלים שלו בשנים 19181922. היה זה קאן שהעמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני.

ב-1908 פרסם ספר ציוני בהולנדית בשם "ארץ ישראל - הארץ היהודית" (Erets Israël - Het Joodsche Land)[2].

שלטונות האימפריה העות'מאנית לא אישרו רכישת אדמות על ידי נתינים יהודים. כיוון שהיה נתין זר, רכש קאן על שמו (ב-1906) את אדמות פרדס ג'באלי שמצפון ליפו עבור אגודת אחוזת בית, שחבריה התכוונו לייסד את העיר תל אביב. לאחר הרכישה העביר קאן את המגרשים לידי הזוכים בהגרלת המגרשים[3].

בשנים 1924–1928 יזם קאן את הנציגות ההולנדית של הולנד ובית המלוכה ההולנדי בארץ ישראל ומונה כקונסול ההולנדי הראשון בירושלים.

עם כיבוש הולנד במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, גורשה משפחת קאן מביתה בהאג. ב-29 בספטמבר 1943 נשלחו קאן ומשפחתו למחנה וסטרבורק. ב-4 בספטמבר 1944 נשלחה המשפחה ממחנה וסטרבורק לגטו טרזיינשטט בנסיעת אימים ברכבת שנמשכה 24 שעות.[4]

קאן נפטר בגטו טרזיינשטט ב-7 באוקטובר ובהלווייתו השתתפו חברים ציונים רבים ורבה הראשי של ברלין, ליאו בק. אשתו אנה-אדריאנה ושלושה מחמשת ילדיהם נספו אף הם בשואה או מיד לאחר השחרור.

עיריית ירושלים קראה על שמו של יעקובוס קאן כיכר בשכונת קריית יובל בירושלים, לא רחוק מיד ושם.

משפחה

ליעקובוס ואנה קאן היו 5 ילדים:

מוריץ קאן: היה עיתונאי, בעל משפחה בהולנד ולוחם בשורות המחתרת ההולנדית. נתפס והוצא להורג. חלק מילדיו ניצלו והקימו משפחות בישראל.

אדוארד (איק) קאן: היה מהנדס, בעל משפחה והתגורר בארצות הברית.

עליזה (אליז) איצקוביטש-קאן: ב-1924 נישאה לרנטגנולוג ד"ר יצחק איצקוביטש, וב-1926 השתקעו בני הזוג בפלסטינה בחיפה וגידלו שלושה ילדים: דוד, איתמר ויונה. בנם איתמר[5] היה קצין קרבי בגדוד השלישי של הפלמ"ח ונשא את זיוה ארבל ("הנערה עם האקדח"). בתם, יונה[6], הייתה קצינה בצה"ל ואחות מוסמכת, נישאה לרופא פרופ' אגון ריס שהיה רופא הרובע היהודי במלחמת העצמאות. ריס התנדב ב-1948 ללכת לשבי הירדני כדי לטפל בשבויי הרובע היהודי במלחמת העצמאות ולאחר מכן הקים את המערך הקרדיולוגי וטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם.

יוהאן קאן: היה בנקאי בעל משפחה ונספה בשואה. ילדיו ניצלו ומתגוררים בארצות הברית.

יעקובוס (יאפ) קאן: בעל משפחה ונספה בשואה. ילדיו ניצלו ומתגוררים בארצות הברית, הולנד וישראל.

לקריאה נוספת

נכדו איתמר איצקוביטש-ארבל תרגם 25 מ-165 מכתביהם של קאן ואשתו שנכתבו בין מאי 1940 לאוגוסט 1947, והתרגומים קובצו בחוברת השמורה בבית טרזין[7].

  • D. Freeman, 'Jacobus H. Kann of The Hague,' Herzl Yearbook 7 (1971); ed. Raphael Patai, 51-69.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקובוס קאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רשומת GENI
  2. ^ ראו: Jehoschua Guvrin, 'Eine vergessene prächtige Broschüre und ihr verblasster Autor,' Zeitschrift für die Geschichte der Juden 8 (1971), 141-147 (בגרמנית)
  3. ^ יעקובוס הנריקוס קאן באתר אחוזת בית
  4. ^ על גירושו של קאן לגטו טרזין באתר יד ושם
  5. ^ איתמר ארבל, באתר הפלמ"ח
  6. ^ ראיון עמה ב זמן חיפה, ד"ר איצקוביץ, סרטון באתר יוטיוב
  7. ^ 'מות נאמנו של הרצל', דפי קשר (האגודה להנצחת חללי גיטו טרזין) 47 (אוגוסט 1999)