יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

יצחק אלפסי
	ד"ר יצחק אלפסי
	ד"ר יצחק אלפסי
לידה	13 בספטמבר 1929 (בן 94); תל אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה, תולדות עם ישראל
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
תרומות עיקריות
	ריכוז הביוגרפיות החסידיות בצורה מדעית

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

תולדות חייו

נולד בתל אביב לישראל אלפסי, חסיד גור ומראשוני התעשיינים בתל אביב. יצחק אלפסי עצמו היה קשור לאדמו"רים מגור "הבית ישראל" ו"הפני מנחם".

אלפסי כיהן כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר" (מכללה לגמלאים בתל אביב). שימש כיו"ר ועדת התרבות של המטכ"ל, וכן שימש כמזכירו של מי שכיהן כשר התחבורה וסגן שר הסעד. אלפסי היה עורכו של העלון "שבת בשבתו", אחד מראשוני עלוני פרשת השבוע, בין השנים תשמ"ד - תשנ"ד (1984–1994).

אלפסי הוא תושב תל אביב והיה רב בית הכנסת "קוממיות אברהם", מיסודו של הרב שלמה גורן, לאחר פטירת הרב גורן עד שמפאת גילו נבצר ממנו לכהן בתפקיד זה. בשנת ה'תשמ"ג (1982) נסמך לרבנות בידי הרב גורן^[1].

עבודתו המחקרית

אלפסי כתב למעלה מ-90 ספרים. על דרך עבודתו כתב: "מבני הדור הקודם אנו. הכול נכתב בכתב יד, ללא מחשבים וללא עוזרים". הוא הראשון שעסק בתחום ריכוז הביוגרפיות החסידיות בצורה אקדמאית, והתייחד בימיו בעבודתו הגנאלוגית המקצועית. בספריו, ייחד ערכים נכבדים למאות ואלפי דמויות של חסידים אלמונים שאילולי עבודתו היו נשכחים. מחקריו זוכים להכרה הן בחוגי החסידים והן בקרב אנשי המדע, והם מהמקורות היסודיים המלווים את כל מי שעוסק בתחום. הוא זכה במהלך השנים בפרסים רבים על מחקריו, ובהם: פרס ראש הממשלה^{[דרושה הבהרה]} ופרס הרב קוק לספרות תורנית (2004). כמו כן הוא יקיר העיר תל אביב.

ביקורת

מחקריו ספגו ביקורת מכיוונים שונים^[^{דרוש מקור]}. בקרב החרדים הוא "מואשם" בציונות ובנטייתו לייחס לאדמו"רים רבים תמיכה בציונות (לא מעט בשל עבודת הדוקטורט שלו "החסידות וההתעוררות הלאומית" שעסקה בקשר בין חסידות לציונות). מנגד, אנשי המחקר טוענים כי בשל נטייתו לחסידות, נטייה שהוא מציג בגלוי, הוא נמנע מקריאה ביקורתית ומאמץ את ההיסטוריוגרפיה החסידית בקלות יתר^[^{דרוש מקור]}^[2].

מספריו

החסידות ושיבת ציון - על יחסה של החסידות אל תנועת הציונות ואל ארץ ישראל, נכתב כעבודה לקבלת תואר דוקטור.
אוהב ישראל מאפטא - תולדותיו וחייו של אברהם יהושע השיל מאפטא, הוצאת מכון שפתי צדיקים.
אנציקלופדיה לחסידות - אישים (ג' כרכים), הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, חלק א' - תשמ"ו, חלק ב' - תשס"א, חלק ג' - תשס"ה (2004).
אנציקלופדיה לחסידות - ספרים (כרך אחד: אותיות א-ט), הוצאת מוסד הרב קוק, תש"מ. יחד עם הרב שלום חיים פרוש.
בנתיבי חסד ואמת - מאסף בעריכתו מתוך כתב העת "בנתיבי חסד ואמת" של חברה קדישא תל אביב-יפו.
דורשי ציון בפועל - על כל הרבנים והאדמו"רים שתמכו בציונות או ביישוב ארץ ישראל.
החוזה מלובלין - על רבי יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין", הוצאת מוסד הרב קוק.
החסידות, הוצאת ספרית מעריב. 1977.
החסידות ברומניה, הוצאת סגולה.
החסידות מדור לדור (מהדורה חדשה ל"החסידות" עם תוספות מידע, מסמכים ומפתחות), "מכון דעת יוסף", חלק ראשון - מהבעש"ט ועד לדור החמישי, ירושלים תשנ"ה, חלק שני - "מדור ששי ועד לימינו", תשנ"ח.
המאירים לארץ - תולדת שבעת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש.
הסבא הקדוש - ספר על רבי ישכר בר מרדושיץ, הוצאת סיני.
הסיפור והמעשה החסידי - סיפורים ואימרות חסידים מהבעל שם טוב, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, הוצאת תלפיות.
חמישים צדיקים, הוצאת כרמל.
מועדי קודש - חגי ישראל ומועדיהם בתולדה, בפולקלור ובסיפור, הוצאת ירון גולן.
מחקרי חסידות, הוצאת בני ברית בישראל.
ממזרח שמש - על גדולי התורה של יהדות המזרח.
ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל.
שבת וחודש - שיחות על שבתות ומועדי השנה.
תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות.
תורת החסידות - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת מוסד הרב קוק.
תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל.
תפארת שבתפארת - בית גור לדורותיו, הוצאת סיני.
הרבי מקוצק: תולדותיו, תלמידיו ותורתו, עם מקורות, הוצאת ביתן הספר, תל אביב תשי"ב. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"ג

משפחתו

באמצע שנות החמישים נישא לעדינה ברטלר, בתו של מנחם אשר ברטלר, חסיד ויז'ניץ וממקימי קריית ויז'ניץ בבני ברק. אחיה הוא הרב יצחק ברטלר, ראש ישיבת איתרי, ואחותה נשואה לרב כתריאל קולודצקי, ראש ישיבת היישוב החדש.

אחותו של אלפסי, רחל פרדני, היא אמה של גילה קצב, שאלפסי היה מעורב בהכרותה עם משה קצב, לימים נשיא מדינת ישראל, לו נישאה^[3].