ישראל שצמן
לידה |
25 בנובמבר 1934 חיפה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 24 באוקטובר 2017 (בגיל 82) |
ענף מדעי | היסטוריה, לימודים קלאסיים |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
מחקר מקורי בנושאי העולם הקלאסי חיבור "תולדות הרפובליקה הרומית" כהונה בת 7 שנים כמנהל הספרייה הלאומית | |
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חייו ומחקריו
שצמן נולד בחיפה, וגדל בבנימינה, בה היה אביו המוכתר, וגם יו"ר הוועד החקלאי[1]. אמו, דבורה לבית שכטר, הייתה בתו של ישראל שכטר, ממייסדי זכרון יעקב, ואחיו התאום של שניאור זלמן שכטר, שהתפרסם כחוקר גניזת קהיר וכמנהיג היהדות הקונסרבטיבית בצפון אמריקה.
הוא למד לתואר ראשון[2] ושני במסגרת האוניברסיטה העברית[3], כאשר במקביל עבד כמורה בגימנסיה העברית רחביה. בשנת 1959 נישא לתחיה לבית שטילמן[4], מורה לאנגלית.
ב-1967 קיבל שצמן תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית[5], שנושא הדיסרטציה שלו היה: "מצבם הכלכלי של הסנטורים הרומאים מסוף המלחמה הפונית השנייה ועד נפילת הרפובליקה". באותה שנה התמנה למרצה באוניברסיטה העברית. ב-1971 היה למרצה בכיר[6], ב-1976 לפרופסור חבר וב-1988 לפרופסור מן המניין. בין השנים 1990–1997 כיהן כמנהל הספרייה הלאומית.
פרופסור שצמן כיהן תקופה מסוימת גם כסגן נשיא האוניברסיטה הפתוחה לעניינים אקדמיים וכן כיו"ר האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל.
שצמן פרסם מספר ספרים בנושאי היסטוריה רומית וכן מספר רב של מאמרים על היסטוריה יוונית ורומית. בתחילת שנות ה-70 הזמין פרופסור אלכסנדר פוקס את שצמן להצטרף לכתיבת הסדרה תולדות העולם הקלאסי, סדרת ספרי היסטוריה בשפה העברית, המהווה סקירה מדעית מקיפה של תולדות העולם היווני-רומי בעת העתיקה. שצמן לקח על עצמו את כתיבת הכרך השלישי בסדרה, העוסק בתקופת הרפובליקה הרומית. החיבור המוגמר, "תולדות הרפובליקה הרומית", הוא בין הספרים היחידים שנכתבו בשפה העברית המתארים בצורה מקיפה, מפורטת וברורה את תולדות רומא מהקמתה ועד ייסודה של הקיסרות הרומית, תוך כדי בחינת מכלול התמורות המשטריות, התרבותיות והכלכליות שעברו על המדינה הרומית לאורך תקופה של כ-500 שנה. כמו כן שימש שצמן כעורך של האנציקלופדיה של העולם הקלאסי של הוצאת מעריב.
פרסומים (רשימה חלקית)
ספרים
- תולדות העולם העתיק בעמים ובישראל, הוצאת עמיחי, 1963[7][8].
- Senatorial wealth and Roman politics, בריסל: Latomus, 1975.
- תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1989.
- האימפריה הרומית ומורשתה, האוניברסיטה הפתוחה, 2002.
- רומא, אימפריאליזם ואימפריה, יחד עם רחל צלניק, האוניברסיטה הפתוחה, 2003.
- כל הדרכים מובילות לרומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, 2017
- הדוקס והצבא הרומי בארץ ישראל, הוצאת יד בן צבי, 2021.
מאמרים
- "היבטים ותופעות של אלימות ואכזריות ברומא", היסטוריה, גיליון 9, הוצאת מרכז זלמן שזר.
- "היחסים בין היהודים לנוכרים בדורות הראשונים של החשמונאים לפי מקורות בני הזמן", בתוך: יהודים ונוכרים בארץ-ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ג.
- "בעיות הביטחון בדרום יהודה בתקופה שלאחר המרד הגדול", קתדרה, גיליון 30, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1983.
- "Patricians and Plebeians: The Case of the Veturii", The Classical Quarterly, New Series, Vol. 23, No. 1 (May, 1973), pp. 65-77
עבודות נוספות
- טיטוס ליוויוס, דברי ימי רומא (תרגום: שרה דבורצקי; הערות: שצמן).
- האנציקלופדיה של העולם הקלאסי, ישראל שצמן (עורך), הוצאת מעריב, 1981.
- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים (עורך מדעי: ישראל שצמן), ירושלים: הוצאת כרמל, 2009.
ספר יובל לכבודו
- ישראל בארצו: קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן, עורכים: יוסף גייגר, חנה מ' כותן, גיא ד' שטיבל.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של ישראל שצמן באתר רמב"י
- הספרים של ישראל שצמן, באתר "סימניה"
- עלית קרפ, יותר סופר או יותר היסטוריון, באתר הארץ, 26 במרץ 2010
- עופר אדרת, ההיסטוריון שהנגיש את העולם הקלאסי לקוראים הישראלים, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2017
- ישראל שצמן (1934-2017), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ המועצה החקלאית, הַבֹּקֶר, 26 בפברואר 1940
בנימינה, המשקיף, 12 באוגוסט 1947 - ^ רשימת הבוגרים שקיבלו תואר אקדמי, דבר, 1 ביולי 1960
- ^ תואר מוסמך למדעי הרוח, דבר, 28 ביוני 1962
- ^ פרסום נישואין, שערים, 9 ביוני 1959
- ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, מעריב, 30 ביוני 1968
- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ נתקבל במערכת, על המשמר, 29 בספטמבר 1963
- ^ שני ספרי לימוד חדשים, הַבֹּקֶר, 18 באוקטובר 1963